שולפת צפורניים | אי ידיעה אינה פוטרת מאחריות
211
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-211,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

אי ידיעה אינה פוטרת מאחריות

ליאור בצר

**אזהרת טריגר לגזענות, למיזוגניה, להומופוביה, לביפוביה, לטרנספוביה. אפשר לדלג היישר לפסקה מתחת לקו.

 "אישה זו מי שיש לה רחם. מה, זו ההגדרה. תמיד יש מקרי קיצון שלא בדיוק תואמים להגדרה."

"זה כזה גיי. מה קשור הומופוביה? לא אמרתי שגיי זה רע. אמרתי ש*זה* גיי."

"אני לא הולכת לרופאים שלא למדו במוסד מוכר *בארץ*. לכי תדעי מה מלמדים אותם שם ברוסיה."

"לא נראה לי שביסקסואליים זה באמת. זה בדרך כלל הומואים/לסביות בהכחשה."

"די כבר עם כל ההתעסקות ב'מזרחים'. זה הם מדברים על זה כל הזמן, אנחנו כבר מזמן שכחנו מי מזרחי ומי אשכנזי."

"הן יכולות לעבור כגברים. יש להן ברירה לא להיות מוטרדות. לי אין ברירה כזו."


Ignoranceכל אחד מהמשפטים האלה נאמר באזניי בחודשים האחרונים על ידי מישהי/ו שאני מכירה. זה לא חדש שיש מיזוגניה, להטבפא"קופוביה, גזענות בכל מקום. ממש לא. לא מזמן השתתפתי בדיון באחת הקבוצות בפייסבוק, ומישהי אמרה לי שאלה לא דוגמאות לגזענות או ללהטבפא"קופוביה, אלא פשוט לבורות. מי שאמרו את הדברים האלה הןם לא א-נשים רעות, הןם פשוט בורות.

אז ככה: כן, הןם בורות. אבל בורות לא פוטרת אותנו מפוגענות. ממש לא. כמי שגדלות וגדלים בתוך חברה מסוימת, אנחנו מקבלות מסרים מסוימים ומטמיעות אותם. אנחנו מקבלות על עצמנו ערכים מסוימים. פמיניזם מנסה, בין השאר, להטיל ספק בערכים האלה, לפרק אותם, לברר אילו מביניהם אנחנו רוצות באמת לשמור ואילו למגר.

מה זה הערכים והמסרים האלה? החברה ההגמונית (בישראל) מתעדפת גברים לבנים אשכנזים חילוניים סיסג'נדרים הטרוסקסואליים יהודים לא-שמנים בריאים ששירתו בצבא. כל מי שאתרע מזלה/ו ואינה/ו נופלת תחת אחת או יותר מעשר ההגדרות הללו (או אחרות שלא הזכרתי), היא חלק ממיעוט מדוכא. מיעוט בהקשר הזה לא חייב להיות מיעוט מספרי, אלא מי שזוכה ליחס של מיעוט מצד ההגמוניה. ככל ש"חסרות" לך יותר הגדרות מאלה שצוינו מעלה, כך תזכי לפחות פריווילגיות ובהתאם – ליחס מקטין, מזלזל, לועג, לאפלייה תעסוקתית, לסטראוטיפים משפילים שיחוזקו בכל פרסומת ובכל קומדיה טלוויזיונית או קולנועית, לפחות ייצוג במוקדי כוח, בניהול, בתפקידי ציבור, באקדמיה, בתקשורת, להסללה מגדרית/עדתית/אחרת.

כמובן, ברגע שתנסי להצביע על אחד מהעוולות הללו, תתויגי מיד כ"היסטרית", "מגזימה", "מתבכיינת", "מתקרבנת", ואפילו "אלימה" ו"מתלהמת". צריך להבין פה משהו: עצם העובדה שהדברים האלה קורים וזוכים לקשר שתיקה עמוק כל כך ובהרבה מקרים בלתי מודע (בורוּת, זוכרות?) – היא האלימה. ההצבעה עליה איננה אלימה ואיננה מתלהמת. היא הכרחית לצורך קידום שינוי חברתי.

לשם כך, אתןם שכן שייכותים לחלק מההגדרות האלה, ומתוקף כך זוכותים לפריווילגיות מסוימות שאחרותים לא, צריכותים קודם כל להכיר בהן. לא, זו לא אשמתכןם שאתןם גברים, או אשכנזיות, או הטרוסיס. אבל כדי לא להיות הומופוב, גזענית, מיזוגן, ביפובית – לא מספיק להגיד שאתןם לא כאלה. גם לא מספיק ש"כמה מחברותיכןם הטובות הן…" להיות בן או בת ברית דורש מאמץ. דורש הכרה בפריווילגיות ופיתוח מודעות. זו לא "רק בורות". הבורות נושאת עמה הרבה שנאה וכדי להתנער מהשנאה הזו, עלינו להכיר בה ולגרד אותה בכוח. זה לא קל, ולפעמים זה אפילו כואב, בייחוד כשמבינות כמה מזה היה טמוע בנו וכמה עזרנו בעצמנו לחזק את העוולות האלה.

אבל חייבות לזכור שזה הכרחי כדי ליצור שינוי. כמישהי שגם חווה דיכויים, אבל גם זוכה לפריווילגיות (כמו רובנו), אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל הומופובית או גזענית, למשל. אבל רק אחרי שפיתחתי מודעות – שכל הזמן ממשיכה להתפתח, אין איזו נקודת סיום עם תעודה ומדליה בקצה – גיליתי שבדיעבד כן שיתפתי פעולה עם ההגמוניה בצורה זו או אחרת בדיכוי א-נשים אחרות.

כל מה שאני יכולה לעשות כדי לשנות את זה, זה לפתח מודעות. להקשיב כאשר מדברת מישהי שלא חולקת את הפריווילגיות שלי, ולא לקחת לה את המקום שלה. לא לנסות להנהיג אחרות כי אני יודעת מה כדאי להןם לעשות. כן לתמוך, כן לשתף פעולה, כן לכתוב פוסטים ולהגביר מודעות, ולא לצפות למחיאות כפיים על עצם העובדה שאני מנסה להיות בת ברית.

אז כן, האמירות שמצוטטות בהתחלה אכן נובעות מבורות. כאמור, זה לא מחסן אותן מפני פוגענות. החברה מתחזקת אמירות כאלה מתוך שמירה על האינטרס של אותם גברים יהודים חילונים וגו', וכדי לא לשתף פעולה עם הדיכוי, חייבות להתאמץ ולחתור נגדו.

No Comments

Post A Comment