שולפת צפורניים | רופאים בודקים את איברי המין שלך בלי שום סיבה
1602
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1602,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

רופאים בודקים את איברי המין שלך בלי שום סיבה

**אזהרת טריגר לבדיקות גניקולוגיות**
מקור: אמנדה הס תרגום: ציפי ערן

Speculum  מפשק
הדבר הזה אינו צריך להיות חלק כל כך גדול מחייך.

כשילדה "נעשית אישה" [הערת מתרגמת: הכוונה לבגרות מינית של נשים סיסג'נדריות], היא עוברת חניכה לתוך ריטואל ביזארי ומיסתורי של פעם בשנה. היא מתפשטת, נשכבת על מיטת בדיקות מכוסה נייר מקומט, ופושקת רגליה. רופא מכוון את רגליה לרגליות, סוקר את איברי מינה החיצוניים, ואז מכניס לתוך נרתיקה מפשק קר, פוער בעזרתו את פתח הנרתיק, ומסתכל פנימה. לאחר מכן, הוא גם מכניס אליה אצבעות, ממשש את איבריה הפנימיים. לפעמים האצבעות האלה גם נכנסות לרקטום לבדיקה.

ב-2010, רופאים בארה"ב עשו כמעט 63 מיליון בדיקות שגרתיות מסוג זה. בסך הכל, עלות הבדיקות היא $2.6 מיליארד לשנה. ועם זאת, מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "קורות הרפואה הפנימית" מדווח כי אין שום הצדקה רפואית מוכחת לבדיקה הזו. אחרי שבדקו את תוצאותיהן של 70 שנים של בדיקות, מ-1946 ועד 2014, החוקרים לא גילו כל ראיה שהבדיקות הגניקולוגיות הללו מובילות להפחתה כלשהי בתחלואה או תמותה מכל מחלה או מצב רפואי של נשים. לאור תוצאות המחקר, האגודה האמריקאית לרופאים, ארגון לרפואה פנימית, כתבה הנחיות חדשות לרופאים שמזהירות על כך שבדיקות גניקולוגיות פולשניות לנשים נטולות סימפטומי מחלה יכולות "לגרום לדאגה מיותרת" וכן ל"חרדות, אי נוחות, כאב, ומבוכה, במיוחד אצל נשים עם הסטוריה של התעללות מינית".

במאמר דעה שגם פורסם באותו כתב עת, הרופאים ג'ורג' סוואיה וונסה ג'קובי מאוניברסיטת קליפורניה–סן  פרנסיסקו מסכמים שבדיקות גניקולוגיות אלה הן "כבר יותר ריטואל ומסורת מאשר פרקטיקה מבוססת ראיות". סוואיה מספר כי הבדיקות הווגינליות נהיו אבן יסוד של הגניקולוגיה, עד כדי כך שכבר כמעט בלתי אפשרי להזכר מה מקורן. הדו"ח החדש שמעודד רופאים לשנות את דרכם צפוי להיות "מאוד שנוי במחלוקת," אומר סוואיה. "אני צופה שרופאים רבים ירימו גבה."

רק לפני שנתיים, האגודה לרופאים מיילדים וגניקולוגים הודתה ש"אין ראיות בעד או נגד בדיקות וגינליות שנתיות… לפציינטיות ללא סימפטומי מחלה ושאינן בקבוצת סיכון." ועדיין, האגודה חידשה את המלצתה לקיום הבדיקה, ופרסמה כי זה "נראה הגיוני". לדברי האגודה, הבדיקה – שלעתים קרובות מתחילה בשנות העשרה המוקדמות לחיי אישה, ומתקיימת כל שנה, יכולה לסייע ב"ייסוד יחסי רופא-מטופלת" וכן "מספקת הזדמנות מצויינת להדרכת הפציינטית לגבי אורח חיים בריא ומיזעור סיכונים בריאותיים." במילים אחרות – אפילו בעיני אגודת הגניקולוגים, גם עם הבדיקה עצמה אינה מועילה, היא כלי להבאת הפציינטית למרפאה כל שנה, שם אולי תקבל מידע רפואי מועיל.

ההמלצות הסותרות האלה – של רופאים פנימיים מחד ושל גניקולוגים מאידך – מעידה על תוצאות תרבות הביוש בכל מה שנוגע לרפואת נשים. ישנן נשים – במיוחד נשים שחוו התעללות – שחוות כל כך הרבה חרדה וכאב מבדיקות אינטימיות מסוג זה, שהן מדירות רגליהן ממרפאות גניקולוגיה ככל האפשר. זה אומר שהן עלולות להמנע מבדיקות שהן כן צריכות כאשר הן חוות סימפטומים או משתייכות לקבוצות סיכון מוגבר לסרטן. ובנוסף, נשים שנוטלות גלולות כאמצעי מניעה בדרך כלל מחוייבות לעבור בדיקה וגינלית לפני שהן מקבלות מרשם, דבר שבתורו גם עלול למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה שהן צריכות. (האגודה הרפואית האמריקאית טוענת שקבלת מרשם לגלולות לא צריכה להיות מותנית בבדיקה וגינלית.)

