16 יול כל הדיכויים קשורים זה לזה/סטייסיאן צ'ין

"זהות קווירית לא מושפעת מגזע"
כך אמר המוציא לאור הלבן שלי
"אהבת אמת לעולם לא תושפע מצבע עור"

אני מרסנת את ההבזקים בהם אני רואה עצמי מזנקת מעבר לשולחן
ובועטת בעורו הבלונדיני
ממנהטן למונטגו ביי
כדי שיהיה עד
למכות הרצח שחוטפים ילדים חומים
שמואשמים בפשע ההומוסקסואלי
מעשה הסדום

בינות לאופנות והכזבים החדשים
גישת הניו אייג' גורסת
שחופש מיני וגזעי סוף-סוף הגיע לכולנו
האמירות חסרות הידע
המברכות את עצמן
הפסאודו אינטלקטואליות האלה
משקפות את הא-פוליטית שהשמאל אימץ.

בימים אלה שומעים כל הזמן אקטיביסטיות צעירות מכל הגזעים שאומרות
"אני לא יכולה להסביר למה,
אבל המונח לסבית
נשמע לי יותר מדי מעורר עימות
למה אתן לא יכולים פשוט לומר שאתם יוצאות עם א/נשים?"

שפה ואומץ קשורים בפחד
בבת אחת זעמי ניצת
מבוישת ומשותקת
ע"י הנאו-שמרנות
המתרבה בזדוניות בקרבנו

הומואים
לסביות
ביסקסואליות
טרנסג'נדריות
בנות ברית
פמיניסטיות
אמניות
מתנגדות לחוקי המגדר
בכל שנה מישהו ממציא לנו
מונח חדש
ועדיין בכל שנה
אני מפחדת יותר ויותר
לומר שחורה
או לסבית
או מהגרת
בכל יום
תחת תירוצים של אחדות
אני בולעת משהו שהייתי צריכה לומר
על מגיפת האיידס באפריקה
או האלימות נגד בנות עשרה במזרח ניו יורק
או אחוזי התמותה של ילדים בחלק הדרומי של שיקגו

אפילו בשיחות חברתיות
אני נאלצת להדחיק את הדחף הבל-הוקסי
להרוג בני זונות שמזיינים לי ת'מוח

כל יום
ארוחות מרירות של דברים שאני לא יכולה לומר בקול
נובטים עקומים מתוך צווארי

זין עליך, חתיכת חרא-סקסיסטי-גזעני
זין עליך, שבוכה על הומופוביה
בזמן שאתה מנצל את הייאוש של מהגרות לא חוקיות
כדי שינקו לך את המסדרונות
ירחצו את ילדיך, יבשלו את ארוחת הערב שלך
בשביל פחות ממה שאני ואתה מוציאים על ארוחת הצהריים המוכרת לצורכי מס שלנו

אני רוצה לצרוח בקול רם
כל הדיכויים קשורים זה לזה, יא שמוק

בליבה של כל פעולה רדיקלית בהיסטוריה
עמדו הלסביות שהיו פמיניסטיות
האנטי-גזענים שפעלו לזכויות הומואים
הגברים שהאמינו שמתן זכויות לנשים
יכול רק לחזק את הקהילות שלנו

בזמן שהאלימות נגד העניים מחריפה
איפה המרכזים הגאים בשכונות
שבהן מתרחשות הכי הרבה תקיפות?
בעוד הגישה של בית המשפט העליון משתנה
איפה הצעדות למען זכותן של נשים להפלה?
ומה אנחנו עושות לגבי ביטוח בריאות
עבור אלו מאיתנו שלא יכולים להרשות אותו לעצמם?

איידס היווה פעם
תמריץ לגברים הומואים לבנים לפעול
כעת האדישות שלכם מתירה את מותן
של נשים לטיניות
וילדים שחורים כלואים
מסתבר
שאם האסון לא משפיע עליכם באופן ישיר
אתם לא שמים זין

מהפכה שפעם הייתה הרה עם התלהבות
כעת אפאתית ואינדיבידואליסטית
אף אחד כבר לא יודע
איך להנהיג

הפרצופים המייצגים אותנו
מתחילים להראות כמו אלו שפעם שרפו צלבים
וכיוונו לעברנו רובים טעונים

פוליטיקאים נאורים
עדיין מרקדים סביב הורות גאה
ומוסד הנישואים עדיין שמור
רק למי שמרשה מדינה שנשלטת בידי הכנסייה

עם כל ציוני הדרך שאנו חוגגות
אנחנו עדיין כושים
וכלבות
ודמויות משעשעות
לבדיחות שנכתבו בדפים
של עולם לבן וסטרייטי

המניפסט העכשווי של השמאל מייצג סדר יום תאגידי

ומחוץ לסדר היום הזה
בחור צעיר לבוש בדראג
מוצץ למישהו את הזין
כדי לשלם על ארוחת הערב
בכל 12 שניות אישה מוכה
בכל 2 דקות
ילדה נאנסת אי שם באמריקה

ובזמן שאנו עומדות כאן מהודרות וצוהלות
בהודו
בסין
באמריקה הדרומית
ילד קטן חותך את הבד הישן
כדי לייצר לנו את הנעל החדשה, החולצה החדשה
שהאימפריאליזם הישן יציג לראווה
ע"י ניצול חיי העוני שלהם

הגיע הזמן שנציב את גופינו
היכן שפיותינו תמיד היו
פמיניסטיות, ובעלות חשיבה חופשית
בואו כולן
כל מי שמחויבת לשינוי חברתי רדיקלי

אנחנו לא נמצאות בסתם הצטלבות דרכים פוליטית
אנו שקועות עד הברך בבוץ הטובעני
של המאבק על האנושיות שלנו

הכוחות שתמיד התקיימו
כבר הגיעו אל היהודי
הקומוניסט
המתאגד
הטרוריסט
זה הזמן לפעול!

עכשיו! כשעוד נותרו דרכים בהן נוכל להילחם
עכשיו! כי הזכויות שיש לנו עדיין כה מועטות
עכשיו! כי זה הדבר הנכון לעשות
עכשיו! לפני שתפתחי את הדלת ותגלי
שלבסוף הם הגיעו
לקחת אותך

*********************************

סטייסיאן צ'ין היא משוררת ספוקן וורד לסבית, שחורה, פמיניסטית ופעילה לזכויות לט"ביות.

הטקסט ביוטיוב. החל ב-04:32.