30 ספט איך תדע האם אתה שונא נשים

מקור: מייקל דנזל סמית ~ תרגום: ג'ון דנטטה

שחקן הפוטבול האמריקאי ריי רייס צולם כאשר הוא מכה את ג'אניי רייס, ארוסתו דאז (כעת אשתו) במעלית וגורר אותה משערה. קבוצתו השעתה אותו לשני משחקים – ורק אחרי שהוידיאו שוחרר לתקשורת הוא פוטר מהקבוצה וקיבל השעיה ללא הגבלת זמן מהליגה. הוא מערער על החלטה זו. בינתיים – התגלה שהקבוצה ניסתה לחפות על מעשיו לפני החשיפה, ולאחר החשיפה פרצה תגובת נגד גדולה מאוד להגנתו, ולהאשמת הקרבן שלו, כי – סיבות.

*******

הנה דרך מובטחת לבדוק האם אתה שונא נשים: במקרה של אלימות בזוגיות בו גבר מכה אשה עד אובדן הכרה והדבר מתפרסם בתקשורת, אם כל תגובה או שאלה שלך מתמקדות בהתנהגות של האשה – אתה אכן שונא נשים. מתעב אפילו.

אין הסבר אחר. אין "צריך לשקול את כל העובדות". אין תירוץ. אתה שונא נשים. תכיר בזה.

אתה כמובן לא מאמין שאתה שונא נשים. אתה בוודאי חושב בכנות שאתה צופה מהצד באובייקטיביות, שהאינטרס היחידי שלך הוא לדעת את האמת. אתה חי בסרט.

כשאנחנו מגבשיםות דעה, אנחנו מרגישותים שעלינו להיות "הוגניםות לשני הצדדים". אבל לפעמים אחד מהצדדים הוא שיעבוד ודיכוי. אם אתה סבבה עם לקבל את הצד הזה בשם "ההוגנות", אתה בעצם אומר שאתה סבבה עם דיכוי כמצב אנושי. וזו אמירה מלאת שנאה.

אלימות נגד נשים לא ראויה לשיפוט "הוגן". אין לה הצדקה, אין הסבר הגיוני או תירוץ מעורפל. אלימות נגד נשים אמורה להיות בלתי נסבלת. אבל כל פעם שאנחנו נדרשיםות להוקיע אותה כקולקטיב, נשמעים קולות אחרים.

"הוא לא היה צריך להכות אותה, אבל היא לא היתה צריכה…“

"זה לא בסדר להכות נשים, אבל אם נשים רוצות להיות שוות לגברים…”

"יש לה מחויבות למשפחה שלה…”

"היא נשארה אתו, אז היא היתה בסדר עם זה…”

"זה לא ענייננו מה קורה שם…”

"מה היא ציפתה שיקרה?”

שנאה. זה הכול שנאה. כי אם אתה יכול לראות את ההיסטוריה של נשים מושתקות באלימות ובכוח כאזרחיות מדרגה שניה, ועדיין לשאול אם הן אשמות באלימות שמופנית נגדן, אין לזה שם אחר.

לרוב הא.נשים יש נטייה לשפוט מעשים של חסרות וחסרי כוח על אותו מישור של בעלי כוח ולקרוא לזה שיוויון. זוהי דרך רטורית מחוכמת להתחמק מהנושא. שיוויון הוא המטרה, אבל העמדת פנים שאנחנו מתקיימותים כשוות ושווים כיום היא התעלמות מהמציאות. אם תרצו או לא, ההיסטוריה קיימת בכל אינטרארקציה אישית בין א.נשים. היסטוריה של אלימות נגד נשים אשר לכל אורכה גופן של נשים הם שדות קרב במאבק על כוח. אגרופים, בעיטות, כלי נשק ואיומי מוות שומשו כאמצעי לאכוף שליטה ולמנוע אוטונומיה מנשים, בביתן ובשאר העולם.

ולכן לא מדובר פה בטענה שלגבר אסור להכות אשה כי הוא בדרך כלל חזק ממנה פיזית. לא מדובר פה בתפיסת נשים כעדינות. קו המחשבה הזה מנסה להגן על נשים מהסיבות הלא נכונות. הוא מחזק חשיבה פטריארכלית לפיה חובתו של הגבר להיות מגן.

לא, אלימות נגד נשים היא אסון כי היא מַבְנָה היררכיה של כוח. היא אמצעי להבטיח כניעה. היא מבטיחה את המשך אי השיוויון דרך טרור.

ואם בכל רגע נתון אתה מוצא את עצמך אומר שזה איכשהו סבבה, אתה פשוט שונא נשים. חשוב על כך כשאתה שוקל את כל העובדות.