ובינתיים, נשים אחרות נדחקות למצב חרדה לגבי הגניטליה ומערכת הרבייה שלהן כך שהן רצות לרופאים שלהן כל שנה ונבדקות בבדיקה פולשנית שבעצם, כך מסתבר, בדרך כלל לא תניב שום ידיעה משמעותית לגבי המצב הבריאותי שלהן. בעוד הסקירה של 70 שנות הבדיקה הוגינלית שפורסמה השנה לא נותנת תמונה מלאה לגבי השפעת הבדיקה על רווחתן של נשים, המחקר כן מצביע על כך שלבדיקות עלולות להיות תוצאות חיוביות שגויות, ואף לספק לנשים חיזוק שווא לגבי בריאותן.

הבדיקה הווגינלית היא רק האחרונה בשורת טיפולים לנשים שעוברים הסתכלות מחודשת לאור מחקרים חדשים. ב-2012 האגודה למלחמה בסרטן פרסמה המלצות חדשות לפיהן מומלץ לנשים לעבור בדיקת פאפ כל שלוש שנים, ולא כל שנה. במרץ השנה, מנהל המזון והתרופות האמריקאי החליט להחליף את בדיקת הפאפ – בו הרופא מגרד תאים מצוואר הרחם, אשר נבדקים תחת מיקרוסקופ כדי לגלות חריגות נראות לעין – עם בדיקת HPV שתגלה את הזנים של הוירוס עם הסיכוי הגדול ביותר לגרום לסרטן צוואר הרחם. וב-2009 כוח המשימה לשירותי מניעה של ארה"ב שינה את עמדתו לגבי ממוגרפיות, וממליץ שנשים יתחילו לעשות בדיקות אלה בגיל 50 ולא 40, ושיעשו את הבדיקה כל שנתיים, ולא כל שנה.

תומכי הבדיקה הווגינלית השנתית יכולים לטעון שהם מאלצים נשים לקבל ייעוץ רפואי ומאפשרים להן גישה למידע רפואי חיוני (וכמובן, מחזקים באותו הזמן את הבטחון התעסוקתי שלהם), אבל זה כבר די ברור שקו מחשבה זה הוא הבסה עצמית – אין שום סיבה שנשים יתייצבו אצל רופאים כל שנה כדי לקבל מידע אם אין הן יכולות לסמוך על המידע שהן מקבלות.

9 Comments
  • תהילים ליום רביעי
    Posted at 20:42h, 06 יולי להגיב

    אז מה ההמלצה שלכן? כאחת שעוברת בדיקה תקופתית אחד לחצי שנה, אני דיי מפחדת "להזניח" את הנושא ולהפסיק. האם יש אישושים רפואיים שתומכים בדעה הזו?

    • admin
      Posted at 17:03h, 07 יולי להגיב

      קודם כל, כל בחירה שלך לגבי הבריאות שלך היא תקפה ולגיטימית. אני לא אומרת לך מה לעשות עם גופך, ולעולם לא אגיד לאף אישה מה לעשות עם גופה.

      הבעיה כאן היא ש*כל* הנשים נדחפות ונדחקות למערך בדיקות שלא הוכחו כאפקטיביות או יעילות או הכרחיות. אז קודם כל – אנחנו אומרות לכן שתדעו! שיש סיבה לחשוב שהבדיקה היא לעיתים (אם לא לעיתים קרובות) מיותרת. אנחנו גם קוראות לרופאים, לממסדי הבריאות, ולנשים באופן כללי להתעורר לכמה עובדות – כמו זה שרפואת נשים אינה *מתקדמת* במספר מובנים. למה בדיקה נשארת 70 שנים באותה מתכונת, עד כדי כך שאפילו רופאים עצמם לא יכולים להסביר למה היא נחוצה? זה פשוט הופך לריטואל ומצפים מאיתנו להמשיך לפתוח רגליים כי…?

      האישושים הרפואיים הם בתוך המאמר. השאלה לא ברורה. יש פה מחקרים, ממצאים, המלצות של מוסדות רפואיים מהמוכרים והמובילים בעולם… והם כולם אומרים שהבדיקה לאו דווקא עוזרת למי שא-סימפטומתית ולא נמצאת בקבוצת סיכון. הם אומרים שמשטח פאפ כבר לא בדיקה מומלצת, יש חלופות. הם אומרים שגם אם כן, לא צריך את זה באופן כל כך תכוף.

