שולפת צפורניים | תפסיקו לבקש מהבת שלי לתת לכןם נשיקה
56
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-56,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive
תפסיקו לבקש מהבת שלי נשיקה

תפסיקו לבקש מהבת שלי לתת לכןם נשיקה

מפוסט מקורי של קייסי אדוארדס, באתר Daily Life

תורגם ע"י הילהש – פעילה קוויר-אנרכיסטית, חברה בקולקטיב "משפריצות".

************************************************************************

תפסיקו לבקש מהבת שלי נשיקה

"תני לנו נשיקה", אמר האיש שהגיש לי קפה.

הוא לא דיבר אליי, אבל זה היה לא ראוי באותה מידה – אם לא יותר. הוא דיבר אל הבת שלי, ויולט.

זאת לא הפעם הראשונה. במהלך החודשיים האחרונים, שני כמעט-זריםות אחרותים – שכןה וחבר-ה ותיק-ה של המשפחה – התכופפו למטה לקומתה של בתי בת הארבע, סימנו על הלחיים שלהןם בציפייה ודרשו נשיקה ממנה.

בכל אחד מהמקרים הללו רציתי לצרוח "אל תבקשו מהבת שלי לנשק אתכןם! זה קריפי!". אני זוכרת שהוצגו בפניי לחיים כשהייתי ילדה ואת אי-הנעימות שהאינטימיות הכפויה הזאת גרמה לי.

אבל למרות החוויה הרעה שלי מהילדות, לא התערבתי בשמה של ויולט. עמדתי שם בשקט וצפיתי בה מהססת, נרתעת ולבסוף נאלצת להסכים.

אני כמעט בטוחה שכל שלושת הדורשיםות – אישה אחת ושני גברים – הןם א-נשים טוביםות. הןם לא "צדו" את ויולט ולא רציתי להעליב אותםן או לעשות מזה סצנה.

הייתי הילדה הטובה שמרצה א-נשים. זאת שאני מנסה (ללא הצלחה, כפי שניתן לראות) לחנך את ויולט שלא להיות. תיעדפתי הרמוניה חברתית וריצוי של א-נשים שכמעט איני מכירה על-פני רצונותיה של בתי.

אך לא אעשה זאת שוב

. הסיבה היא שנשיקה אינה רק נשיקה. לא משנה כמה תמימה ובלתי-מזיקה הכוונה. הטקסיות החוזרת של דרישת הבעות חיבה מילדיםות על-פי סימן היא אחת מאותם שיעורי-חיים קטנטנים ויומיומיים שמלמדים את הילדיםות שלנו – בעיקר את הילדות שלנו – שעליהןם להתאים את תגובותיהםן הרגשיות בשביל לרצות אחריםות.

וכל זה למרות שאנחנו מלמדותים את הילדיםות שלנו שגופןם ברשותםן. אך אם גופםן ברשותןם, אז מוטב שילמדו שגם האינסטינקטים והרצונות שלהןם ברשותןם. אם ילד-ה לא מעונייןת לנשק איש-ה זר-ה – והרי איזו סיבה יש לרצות? – אז הוא לא אמור-ה לעשות את זה.

אני רוצה שויולט תדע שהאינטימיות והחיבה שהיא מביעה הם בשליטתה ולפי בחירתה החופשית. שהיא לעולם לא מחוייבת לאינטימיות או להבעות חיבה עם מי שאינה מעוניינת לכך. היא לא אמורה "לספק" חיבה בהינתן סימן רק בגלל שטקסים חברתיים מקובלים דורשים שכך תעשה.

על-ידי השתיקה שלי וההסכמה שבה, לדרישות זריםות לחיבה מויולט, בעצם אמרתי לבת שלי ש"זה בסדר לסרב" – חוץ מכאשר זה לא בסדר.

המסר הזה יותר מדי עדין והפכפך בשביל ילד-ה בגיל ארבע. לפי התפישה בגיל הזה, ניתן להבין מהמסר הזה רק דבר או היפוכו – מותר לסרב או אסור לסרב. כלומר, ויולט צריכה לדעת בוודאות שכשהיא לא מעוניינת לנשק מישהוי, היא לא מחוייבת. ושאני אגבה אותה בקול אם תסרב. גם במחיר של גרימת מבוכה לי ולאיש-ה המסורב-ת.

כמה מחבריי וחברותיי שגם הןם מוצאיםות את הדרישה החברתית הזאת קריפית, מציעותים לדורש-ת שהילד-ה תיתן להםן "כיף" או לחיצת-יד במקום ובכך מפחיתים את רמת המבוכה (ולעתים השפלה) של הילד-ה.

ההצעות החלופיות הללו נותנות לילדותים אפשרויות נוספות לתגובה לתקדימים ידידותיים. כך הילדיםות לומדיםות להכיר עולם של חיבה מנומסת, של הכרה ושל הדדיות עם א-נשים אחרותים, תוך הצבה של גבולות אישיים.

