08 אפר הנכונות להשתנות – גברים, גבריות ואהבה

מקור: בל הוקס

הערת המתרגמת:
בל הוקס היא סופרת והוגה בתחום הפמיניזם, אשר מרבה לכתוב על הפוליטיקה שלה מזווית אישית, כאשה שחורה שגדלה בדרום ארה”ב. ספרה הידוע ביותר, שאף תורגם לעברית, הוא "פמיניזם זה לכולם". הקטע המופיע פה הוא הפתיח של ספר שכותרתו היא ככותרת המאמר, ובחרתי לתרגם אותו משום שהוא נגע בי באופן אישי, ולתחושתי עשוי לגעת בנשים פמיניסטיות רבות.
– חמוטל סונג

כאישה צעירה בשנות העשרים שלי, אשר עוד לא מצאה את הכוחות שבה, ייחלתי לעיתים קרובות שהגברים בחיי ימותו. המשאלה שלי שאבי ימות התחילה בילדות. זו הייתה דרכי להגיב לזעם שלו, לאלימות שלו. נהגתי לחלום שהוא נעלם, מת ונעלם.

מוות היה הדרך שלי להיחלץ מהפחד שהתעורר בי לשמע ההצהרה "חכי עד שאבא שלך יגיע הביתה".האיום בענישה היה כל כך עוצמתי, הכוח שלו עלינו כל כך אמיתי. כששכבתי במיטת ילדותי, וחיכיתי לשמוע את הכעס הנוקשה שבקולו, את הפולשנות שבפקודותיו, נהגתי לחשוב:”אם רק היה מת, אנחנו היינו יכולים לחיות". בשלב מאוחר יותר, כאשה בוגרת המחכה לגבר שבחיי שיחזור הביתה, גבר שלעיתים קרובות היה פרטנר אכפתי, אבל לפעמים התפרץ בזעם אלים, נהגתי לחשוב:”אולי תהיה לו תאונה והוא ימות, אולי הוא לא יחזור הביתה, ואני אהיה חופשיה ואוכל לחיות". נשים וילדים בכל העולם רוצות/ים שגברים ימותו כדי שהן/ם יוכלו לחיות. זוהי האמת המכאיבה ביותר לגבי שליטה גברית, העובדה שגברים מפעילים כוח פטריארכלי עצום, המאיים על החיים עצמם באופן יום-יומי; שנשים וילדות/ים מתכווצים מולו בפחד ובחוסר אונים; התקווה היחידה שלהם היא שגברים ימותו, שהאב הפטריארכלי לא יחזור הביתה. נשים, ילדות וילדים הנשלטים על ידי גברים, רוצים במותם משום שהם מאמינים שגברים אלו לא מוכנים להשתנות. הם מאמינים שגברים שאינם שולטים מטבעם ולא מפעילים שליטה לא יגנו עליהם. הם מאמינים שגברים הם חסרי תקנה.

כשעזבתי את הבית כדי ללמוד בקולג’, כאשר אבי היה עונה לטלפון כשהתקשרתי נהגתי לנתק. לא היה לי מה לומר לו. לא היו לי מילים לתקשר לאבא שלא הקשיב, שנראה היה שלא אכפת לו, שלא דיבר מילים של רכות או אהבה. לא היה לי צורך באב הפטריארכלי. והפמיניזם לימד אותי שאני יכולה לשכוח ממנו, להפנות אליו את גבי. בהפנותי את גבי לאבי, הפניתי את גבי לחלק מעצמי. זוהי פיקציה, או פמיניזם מדומה, לחשוב שאנו הנשים יכולות למצוא את כוחנו בעולם בלי גברים, בעולם בו אנו מכחישות את הקשר שלנו לגברים.  אנחנו מגיעות לכוחנו המלא רק כאשר אנחנו מסוגלות לומר את האמת – שאנו זקוקות לגברים בחיינו, שגברים נמצאים בחיינו בין אם אנו רוצות שיהיו שם ובין אם לא, שאנו זקוקות לכך שגברים יאתגרו את הפטריארכיה, שאנו זקוקות לכך שגברים ישתנו.

בעוד שהחשיבה הפמיניסטית אפשרה לי לחרוג מהגבולות המסומנים על ידי הפטריארכיה, היה זה החיפוש אחר שלמות, אחר ריפוי עצמי, שהוביל אותי בחזרה אל אבי. הפיוס שלי עם אבי החל בהכרה שלי שאני רוצה וצריכה את האהבה שלו – ושאם לא אקבל ממנו אהבה, הייתי חייבת לכל הפחות לרפא את הפצע בליבי שהאלימות שלו יצרה. הייתי זקוקה לדבר איתו, להגיד לו את האמת שלי, להחזיק אותו קרוב ולהגיד לו שיש לו חשיבות. כיום, כשאני מתקשרת הביתה, אני חוגגת את ההנאה מקולו של אבי, מהמבטא הדרומי המוכר והשבור בכל המקומות הנכונים. אני רוצה לשמוע את קולו לנצח. אני לא רוצה שימות, האב הזה שאני יכולה להחזיק בזרועותיי, שמקבל את אהבתי ואוהב אותי בחזרה. בהבנה שלי אותו אני מבינה את עצמי טוב יותר. כדי לתבוע את כוחי כאישה, עלי לתבוע גם את הקשר עם אבי. מקומנו יחד.

הנכונות להשתנות – גברים, גבריות ואהבה, עוסק בצורך שלנו לחיות בעולם בו נשים וגברים יכולים למצוא את מקומם ביחד. כאשר אני מתבוננת על הסיבות אשר בגללן הפטריארכיה משמרת את כוחה על גברים ועל חייהם, אני מפצירה בנו הנשים לנכס מחדש את הפמיניזם גם עבור גברים, ובכך להראות מדוע חשיבה ופרקטיקה פמיניסטיות הן הדרכים היחידות להתמודד עם משבר הגבריות כיום. בפרקים השונים של הספר אני חוזרת על נקודות רבות, כך שכל פרק בפני עצמו יעביר את הרעיונות החשובים ביותר של הספר. גברים אינם יכולים להשתנות אם לא קיימות תוכניות עבודה לשינוי. גברים לא יוכלו לאהוב אם לא נלמד אותם את אומנות האהבה.

אין זה נכון שגברים אינם מוכנים להשתנות. האמת היא שגברים מפחדים להשתנות. גברים רבים אפילו לא החלו לבחון את הדרכים בהן הפטריארכיה מונעת מהם להכיר את עצמם, מלהיות מחוברים לרגשות שלהם, מלאהוב. כדי לדעת אהבה, גברים חייבים להיות מסוגלים לוותר על הרצון לשלוט. הם חייבים לבחור בחיים על פני המוות. הם חייבים להיות מוכנים להשתנות.