09 יונ אין כזה דבר, בתולין

מאת ציפי ערן

האם אפשר בבקשה להפסיק לדבר על "בתולין" כאילו זה דבר? אמיתי?

אין באמת דבר כזה, בתולין. קודם כל – זהו מושג חברתי, לא פיזיולוגי כפי שלפעמים גורמים לנו לחשוב, שמטרתו למשטר מיניות של נשים (בעיקר). המונח בתולין הוא אמצעי שליטה של החברה על גופן של נשים, נערות וילדות, דרך לשפוט אותן על המיניות שלהן. דרך לשעבד אותן.

יש כל כך הרבה בעיות עם הקונצפט הזה, אתייחס לחלקן, אבל בטוח שיש עוד.

קודם כל – הבעיות ה"טכניות":

"בעיה" אחת היא שאפילו קונצפטואלית, אין באמת דרך לקבוע מי בתול/ה ומי לא. רוב האנשים יגדירו "אובדן" בתולין באופן הכי הטרונורמטיבי שאפשר – תוך כדי אקט מיני בו יש חדירה של פין אל פות. אז האם זה אומר שאישה בעלת ואגינה שעושה סקס עם נשים אחרות בעלות ואגינות (לא לכל הנשים יש ואגינות, כמובן) היא בתולה? האם גברים שחוו רק סקס אנאלי הם בתולים? רוב הא.נשים שיתעמתו עם השאלה הזו יסכימו שלא, בכל זאת הא.נשים בדוגמאות הללו אינם בתולים. אבל מאידך – במצב של נערה סיסג'נדרית ונער סיסג'נדר שעושים הכל-חוץ-מחדירה – לרוב עדיין הנערה (ואולי גם הנער – פחות בטוח) תיחשב בתולה. למה? כי "קרום הבתולין"? (עוד על זה תיכף).

ויש מצבים שהם ההיפך: נשים שחוו חדירה בכפיה – במצבים של התעללות מינית/גילוי עריות/אונס – ועדיין מחשיבות את עצמן "בתולות" כי החוויה לא הייתה "מינית" לדידן.

אז איך בדיוק אפשר להגדיר את המונח הכה פופולרי הזה, בתולין? יש מי שיגידו "כל אקט מיני = אובדן בתולין". אבל מה נחשב אקט מיני בדיוק? זה כולל נשיקות? כל דבר שנעשה בעירום? זה תלוי בחוויה הסובייקטיבית של המשתתפותים? כי אם זה סובייקטיבי – גם זה מוחק צורך בשימוש במונח בעצם. זאת אומרת – או שיש אקט אחד ספציפי שהוא-הוא מה שקובע – וכל שלל האקטים האחרים כאילו "לא נחשבים", או שכל אקט יכול "להיחשב", אבל לא בהכרח, ואז – על מה אנחנו מדברות בכלל?

ומה עם אוננות? זה כבר *לא* אקט מיני? (כמובן, גם אוננות נשית מושתקת, עטויה עננה של ביוש וחוסר ידע.)

"בעיה" שניה היא שזה לא מדיד. אין שום דרך לבדוק או לבחון בתולין. מסורתית, בדיקה כזאת זה משהו שעושים לנשים, דרך בדיקה פיזית שקובעת אם קרום הבתולין שלם. אבל קרום הבתולין הוא בכלל לא מדד. יש נשים עם קרום מאד צר, או גמיש, והוא לא מושפע כלל מחדירה, ונשאר "שלם". יש קרום שנקרע מפעילות לא מינית – כמו סוגים מסויימים של ספורט. יש נשים שנולדות ללא קרום כזה מלכתחילה. ועדיין – לכולנו החדירו את הרעיון של "קריעת קרום הבתולין", את הדימוי של דם על הסדינים… (גם על זה עוד בהמשך).