זה בסדר גמור במקרים של כוונה ידידותית, אבל עדיין מוטלת עלינו אחריות להבהיר לילדותים שאם אי-פעם ירגישו שלא בנוח בסיטואציה כלשהי וירגישו שמופעל עליהןם לחץ להסכים, מותר להןם לסרב גם אם זה אומר פגיעה בצד השני.

גבולות אישיים נלמדים – כפי שאמורים להיות – מגיל צעיר ובאופן עקבי. בפעם הבאה שמישהוי תבקש נשיקה מהבת שלי, אשתמש בהזדמנות הזאת ל"רגע של למידה". זאת הזדמנות להפיץ את המסר – גם מעשית וגם תיאורטית – שהיחידה לבחור את מי ויולט תנשק היא היא עצמה.

7 Comments
  • אלון
    Posted at 10:28h, 30 אוגוסט להגיב

    לא ברור לי הפוסט הזה. האנשים הכביכול זרים לא מבקשים נשיקה מהילדה כי הם סוטים וזה בקטע מיני, אלא בקטע של הפגנת חיבה ואהבה. כמעט הילדים הקטנים אם זה בנות ואם בנים אוהבים להיות על הידיים ולחבק וגם לתת נשיקה למבוגרים, אפילו ילדים שלא ראו אותך מעולם, ויעיד על כך כל בן אדם שהתנדב בבתי יתומים, בבתי ספר ושאר מסגרות חינוכיות.

    אם את חושבת שהאנשים האלה מבקשים נשיקה מהילדה כי הם סוטים אז יש לך בעיה חמורה. חבל שאת מכניסה את הילדה לעולם של האונס וההטרדות מגיל כזה ללא צורך. כשהיא תגדל היא תפחד מכל מגע כי אמא שלה כשהייתה קטנה אמרה לה שזה אסור.

    • admin
      Posted at 20:01h, 30 אוגוסט להגיב

      הבנת הנקרא זה כנראה לא הצד החזק שלך. לא כתוב פה "אתם סוטים" אלא שמבוגרים – שיש להם כוח על ילדים – דורשים מהם גילויי "חיבה" בפורמט של מגע פיזי. אם הילדה רצה אל מבוגר – מוכר, ולא זר – כי זה מה שהיא רוצה, סבבה. אבל לדרוש את זה ממנה? לגזול ממנה את הסוכנות שלה? ללמד אותה מגיל צעיר שהיא חייבת למישהו משהו? זה פסול מכל כיוון אפשרי. במיוחד כשמדובר באנשים זרים, והרי אין לילדה בת ארבע את הכלים לקבוע אם זה נאות או לא, בטוח או לא, או כל פקטור אחר. זה לא מצב של עובד בבית יתומים, וזו לא דרך להתנהג. אם אתה היית בא ודורש מהבת שלי לנשק אותך, אני אמורה לחכות ולגלות לאחר מעשה מה המניעים שלך? מי אתה בכלל? אל תיגע בה, ואל תחשוב על זה אפילו, עד שאתה נהייה חלק ממעגל האמון שלה. וגם אז – אם היא *רוצה* לנשק היא יכולה. אין כזה דבר לדרוש את זה.

  • ליאור
    Posted at 08:53h, 31 אוגוסט להגיב

    קראתי את כול הפוסט הנחמד הזה אבל משהו לא מובן לי כול כך
    אם נניח הילד יגדל על ערכים כאלו שהוא חייב ליזום ולא בכוח(או בבקשה מצד ההורים) אז הרי מן הסתם הילד או הילדה יגדלו יותר קרירים או פחות חמים כלפי הסביבה ולדעתי זה יכול להשפיע לרעה בעתידם כלפי הסביבה הרי הוא או היא מחונכים לעשות כרצונם כלפי הדודים או משפחה קצת רחוקה לגבי נשיקה מיוזמתם! הרי ממש לא נראה לי הגיוני שילדים בגיל 4 או 7 ירצו או יזמו נשיקה כזאת גועלית הרי זאת דעתם לגילם(כלפי נשיקה) כי הסביבה יותר בוגרת
    אז לפי דעתי זה יכול לגרום לילד תופעות אחרות יותר גרועות בהרבה ממה שכבר קיים היום כי לא שמעתי ילד או ילדה שנפגעו מנשיקה פשוטה ומשפחתית שפגעה לו או לה בעתידם !

    • admin
      Posted at 17:31h, 01 ספטמבר להגיב

      אני חושבת שיש הבדל מאוד גדול בין קרירות, לבין הכנעות ללחץ מידי זרים. או קרובים. אני חושבת שאם הורים מחבקים ומנשקים את הילדים שלהם, הם ילמדו להיות אנשים אוהבים. ואם ההורים בעצמם גם יכבדו מתי הילד/ה לא רוצה לנשק או לחבק – הם יגדלו אנשים עצמאיים ובעלות בטחון עצמי בגבולות שלהן.

