שולפת צפורניים | המפגש בין עולם הבידור לבין תעשיית הפורנו המיינסטרימית, מזווית פמיניסטית
1844
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1844,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

המפגש בין עולם הבידור לבין תעשיית הפורנו המיינסטרימית, מזווית פמיניסטית

או – האם יכול לצאת מזה משהו טוב?

מתוך ההכרה בפוגענות של תעשיית הפורנוגרפיה, אני רוצה להקדיש מבט למגמות שאני מזהה בה, ולקולות הנשיים שאני שומעת מתוכה (כמובן שיש עוד קולות נוספים, רבים מספור).

לאחרונה, יותר ויותר זמרות החלו למצב את עצמן כסמלי אירוטיקה (בניגוד לסמלי סקס). העירום שלהן לא מרומז ולא ניטרלי, ולעיתים בעל אופי פורנוגרפי ממש. מיילי סיירוס, ריהאנה, ניקי מינאג' ועוד בולטות במיוחד. דימויים פורנוגרפים מוצאים את דרכם להרבה מהשירים, הקליפים והתמונות של זמרות צעירות. התופעה הזו מדוברת מאוד. מעניין אותי לבדוק את ההשפעה ההדדית הזו דווקא מהכיון השני: מה קורה לתרבות הפורנו בהשפעת תופעת הסלבריטאות.

בשנים האחרונות ניתן להצביע על תופעה: שחקניות פורנו הולכות והופכות לכוכבות פופ בתרבות הסובבת את תעשיית הפורנו. חשוב להדגיש שאני מדברת על אוכלוסיה קטנה ולא מייצגת, פריוולגית במובנים רבים.

לדוגמא, מתקיימות מספר תחרויות שמעניקות תארים לשחקניות ושחקנים מצטייניםות. אישית, העובדה הזו הפתיעה אותי. פורנו מיינסטירימי נתפס כעסק אפל ומלוכלך (והוא במובנים רבים אכן כזה). חלק מהתמונות מטקס הAVN (Adult Video News) נראות לי כמו גרסא פריקית לטקס של MTV, הן מעבירות אליי הרגשה של חגיגה והעצמה. תמונות אחרות מציגות באופן ברור את הפוגענות העמוקה בתעשייה. אני לא מנסה להסיק מסקנות על עולם הפורנוגרפיה לפי תמונות מהטקס, רק מתארת את התחושות שהן עוררו בי.

  porn-post1 . . . .  porn-post2

דוגמא נוספת, אפילו מחודדת יותר, היא תחרות ריאלטי מושקעת למציאת כוכב.ת הפורנו הבא.ה. הקדימון מצולם וערוך היטב, אפילו נקי מספיק בשביל שיהיה אפשר לפרסם אותו ביו טיוב. לתוכנית קוראות "סקס פקטור", והיא נשענת על הפורמט הכללי המוכר של תוכניות ריאלטי מתחומים שונים (דוגמנות, עיצוב, בישול ועוד). 8 מתמודדים ו-8 מתמודדות, משימות חניכה ומיומנות שונות, הדחות, וזוכה שמקבל.ת חבילת פרסים שתעזור לה/ו להפוך לכוכב בתחום.

השופטות הן נשים עם רקורד מרשים בתעשייה. אחת מהן היא בל נוקס, שמוכרת גם לקהליםות שלא צורכיםות פורנו בזכות ההאאוטינג שספגה והדיון הציבורי עליו. שופטת אחרת היא טורי בלאק, שזכתה בפרס הפרפורמרית   הטובה ביותר לשנת 2014  ב-VAN .

המסגרת של התוכנית נותנת לשופטות הכרה במעמד שלהן ובמקצועיות שלהן. הן לא חלק פאסיבי מתעשיית הפורנו, אלא מקבלות מקום מסויים לעצב אותה ולבטא את נקודת המבט שלהן ביחס אליה. נשמע מפוקפק? אני לא מכחישה. אני לא נאיבית. התוכנית אכן נגועה בפוגענות שמאפיינת את תעשיית הפורנו. עם זאת, היא פורצת גבולות רבים ואכן, ולו למראית העין, ממצבת שחקניות פורנו ידועות בתפקיד בעל השפעה.

porn-post3

סאשה גריי הרחיקה לכת: היא הייתה כוכבת פורנו שגם בתוך התעשייה נחשבה קינקית למדי, והצליחה למנף את ההצלחה שלה בעולם הפורנו ולהשתלב כשחקנית מיינסטרימית בלי להסתיר את העבר שלה. היא אומרת שהיא גאה בו, ומצליחה לאט לאט לתפוס מקום של שחקנית כוכבנית מהשורה.