והבעיות העקרוניות:

המושג בתולין משמש לצורך אחד עיקרי: מישטור גופן של נשים. נשים מראש מחולקות לטהורות/טובות או זונות/מקולקלות. הסטנדרט הזה אינו תקף לגברים – החברה מעודדת גברים לחוות את המיניות שלהם, או לפחות מתייחסת אל חוויותיהם בסלחנות. וברגע שחילקנו נשים לטובות ומוכתמות, זה מאפשר יחס שונה, מבזה, ומביש לכל מי שלא עומדת בסטנדרט הטוהר. וגם הסטנדרט הזה הוא דבר חמקמק – הפיקציה של בדיקת בתולין היא רק אלמנט אחד במשטור הזה שכולל כל התנהלות מול גברים, לבוש, דיבור, איפור, ועוד. נשים יכולות להלחם כל חייהן לעמוד בסטנדרטים שמערכות שונות ומגוונות מציבות להן – ואז "ליפול" משום שלא ריצו רצונו של כל גבר רנדומלי שנקרה בדרכן. זה סוג של שיעבוד אלים, וכל כולו מבוסס על הרעיון שמיניות של נשים אינה בחזקתן, אלא משהו שנתון לשליטה חברתית (ז"א – גברית, כי בכל זאת פטריארכיה וזה).

עוד פועל יוצא מהרעיון של בתולין כפי שהוא נתפס אצלנו מזה אלפי שנים – שסקס ראשון אמור לכאוב, שקרום הבתולין אמור להבתק, שאמורים למצוא דם על הסדין… לי אישית זה די נשמע כמו אונס. למה כל אישה דינה לסבול מסקס? למה הכאב הזה הוא משהו שהיא אמורה לספק למישהו – כמובן למישהו "הנכון" – והוא אמור להתגאות בזה? למה זה נראה לנו סביר??? כי בואו אפתיע אתכם: אין שום סיבה שאישה תיאלץ לחוות כאב בסקס. אין זה גזר דין של הטבע, בשום מובן של המילה. בואו תלמדו משהו שאולי לא ידעתםן על קרום הבתולין, או בשמו הרפואי hymen vaginae: הוא אלסטי מאוד. אפשר למתוח אותו. אפשר תוך כדי משחק מיני או חדירה חלקית להגיע למצב שגם חדירה מלאה לא "תבתק" את הקרום. אין שום סיבה להיקרע, לכאוב, לדמם. חוץ מאשר, כמובן, הסיבה שהפטריארכיה מעדיפה שנשים יסבלו ממין, ולא באמת אוהבת שנשים נהנות ממנו. הפחד של נשים ממין משרת את החברה הפטריארכלית ומחזק את הדומיננטיות של גברים במסגרת יחסים הטרונורמטיביים – סקס זה משהו שהאישה "נותנת" לגבר שיש לו זכות עליה – גם במחיר כאב ופציעה שלה. וזה איכשהו – סבבה. אפילו רצוי ונעלה.

בואו נדבר על עוד מחירים לנשים: לא דיממת?לא היית בתולה. לא כאבת? את שרמוטה. את שרמוטה? מותר לאנוס אותך או להרוג אותך (ע"ע רצח על רקע "כבוד המשפחה"). עד המחיר שנשים מוכנות לשלם כדי לעשות רקונסטרוקציה לקרום הבתולין – אחד מניתוחי הואגינופלסטי שהפופולריות שלהם ב*צמיחה*. כן, גם בעשור השני של המאה ה-21.

ולבסוף – הכי חשוב בעצם: למה בכלל משנה לנו להגדיר מי בתול.ה ומי לא? מה זה משרת? תחשבו על זה: אין לנו שם עצם לכמעט אף שלב התפתחותי או הישג אחר שיש לו לפני/אחרי: לא כשלמדנו ללכת, לא כשלמדנו לקרוא או לכתוב, לא ליכולת שלנו לכלכל את עצמנו – והדברים האלה הם (בעיניי) הרבה יותר חשובים מנקודה שעושה בינאריה של לפני/אחרי לקיום אקט מיני (בהתחשב שרוב הא.נשים עדיין לא יודעים דבר או חצי דבר על מין או מיניות לאחר חוויתםן הראשונה). למה אנחנו לא מדברות על זה יותר? על הסטנדרט החברתי שגורם לנו להתייחס ל"פעם הראשונה" כעל דבר בעל מהות משל עצמו, משמעות רוחנית, נפשית, פיזית ומוסרית – במקום לדבר על מיניות ועל גופינו באופן יותר כללי, רחב, מדויק, ומשמעותי?

אז אני אומרת "בולשיט" לבתולין. אין כזה דבר – חוץ מאשר כרעיון שנועד להשפיל ולמשטר נשים. הבה נעצור את השיח הזה אחת ולתמיד, ונחליף אותו בדיבור על מיניות על כל גווניה.¹

^{1. כולל את האפשרות לא להיות מינית בכלל, שזה נושא לפוסט אחר}