      וסליחה – לכפות נשיקות על ילדים כי "הם לא מבינים" זה נשמע שווה ערך לאונס מתקן ללסביות כי הן פשוט לא יודעות מה זה זין טוב. כפייה = אי כיבוד גבולות, ואני מציעה שתשאל את כל מיליארדי הנשים שנאנסו או חטפו מכות או נרצחו בידי בני הזוג שלהן אם הייתה להן תחושה חיובית של שליטה על הגוף שלהן ועל הגבולות שלהן לפני ש"זה" קרה. זה לא שלא ראית דוגמאות של ילדות שנפגעו מזה שגזלו מהן את כושר וזכות ההחלטה על גופן, אתה פשוט כל כך רגיל לזה, זה כל כך טבוע בנורמות של החברה, שאתה לא רואה את ההקשר.

    • דנה
      Posted at 15:06h, 27 ספטמבר להגיב

      קודם כל, יש לזה וחצי השפעות שליליות. מכיר את האנשים שאומרים "אבל למה הן פשוט לא אמרו לא?" על נפגעות אונס/התעללות? יכול להיות שזה קשור איכשהו לזה שמגיל 0 מלמדים אותן שהגוף שלהן לא שלהן, שמותר לכל אחד לגעת בו (אם הוא קרוב משפחה/מורה/חבר של ההורים – ובואו נזכור שניה מי מבצע את רוב מקרי האונס…)?
      דבר שני: בגלל הגישה הזאת, כשהייתי צעירה יותר, תיעבתי אנשים שהגדירו את עצמם כ"חמים" או ששיבחו את התכונה הזאת, כי מבחינתי אנשים "חמים" היו כאלה שהייתי חייבת לגעת בהם גם אם זה הגעיל אותי. ואף אחד לא חשב על זה שאולי אם מגע עם אנשים שאני לא מכירה זה משהו שאני שונאת ולא נעים לי, אולי *זה לא משהו בתור ביטוי חיבה*.
      אני לא יודעת מה איתך, אבל כשאני מבטאת חיבה אני רוצה שהצד השני ירגיש טוב, לא שהוא רק רוצה לברוח.

  • נעמה
    Posted at 20:23h, 07 ספטמבר להגיב

    מעולה.
    זה בדיוק מה שאני מנסה להגיד כל הזמן.
    לא רק מזרים, גם הדרישה שלנו כהורים או של הסבים והסבתות או המשפחה המורחבת לתת נשיקה וחיבוק – הם בעיתיים מאוד.
    מותר לבקש, אף פעם לא לדרוש, ותמיד לקבל בכבוד את ההחלטה שהם לא רוצים עכשיו או בכלל.
    המסר לילדים הוא מאוד חשוב.
    גם לגבי זרים נחמדים באוטובוס שמנסים לפתוח בשיחה – אם הילד לא מרגיש בנוח, מותר לו לסרב לדבר אפילו אם זה "לא מנומס".

    האפשרות הזאת להקשיב לעצמי, לחשוב האם הקשר, המגע, המחווה לא נעימים לי, ולסרב גם כשזה נראה גס רוח –
    זה בדיוק מה שיכול להציל את ילדי מהטרדה מינית בעתיד.
    אם הם ידעו שתמיד מה שהם מרגישים הוא לגיטימי, אפילו אם אין להם דרך להסביר למה זה לא נעים להם או לא בסדר.
    אם הם ידעו שמותר להם לסרב לבקשה של מגע או קשר עם מישהו, גם אם לכאורה הוא פשוט נחמד אליהם וזה לא מנומס להתנהג ככה.

    אנחנו לא חושבים על זה בד"כ – אבל בעיני זה הבסיס הכי חשוב להגנה על הילדים שלי מפגיעה מינית או מיחסים פוגעים בעתיד.

  • הדס
    Posted at 23:38h, 07 ספטמבר להגיב

    ואני חושבת שזה מתחיל עוד קודם. כאשר את הולכת עם תינוק בעגלה וכל זר מרשה לעצמו לשלוח ידיים פנימה ללטף את הילד כאילו היה צעצוע של כולם ברחוב. כשאנשים שאת כמעט ולא מכירה מרשים לעצמם ללטף את הבטן ההריונית כאילו היתה רכוש הכלל. זוכרת כשהוא היה בן שנה וחצי בערך פעם אחת סבתא שלו נתנה לחברה שלה להחזיק אותו מבלי שהוא הכיר אותה קודם! כמה כעסתי! לא הסכמתי לה ללכת איתו לטייל בלעדי בשבילי הקיבוץ שוב.
    אני "נשכתי" כל מי שהתקרב, והילד שלי, היום בן 5.5 פשוט אומר שהו אלא רוצה לתת חיבוקים או נשיקות כשלא בא לו, והוא יודע שאני מגבה אותו לגמרי בזה ותמיד תמיד אומרת לו שהוא לא חייב. ומצד שני, לפני חודש ישבתי איתו בגלידריה ואי שמבוגר נכנס וביקש ממנו מהגלידה שלו, בהתחלה הבן שלי אמ רלו והאיש "לחץ" ואז הבן שלי אמר כן. אז מה שאת כותבת הוא נכון, אין להם עדיין הכלים להבחין ולשמור על עצמם כאן. זה תפקידנו לעמוד לצידם ולעזור להם להגן על רצונותיהם האמיתיים.

Post A Reply to הדס Cancel Reply