שולפת צפורניים | הנקה ופמיניזם
499
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-499,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

הנקה ופמיניזם

מאת: שנטל מולנר
מקור: http://www.huffingtonpost.com/chantal-molnar/breastfeeding-and-feminis_b_3547679.html
תרגום: איילה לוינגר

בשנות השבעים, כשהייתי אשה צעירה שילדה תינוקות, חשבתי שהפמיניסטיות באותן ימים שכחו עולם שלם מחיי . .במאבקן לשוויון. כשאני ילדתי את ילדי והנקתי אותם, גיליתי מקור של כוח פנימי אבל החוויות העמוקות האלו של חיי לא מצאו את דרכן במיוחד לתוך השיח הפמיניסטי

נשים רבות בדור שלי היו עסוקות במאבק נגד כללים של בתי החולים, תקנות ופרוצדורות שגרתיות ומאבק במדיקליזציה של הלידה, בעוד אחרות עסקו בכניסה לשוק העבודה והאוניברסיטאות בהמונינו

היכן נכנסת ההנקה במאה ה21? בשנת 1989, פני ואן אדטריק הציגה טיעון משכנע לכך שהזנת תינוקות הוא עניין פמיניסטי בגלל שהוא דורש החלטה שמשפיעה על גוף האשה ועל ביראותה, על בריאות הילוד,
הקריירה שלה ועוד. היא טענה כי הנקה "מעודדת הסתמכות עצמית, מחזקת את כוחה של האשה לשלוט בגוף שלה, קוראת תיגר על ההגמוניה הרפואית, מאתגרת את המודלים של נשים כיצרניות וכאובייקטם מיניים, דורשת פרשנות חדשה לעבודה של נשים ומעודדת סולידריות בין נשים" .

על מנת שנשים תצלחנה הן באמהות והן בעבודה מחוץ לבית, החברה חייבת להשתנות כדי להתאים לאמהות מניקות, לספק "חופשת לידה" ארוכה יותר בתשלום, סידורי עבודה גמישים יותר כמו זמן עבודה גמיש, משרות חלקיות, משרות משותפות, אפשרויות לשאיבת חלב, זמני הפסקה, חופשות בתשלום בכלל, אפשרויות סידור לילדים ועוד.
כאשר נשפר את מקומה של האם המניקה בחברה כל הנשים תרווחנה מכך.

הנקה בלעדית פועלת כהתנגדות נגד המדיקליזציה של הזנת תינקוות הפעולה הפשוטה אך בסיסית של הנקת תינוק מחזקת את הסמכות של אשה על הגוף שלה. סמכות בסיסית זאת נוגדת את ההגמוניה הרפואית שנשים רבות חוות באופן שגרתי.  נשים כה רבות שומעות באופן שגרתי באופנים רבים עדינים ולא כל כך עדינים  שהגוף שלהן לא טוב מספיק. ."התינוק שלך לא עולה במשקל  תני לו פורמולה", "יש לה צהבת  – תני לה פורמולה"  וכן הלאה
ברגע שאשה מחליטה להאכיל את התינוק שלה מהגוף שלה, היא לרוב גם תתחיל לצרוך מזונות בריאים יותר לה והיא נדרשת לרמה גבוהה יותר של אחריות כלפי הבריאות שלה ושל התינוק שלה.

Mother Breastfeeding Baby In Nursery

הנקה בונה מחדש את התפקיד של נשים מצרכניות ליצרניות. אם מניקה אינה צריכה לקנות חלב לתינוק שלה. היא מייצרת אותו. היא מפעל לייצור החלב של התינוק. שווי השוק הנוכחי לחלב אנושי מבנק החלב הוא 3.5 דולר ל 0.10 ליטר למה חלב אם של אם מניקה אינו נחשב כמצרך יקר ערך? חלב של אם מניקה צריך להיות כלול בתוצר המקומי הגולמי של המדינה. תחשבו על זה רגע. מים, מין הברז או בבקבוק נספרים בתל"ג. מים שנשים נושאות ממקום למקום במקומות בהן תשתיות לא קיימות לא נספרים. מדוע זה כך? כך או כך אלו מים! חלב פרה נספר בתל"ג. חלב אם לא.

הנקה מפריכה את הנטיה התרבותית שתפקידו העיקרי של השד הם כאובייקט מיני. לחברה שלנו יש מערכת יחסים לא קלה עם הנקה והיא מתקשה מול הדואליות הגלומה בתפקידו של השד. סקס לעומת האכלה או סקס והאכלה?
משום מה אין לנו שום בעיה עם הדואליות של הפה שלנו, שיכול לשמש גם למין וגם לאכילה. אנחנו לא גורמים לאנשים לכסות את ראשיהם בשמיכה כשהם אוכלים בציבור בגלל שהפה משמש לעיתים קרובות במגע מיני.

הנקת תינוקות לעיתים רחוקות נחשבה לעבודה יצרנית. הגיע הזמן שנגדיר מחדש איך אנו  רואים הנקה. היסטורית פעולת ההאכלה נחשבה להיות לא פרודוקטיבית, בזבוז זמן ומעמדן החברתי של אלו שעסקו בפעולות האלו  הוא נמוך והם לא מקבלים תשלום על כך או תשלום עלוב. אין חינוך או הכשרה הנדרשת עבורן והן לא נחשבות " מומחיות"..

עלינו להגדיר מחדש ולכבד את ההנקה כפעולה יצרנית, לא רק פונקציה של רביה, כדי שנוכל להתקדם לקראת קידום ושילוב של אמהות במקומות העבודה והחברה.

