06 אוג מה ילדות קטנות באמת לומדות מברביות "עם קריירה"?

מאת: פגי אורנסטין
תרגום: אנה ווילן

כמו הרבה אמהות, נתקלתי בדילמת הברביות כשבתי היתה צעירה יותר. פתרתי אותה – טה דה! – בעזרת צביעות ושידור מסרים מעורבים. אוקיי, אולי אני מחמירה עם עצמי. אבל החלטתי שלהרשות קצת ברבי יספק את התאבון שלה (ויפסיק את הנדנודים) מבלי לעשות יותר מידי נזק. מעין חיסון נגד מקור כל הרוע. אמרתי לעצמי שבכל מקרה, הבת שלי לא משתמשת בבובות שלה למשחקי אופנה: משחק "הלוויה" לברבי שלה, למשל, היה מפגן מרשים של דמיון ילדות. אמרתי לעצמי שאני קונה לה רק ברביות "טובות": ברביות אתניות, ברבי וונדר וומן, ברבי קליאופטרה. עכשיו שהיא בת 10 ומזמן מסרה את הבובות (או "חנטה" אותם וקברה אותם בחצר בתוך "קפסולת זמן"), קשה לי לומר אם תהיה להן השפעה סמויה על דימוי הגוף שלה או על תפיסתה את עצמה. נראה מגוחך, על כל פנים, לנסות ולזהות את השפעתו של צעצוע אחד. בשבילי, הנושא הוא לא מוצר יחיד – אפילו לא נסיכות, אם כי רבים מאשימים אותי בכך – אלא הצטברות של מוצרים, פס יצור עליו אנו מניחים את בנותינו בגילאים צעירים יותר ויותר, שאומר להם שהמראה שלהן, יותר מהכל, הוא מי שהן.

אבל עכשיו, במחקר שהתפרסם השבוע, מסתבר שמשחק עם ברבי, אפילו ברבי עם קריירה, עלול באמת להגביל איך בנות תופסות את האפשרויות שלהן לעתיד. פסיכולוגים באורגון סטייט קולג' ואוניברסיטת סנטה קרוז הקצו באקראי בנות בגילאים 4-7 למשחק עם אחת משלוש בובות. שתי בובות ברבי: ברבי אופנתית (בשמלה ועקבים);

וברבי "עם קריירה", עם חלוק רופאים וסטתוסקופ.

הבובה השלישית היתה גברת תפוח אדמה, שאמנם מגיעה עם אביזרי אופנה כמו תיק יד ונעליים, אך אין לה את קימוריה המיניים (והבלתי-אפשריים) של בובת ברבי.

(הערה: מצאתי את התמונות באינטרנט: איני יודעת באילו בובות ברבי או גברת תפוח אדמה השתמשו. מעניין שבובת דוקטור ברבי שמצאתי באמזון עלתה $35 בעוד שברבי אופנתית עולות בין $11-15. ועוד הערה: אני מתקופה בה השתמשו בתפוחי אדמה אמיתיים ליצירת בובות תפוח אדמה בעזרת אביזרים עם נעצים, אותם היה אפשר בקלות לנעוץ גם בעצמך או באחיותיך/אחיך. אלה היו הימים, נכון? בכל מקרה, נחזור לנושא שעל הפרק…)

אהם. אז, אחרי כמה דקות משחק, שאלו את הבנות אם יוכלו לעסוק בכל אחד מעשרה מקצועות שונים כשיגדלו. שאלו אותם גם אם בנים יכולים לעסוק במקצועות אלה. מחצית מהמקצועות, טוענים הכותבים, הם מקצועות עם רוב גברי, ומחצית בעלי רוב נשי. התוצאות:

"בנות ששיחקו עם ברבי חשבו שיוכלו לעסוק בפחות מקצועות מאשר בנים. אבל בנות ששיחקו עם גברת תפוח אדמה דיווחו על מספר זהה של קריירות אפשריות לעצמן ולבנים."

 ולענייננו:

"לא היה הבדל בתוצאות בין בנות ששיחקו עם ברבי לבושה בשמלה ובין בנות ששיחקו עם ברבי בגרסת קריירה, לבושה כרופאה."

ברור שהמחקר אינו מקיף. ברור שבובה אחת לא תעשה את ההבדל הגורלי בחייה של אשה צעירה בלה בלה בלה. ובכל זאת, מעניין שלא משנה אם הבנות שיחקו בברבי אופנה או בברבי רופאה, לבובה היתה אותה השפעה תוך דקות ספורות בלבד. זה מזכיר לי מחקר שכתבתי עליו בספרי "סינדרלה אכלה את הבת שלי", בו סטודנטיות באוניברסיטה שהיו רשומות לקורס מתקדם במתמטיקה דיפרנציאלית ואינטגרלית התבקשו לצפות במקבצים של ארבע פרסומות טלוויזיה בנות 30 שניות. הקבוצה הראשונה צפתה בפרסומות ניטרליות. הקבוצה השנייה צפתה בשתי פרסומות ניטרליות ובשתי פרסומות עם ייצוג סטריאוטיפי של נשים (נערה נלהבת מתרופה נגד אקנה; אשה מזילה ריר על תערובת להכנת בראוניז). לאחר מכן הן ענו על סקר ו –בינג!- הקבוצה שצפתה בפרסומות עם סטריאוטיפים של נשים הביעו פחות עניין בקריירה בתחומי מתמטיקה ומדעים מאשר חברותיהן לכיתה שצפו בפרסומות ניטרליות. אני חוזרת: ההשפעה הייתה ניכרת אחרי צפייה בשתי פרסומות. ונחשו מי הגיע לתוצאות טובות יותר במבחן במתמטיקה, סטודנטיות שעשו את המבחן אחרי שמדדו בגד ים או סטודנטיות שמדדו סוודר? (רמז: הקבוצה השניה. באופן מעניין, אצל סטודנטים גברים, מה שמדדו לא יצר הבדל).

עכשיו תחשבו על התרבות אליה בנות נחשפות שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, אם דרך צעצועים, סרטים, טלוויזיה או קליפים, בהם לא משנה מה את – חכמה, ספורטיבית, טובת-לב, אפילו פמיניסטית, אפילו זקנה – את תמיד חייבת להיות "לוהטת". אולי הנושא הוא לא "טוב, כמה השפעה כבר יכולה להיות לבובה אחת", אלא "אם לשחק בבובה אחת במשך כמה דקות משפיע עד כדי כך, מהי השפעתו של הצונאמי של ההחפצה איתו בנות צריכות להתמודד יום אחר יום, שנה אחר שנה?"

***

מקור: http://peggyorenstein.com/blog/what-do-little-girls-really-learn-from-career-barbies