נינה הארטלי הייתה במשך שנים רבות כוכבת פורנו מיינסטרימי פופלרית מאוד. כיום בת זוגתה היא שחקנית הפורנו הקווירי שרה וייבס, והשתיים מפיקות תכני פורנו קווירים וגם מצטלמות. כמו כן, נינה עוסקת בהסברה מינית וחינוך למיניות חיובית. הסיפור של נינה כנראה קשור יותר בצמיחה של תעשיית פורנו קווירי עצמאי, ופחות בהשפעות של עולם הבידור. למרות זאת, אני חושבת שמעניין לבחון את הבחירות של אישה עם ניסיון של עשרות שנים ככוכבת וסלבריטאית פורנו.

porn-post4_

מעניין לדבר על נשים כמו קים קרדשיאן, פמלה אנדרסון, כרמה אלקטרה, וגם חן טל. הן לא שחקניות פורנו, ולמרות שיש להן קריירות נוספת, הפרסום המאסיבי שלהן הוא כסמלים אירוטים. האם הן נמצאות על הסקלה הרחבה של עובדות מין? אין לי תשובה.

לזליגה ההדדית של דימויים מעולם הפורנוגרפיה ועולם הבידור יש היבטים שונים, טובים ורעים.

הפורנוגרפיקציה שעוברת על עולם הבידור מקטינה את אפשרויות הבחירה של אומניות, ומכוונת אותן לבחור בפרפורמנס ותכנים שמתכתבים עם תרבות הפורנו.

עוד סכנה היא מתן לגלטימציה לתעשיית הפורנו. שום זוהר לא ילבין את הפשעים שמבצעת התעשייה במתכונת הנוכחית שלה כלפי השחקניות, השחקים, הצופות והצופים. הדוגמאות שנתתי אולי מביעות מגמה של שיפור מסויים, אבל רוב שחקניות הפורנו ועובדות המין לא שותפות לשיפור הזה. מוזמנות לקרוא באתר של שלי לובן https://www.shelleylubben.com/pornstars – ריכוז של עובדות ועדויות אודות תעשיית הפורנו.

אישית, לצד הסכנות וההשפעות השליליות, אני רואה גם צד חיובי במגמת ההתערבבות הזו. יש לה פוטנציאל להפוך לכח ששובר את הבינאריה המדכאת קדשה-קדושה, שמדכאת גם את הנשים בצד של הקדשות וגם את הנשי בצד של הקדושות.

הדיכוי שמופעל על נשים הוא כפול. חייבת להיות סקסית – אסור להיות יותר מידי סקסית. בעיני, גם אישה ששוברת, מרצונה, את הגבול העליון (אסור להיות יותר מידי סקסית) מורדת בקודים החברתיים המדכאים. לדוגמא מיילי סיירוס – היא מכריחה את העולם להתעמת עם העובדה שהיא גם זמרת מוכשרת מאוד, גם אישה שאוהבת להחצין את המיניות שלה תוך שימוש בדימוים פורנוגרפים, וגם האנה מונטנה לשעבר. זה הרבה לשים על הצלחת הפאטריכלית, ולא פלא שהיא מקבלת הרבה תגובות מלאות שינאה.

שחקניות הפורנו שמצליחות להשתמש בפלטרפורמות החדשות לטובתן מביאות למסך ייצוג שלהן כבנות חווה שלמות, עם תודעה, עם רגשות, עם כישורים. בזכות הגישה הזו סשה גריי מקבלת קול והיא משתמשת בו לקידום מטרה פמיניסטית, בלי לוותר על ההיסטוריה שלה:

http://www.youtube.com/watch?v=42EIKQP4Mto

אני חושבת שאחד הכלים החזקים של הפמיניזם הוא המבט הנשי. איזה רגשות דימויים פורנוגרפים מעוררים בנו?  האם אנחנו כועסות? האם אנחנו מרגישות כאב? אולי קנאה? אולי גירוי? כל התשובות ועוד יכולות להיות נכונות, ואני חושבת שמחקר אישי כזה יכול להיות כלי להתמודדות עם הדיכוי המיני שנגרם לנשים כתוצאה מתעשיית הפורנוגרפיה.

No Comments

Post A Comment