יש עוד דבר אחד שכדאי לשקול. הנקה מפתחת אצל התינוק הסתמכות עצמית וגורמת לביטויים של יכולות שלא מוכרים על ידי הרפואה הקונבנציונלית. תינוקת יונקת שולטת בצריכה שלה. אי אפשר להכריח תינוק יונק לאכול. תינוק יונק אוכל כרצונו ומפסיק כשהוא שבע. מייד לאחר הלידה, אם נותר באין מפריע, התינוק ימצא את דרכו את השד בעצמו ויתחבר בעצמו. כאשר התינוק ישן עם אמו, הוא יודע  מאיפה האוכל מגיע ויכול לנווט לפטמה ולהתחבר בעצמו. זהו אחד מהגורמים שמגינים מפני מוות בעריסה שהנקה ולינה משותפת מספקים.

הנקה היא הרבה יותר מאוכל. הגיע הזמן שכולנו, באופן קולקטיבי נראה בהנקה את האקט המשמעותי שהיא ונתן ערך למוצר, לתהליך ולאמא.

 

3 Comments
  • K
    Posted at 20:21h, 12 נובמבר להגיב

    אני נוטה להסכים עם רוב המאמר, אך אני נגד חלק מהפתרונות שהועלו כאן. יישומם יהיה הרסני לנשים בשוק העבודה, על אחת כמה וכמה, בתחומים ה"גבריים", קרי מקצועות ההנדסה והייטק, ובכל מקום בו יש רוב מוחלט של גברים.
    וגם בבית, למעשה. חופשות ארוכות יותר יעודדו מעסיקים להעדיף גבר על פני אישה, כמו כן, מקבעות את תפקיד האישה כמטפלת בילדים ובתינוקות, שכן היא הרי בבית והגבר לא.

    פתרון שכן הועלה מש בקצרה (בניגוד לפיתרון החופשה שתואר באריכות), הוא סידור לילדים.
    מודל שמתחיל לצבור תאוצה בתעשיית ההייטק העולמית הוא מעונות יום במקום העבודה, המאפשרות להורים לצאת גם במהלך היום להפסקה קצרה לראות את הילדים והתינוקות. הרי אנשים יוצאים להפסקות עישון, למה שנשים לא יצאו להניק את תינוקן סמוך למשרדן? שאבות יוכלו לצאת בהספקת הצהריים ולראות מה שלום הילד?
    יש לציין שגם בארץ ראיתי דברים כאלו בחיתולים, גני ילדים בתוך מרכזי הייטק. (ייתכן שגם בעוד מקומות, אך אני עובדת הייטק, ומכאן שאני יודעת מה נעשה בעניין).
    פתרון כזה מאפשר גם לאב להיות נוכח יותר בחיי ילדיו, מבלי שהכל ייפול על כתפי בן/בת הזוג, וגם לאימהות להניק עד השלב בו הן מעוניינות להפסיק, ועדיין להיות רלוונטיות לשוק העבודה התובעני.

    העניין הוא הרבה יותר רחב מהנקה. העניין הוא שהיום נדרש מכל הורה לוותר על זמן הילדים לטובת עבודה, ולהחליף זמן זה בתחליפים מלאכותיים. בין אם אלו פורמולות, מסכים או מערכת החינוך הבלתי פורמלית.
    במקום עבודתי עשו בקיץ האחרון קייטנה על התקופה בחופש הגדול, בה אין קייטנות ורוב ההורים צריכים לקחת חופש. הקייטנה התקיימה במקום העבודה, כך שההורים לא היו צריכים לקחת חופש על מנת להשגיח על הילדים. צד מעניין לכל הסיפור, הוא שעל אף שלקייטנה הייתה ארוחת צהריים, הורים רבים (בעיקר אבות, שכן רוב העובדים הם גברים בחברה בה אני עובדת) בילו את הפסקת הצהריים שלהם עם הילדים, ויצאו איתם מוקדם הבייתה. אני תוהה מתי הפעם האחרונה בה אותם הורים אכלו צהריים כל כך הרבה ימים ברצף עם ילדיהם.

    ומה לגבי שינוי שוק העבודה?
    זו שאלה טובה, אך אני לא רואה את זה קורה. עם תחרות הולכת וגדלה מהמזרח הרחוק (הודו וסין בפרט), אני רואה איך הלחץ רק גובר.

    • Ayala Levinger
      Posted at 23:10h, 16 נובמבר להגיב

      היי

      הפוסט הזה לא מציע בכלל פתרונות. בפוסט הזה הכותבת מדברת על כך שצריך להכיר בכך שהנקה היא נושא פמיניסטי ומסבירה למה זה נושא פמיניסטי. בפוסט הזה היא מצביעה על כך שצריך להכיר בחשיבות הנושא הזה כדי לדבר עליו וכדי למצוא פתרונות והיא בכלל לא נכנסת לעומק לפתרונות.
      אבל אם מדברים על שוק העבודה אז נתת את דוגמת ההייטק ודווקא בהייטק מאוד קל ליישם תנאים לשאיבת חלב בזמן העבודה כי זו עבודה נייחת במקום אחד שתמיד יש בו שקע חשמלי זמין למכונת השאיבה ולא עבודה בדרכים
      וזאת אני כותבת מנסיון כעובדת בחברת הייטק שעדיין מניקה פעוט בן שלוש ו- 4 חודשים שבנה עדיין לא נכנס למסגרת כי אני עובדת חצי משרה ובן זוגי עובד חצי משרה ולכן עם בננו יש הורה מטפל וסבתא שינוי שוק העבודה שיתמוך במשרות חלקיות זה לא דבר בלתי יאומן

  • מומלצי הבלוגוספירה של א.
    Posted at 09:40h, 23 נובמבר להגיב

    פוסט מצויין. מומלץ
    אסתי.

Post A Comment