      האם את אומרת כי את רגילה וככה אמרו לך כל חייך זו סיבה מספקת? אם כן, בשבילך אישית, סבבה – אבל למה שכלל הנשים ימשיכו להיחשף לבדיקות טראומתיות רק כי – מה בעצם? אסור לאתגר הנחות קודמות? אסור לקדם את הידע שלנו ברפואה? אני ממש לא מבינה את ההתנגדות לאינפורמציה שבעצם מקדמת את ההבנה שלנו. ובהתחשב שעדיין, עד היום, רפואת נשים היא בעיקר תחום גברי, שמקבל פחות תשומת לב מחקרית ותקציבית, ומערכות מיניות של נשים נחשבות מיסתוריות, חולות, ובעייתיות – כדאי לנו בתור נשים לדעת למה מתייחסים לגוף שלנו באופן מסוים, ומה החלופות שלנו.

  • אריק
    Posted at 15:35h, 07 יולי להגיב

    נו, יש מחקרים על גבי מחקרים שמראים שבדיקת שדיים עצמית במישוש אינה אפקטיבית בגילוי מוקדם של סרטן השד, היית מוכנה גם להמליץ לנשים שלא לבדוק את עצמן?
    רוצה לומר – נכון, זה מה שהמחקר מראה, אבל הוא לא סותר תחושה של אישה שהיא צריכה להיבדק או תחושה של רופא שהאישה שיושבת מולו זקוקה לבדיקה, למרות שלכאורה "הכל בסדר".
    יותר מכך, ראיתי גינקולוגים שלא מבצעים בדיקה ואגינלית גם *בנוכחות סימפטומים*, פשוט כי הם חשים שאין צורך ושהראיון הרפואי הספיק להם לביסוס אבחנה ותכנית טיפולית.
    מבלי לפגוע בזכות כל אדם על גופו, לתחושתי יש מקום גם לתת מעט יותר אמון ברופא שיושב מולך שכל כוונתו להיטיב עמך ולהשתמש בשנות לימודיו ונסיונו הרבות כמיטב יכלתו כדי לתרום לבריאות כל מטופליו. אם הוא חושב שיש מקום לבדיקה, מחובתו להציע, וזכותך כמובן לסרב.

    (הכותב הנו סטאז'ר לרפואה)

    • admin
      Posted at 17:05h, 07 יולי להגיב

      ראה תגובתי לעיל. אני אף פעם לא אומרת לנשים מה לעשות, אני מביאה להן אינפורמציה שהרבה פעמים חבויה מהן כדי שישכילו לעשות בחירות נכונות להן, וכדי להפעיל לחץ על מוסדות וממסדים שטובתי אינה בהכרח בראש מעיינהם.

  • לי
    Posted at 20:55h, 07 יולי להגיב

    חשוב ממש!
    ממש ריטואל שמכניס אותך ל'חדוות הנשיות'.. תודה לך על המידע הזה.

  • אני
    Posted at 21:06h, 07 יולי להגיב

    תודה על המידע החשטב הזה.
    מדהים שהמגיבים ממשיכים לטעון שזה חשוב אחרי שבדיקות מעמיקות הוכיחו שזה מיותר..

  • ג'קי
    Posted at 14:01h, 08 יולי להגיב

    תודה רבה על המאמר.
    קישור ישיר להנחיות הקליניות:
    http://annals.org/article.aspx?articleid=1884537 .
    לשים לב שההמלצות לא מתייחסות לבדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם, שאותה מומלץ לבצע אחת לשלוש שנים, בגילאי 20-65.

  • דנה
    Posted at 18:22h, 08 יולי להגיב

    הטוב ביותר זה לא להבדק בכלל: לא בדיקות דם, לא ממוגראפיה, לא כירורג, לא לקבל חיסונים, לא לקבל תרופות שאינן טבעיות.

    ואז תוחלת החיים תהייה שוב 40 שנה בערך.

  • נועה
    Posted at 22:50h, 08 יולי להגיב

    היי,
    אני שואלת באמת מתוך התעניינות ולא על מנת להטריל –
    מחד, ברור לי שאין באמת צורך שנלך כל הזמן לגניקולוג, ואני עצמי איני נוהגת ללכת דרך קבע.
    מאידך, אני מאד חשדנית כלפי הדוגמאות שהבאת במערכת הבריאות האמריקאית, וזה נכון כמובן גם למה שקורה פה – כשהצורך שלך בבדיקות רפואיות נקבע בין היתר גם על ידי הגורמים שצריכים לשלם עליהן, יש אינטרס מובהק לצמצם אותן.
    האם לא ניתן לשייך חלק, גם אם לא הרוב, מההחלטה לצמצם בבדיקות לכך שחברות ביטוח או גורמים רפואיים כלשהם פשוט רוצים לצמצם בעלויות הטיפולים שאינם מוגדרים כהכרחיים לגמרי?

Post A Reply to אני Cancel Reply