15 אוק איך להתמודד עם קולינג אאוט (התראה לגזענות או דכאנות) בדיון?

ע"י ציפי ערן

דיונים אקטיביסטיים בנושאים כאובים הם לרוב בעצמם כאובים. אמוציות מתפרצות בקלות, האשמות עפות… זה מאוד קשה לברור מה לגיטימי ומה מיותר, כי רק דבר אחד בטוח – הסיבה לאקטיביזם זה כדי למגר מצב של דיכוי, וזה אומר שיש בסביבה אנשות שחוות דיכוי. לפעמים, מדובר בסוגים שונים של דיכויים, המצטלבים באופנים שונים ומורכבים, וזה לא תמיד קל לדעת מתי הדברים שאנו אומרות פוגעים במקומות שהדיכוי כבר פועל בו.

גם בהנחה שכוונותנו טובות, ושאנו רוצות לפעול למטרה משותפת, זה לא אומר שאין ביכלתנו לפגוע. אנו פוגעות כי אחד הדברים הכי קשים זה לראות איפה לנו – הפגועות בעצמנו – יש סטטוס חברתי שמקנה לנו פריווילגיות לעומת אחרות. כשאנו מדברות מהמקום הזה, בלי משים, אנחנו עוורות, או חסרות רגישות, או תופסות מקום של מי שחווה דיכוי. דוגמאות נפוצות הן כאשר אנשים מהקבוצה השלטת (בישראל, אשכנזיות, סטרייטים) מדברים באופן שמוחק או פוגע בנקודות רגישות לקבוצות מדוכאות (למשל, מזרחיות, ביסקסואלים) וכן הלאה.

כשמישהי בדיון מרימה דגל שהדבר פוגעני, התגובה הנפוצה היא עלבון והכחשה – והרי לא הייתה כוונה רעה, הדוברת "רק הביעה דעה", או שהיא בעצמה חוותה דברים קשים בחייה. אבל כל זה לא משנה – הקושי שלך הוא לא הדיכוי המדובר, והכוונות הטובות לא מנעו את הפגיעה והרי היא התרחשה, ולא כל דעה היא לגיטימית בסביבה אקטיביסטית, הבאה מראש לבטל גישות מסויימות – סקסיזם, גזענות, וכן הלאה.

כך שכלי מאוד חשוב באקטיביזם הוא ללמוד איך להגיב כאשר מצביעות על משהו שאמרת או עשית כפסול. כי זה לא אומר ש*את* פסולה, הכוונה היא לא להעליב… אלא להצביע על נקודות העוורון, המקומות שאנו לא רגילות לאתגר בעצמנו ואשר הם תוצאה של מערכת שבנויה ומחברתת אותנו לדיכויים.

אז איך להתמודד כמצביעות לך על אמירה דכאנית?

1. לא למשטר טונים או ביטויים. אין זה מתפקידך להחליט כיצד ראוי להגיב לדיכוי.

 2. לא לדרוש הסברים מפורטים. זו דרישה ממי שחווה דיכוי להצדיק את עצמה. זה מתיש. יש משאבים רבים .ללמוד מהם, ולעתים רחוקות זה בעצם רק אמצעי להסטת הדיון, התחלת ויכוח, או הקטנה של מי שמולך

 3. לא להכנס למגננה. הצבת מראה לדיכוי איננה ביקורת אישית כלפיך.

 4. לא לקחת את זה אישית. התראה כזאת איננה התקפה אישית. אם מתריאות לך על גזענות או דכאנות זהו נסיון ללמד אותך משהו. הצבת מראה כזו היא דרך לחנך אחרות על הדרכים בה מערכת הדיכויים פועלת ברמה אישית ויומיומית.

 5. לא לתקוף את מי שעשתה לך קולינג אאוט. זה עקום לחלוטין.

 6. לא להניח שמי שעשתה לך קולינג אאוט "מחפשת ממה להיפגע". אף אחת לא נהנית מזה. המעשה הזה דורש לעתים קרובות הכנה נפשית משמעותית בפני ההשלכות האפשריות. האקט הזה עשוי להוביל לויכוח שבמהלכו יהיה כברירת מחדל צידוד רב בטענת הצד המדכא (במיוחד אם זהו צד בעל פריווילגיות כלפי מי שעשתה את הקולינג אאוט).

 7. להבין ש"לדכא" איננו זהה ל"תוקפנות" או "העלבה". הנזק המונצח בדיכוי הוא חלק ממערכת רחבה של דיכויים.

 8. להבין שכוונותייך לחלוטין לא רלוונטיות לשאלה האם נהגת בדרך מדכאת או לא.

 9. להבין את מערכת הכוחות שקיימים בינך לבין מי שהתריאה בפניך על אמירה גזענית/דכאנית.

 10. להבין מה זה הצלבת דיכויים. כלומר: רק מפני שיש לך חוויה של דיכוי מסוים, לא אומר שאין לך פריווילגיה בתחומים אחרים. (למשל – את יכולה לחוות דיכוי כאישה, ולהיות בעלת פריווילגיות בתור אשכנזית; או את יכולה לחוות דיכוי כנכה אבל להיות בעלת פריווילגיות מעמדיות).

 11. להבין שלהחזיק בפריווילגיה משמע הדבר – לדכא. (חוזרת – עצם היות הפריווילגיה אומרת שאת דכאנית, בלי שום כוונה מצידך). אך יש בידייך לצמצם את הדיכוי הישיר שמופעל על ידך.

 12. להקשיב

 13. להתנצל באמת.

 14. לפעול לצמצום דיכויים ולפעול להיות בעלת ברית טובה ככל האפשר. המטרה של קולינג אאוט היא למשוך את תשומת הלב שלך לדרכים בהן הדיכוי מופעל על ידך, כך שתהיה לך אפשרות לפעול לשינוי המצב. אם סיפרת בדיחה מדכאת, כנראה שיש לך מחשבות מדכאות (מודעות או לא) שהובילו אותך לחשוב שהבדיחה הייתה ראויה. לכולנו יש את היכולת להסיר מתוכנו הפנמה של התנהגויות מדכאות שספגנו מהחברה הדכאנית בה אנחנו חיים. כולנו למדנו דרכים לשמר את הדיכוי של מי שהחברה שלנו מפלה, אבל החדשות הטובות הן שהיום אנחנו יכולות לזהות את הדיכויים האלה בעצמנו ולשנות אותם. כך נוכל להתחיל לעבוד לפירוק הקיריארכיה, יאי!

הרשימה פורסמה במקור פה
http://tooyoungforthelivingdead.tumblr.com/called-out