14 מאי כתליו של אנדי

חגית מנדרובסקי

כּתליו של אנדי נטווים דמיון. נאחז בהם,

עת מגלף הוא טיסנים, מלאכת מחשבת.

העץ הקל יותר מרוח דואה מעל

גגות השיכונים האפורים, גבוה

מן האנטנות סבוכות הכבלים.

כשיגדל יהיה טייס, יחקור יבשות,

ירכב מחוף אל חוף על ה'הארלי דיווידסון' שלו.

עד אז הרפתקאות קורמות עולם וחלומות

על גיגית הפוכה בחצר אחורית.

כשאנדי הולך ברחוב שואלים:

'ילד, אתה בן או בת?'.

הוא עונה: 'אני ילד ממין נקבה'.

וחוטף סטירה. שונא על הפנים.

אנדי מגלה שכשהוא מגן על הפנים,

חובטים  לו בבטן.

כשהוא מגן על הבטן, בועטים לו

בביצים. כשקולטים שאין כאלה,

נכנסים לכל מיני מקומות בתוך הגוף

שהוא אפילו לא ידע שקיימים.

אנדי מפחד לחזור הביתה. הוא

כועס ששואלים אותו מה קרה,

ובסוף נאנחים כאילו הוא אשם.

בלילות אנדי מיילל לירח הפרטי שלו,

זה שמטיל צל יפה ועצוב על הכרית.

השנים עוברות עליו,

הוא מבין שאף מראה לא תאהב אותו.

ואף אחת לא תשקף לו את מה שהוא רואה

באגם הכּסוף שבתוכו.

עם קרן-ירח, כשצליל הים פולט עליו דמעה,

אנדי כורת לעצמו את הבולבול שמעולם לא היה,

ונבלע להיות אישה.

 ——————

קרן-ירח: 1. הצד החַלוּם של הירח. 2. שם של טיסן.