09 ספט קליפורניה מגבה את הצעת החוק "כן זה כן" בנושא הסכמה למגע מיני, מפני ש"לא זה לא" פשוט לא מספיק

מקור: אלישה לו
תרגום: אירה קונטורובסקי

בוודאי שמעתןם את הססמא "לא זה לא" למניעת אונס, אך ייתכן כי היא תוחלף בססמא יותר מחייבת. ביום חמישי, עברה בקליפורניה הצעת חוק נגד תקיפה מינית תחת השם "כן זה כן", שמחייב אשרור ברור של הסכמה בין א/נשים לפני סקס. לפי הצעת החוק, פעילות מינית בלתי רצויה אינה צריכה להיות מוגדרת רק על די אמירת "לא" – העדרה המובהק של המילה "כן" ייחשב אף הוא כאי מתן הסכמה. בהינתן כי תקיפה מינית הנה תופעה רווחת בקמפוסים של קולג'ים, חוק זה עשוי לסייע  באופן ממשי בשינוי תרבות התקיפה המינית בשטחי הקמפוסים.

הצעת החוק, המוכר בסנאט תחת השם SB 967, עבר 'פה אחד' בסנאט של מדינת קליפורניה ביום חמישי. ייחודי העיקרי של הצעת החוק, שנכתבה על ידי סנטור קווין דה ליאון ועל ידי סנטור חנה בת'-ג'קסון, הנו ההגדרה המופיעה בו להסכמה: "הסכמה לחיוב מתוך מודעות ומתוך רצון חופשי לקיים פעילות מינית". במילים אחרות, אי אמירת "לא" והעדר התנגדות אינן מהוות הסכמה. מהלך זה לוקח בחשבון את האפשרות שהקרבן לא היה/היתה מסוגל/ת לומר "לא" עקב צריכת סמים או אלכוהול.

באמצעות הדרישה למתן הסכמה על דרך החיוב (כלומר, על ידי אמירת "כן" במקום על דרך השלילה, על ידי אי אמירת "לא"), הצעת החוק שמה קץ לאי הבנות ולאי בהירויות בין הקרבן ובין התוקפן. אי הבהירות בנושא הסכמה מהווה חסם משמעותי בדיווחיהם של עיתונאים על תקיפות מיניות. הצעת חוק זו עשויה להשפיע באופן מהותי על תרבות ה"פיק אפ" הנהוגה בקמפוסים של קולג'ים, בהם אישה אחת מתוך חמש עוברת תקיפה מינית.

מדבריו של הסנטור דה ליאון לפני ההצבעה על הצעת החוק:

בצעד זה,  נהיה חלוצי האומה בהצבת נורמות ונהלים גורפים כך ליצירת סביבה בריאה ומועילה לכל הסטודנטיות/ים – לא רק לנשים – אלא עבור כל הגברים הצעירים גם כן, כדי שגברים צעירים יוכלו לפתח דפוסים בריאים וגבולות ביחסיהם עם נשים* ככל שהם מתבגרים.

*תרגום מילולי: עם המין השני. מסיבות של דיוק ורגישות מגדרית החלטתי לתרגם כ"נשים".

במידה והמושל ג'רי בראון יחתום על הצעת החוק ויהפכה לחוק, דבר שהוא צריך לעשות עד סוף ספטמבר, כל הקולג'ים הממומנים על ידי המדינה ועל האוניברסיטאות יחוייבו לעדכן את מדיניות הטיפול בתקיפות המיניות שלהם בהלימה עם המדיניות החדשה – "כן זה כן".

לצד הדרישה להסכמה בין סטודנטים על דרך החיוב, הצעת החוק תשמש כבסיס להשגת תמיכה ומשאבים רבים יותר עבור קורבנות של תקיפות מיניות ותחייב את בתי הספר לספק עבורןם הגנה טובה יותר.

ובאופן יותר ספיציפי, הצעת החוק גורסת:

• האחריות לקבל את הסכמה על דרך החיוב מהפרטנר/ית מוטלת על כל בת/ן אדם המעורב/ת בפעילות מינית.
• הסכמה על דרך החיוב צריכה להיות מתמשכת (כלומר, צריכה להינתן לאורך הפעילות המינית) ולכל אחת/ד מהמשתתפות/ים הזכות לבטל את ההסכמה שניתנה קודם לכן בכל שלב.
• קיומה של כל מערכת יחסים בהווה או בעבר בין שני הא/נשים המעורבים/ות אינה נחשבת למתן הסכמה.
• טענות כנגד המתלוננ/ת כי בפועל ניתנה הסכמה על דרך החיוב, לא יהוו תירוצים תקפים לתקיפה כאשר הנאשם או הנאשמת ידעו כי המתלוננ/ת לא יכל/ה לתת הסכמה עקב אחת או יותר מהנסיבות הבאות: המתלוננ/ת ישנ/ה או לא היתה בהכרה; המתלוננת או המתלונן היו תחת השפעת סמים, אלכוהול או תרופות שונות; המתלוננ/ת לא יכל/ה לתקשר עקב מצב נפשי או פיזי שמנעו זאת ממנה/ו.
• כדי לקבל מימון ממשלתי לסיוע כלכלי לסטודנטים, כל הקולג'ים הממומנים על ידי המדינה וכל האוניברסיטאות חייבות לאמץ מדיניות ברורה ומפורטת השמה את הקורבן במרכז בכל הנוגע לתקיפות מיניות, אלימות במשפחה, אלימות מסגרת מערכת יחסים והטרדות (דוגמת סטוקרים). מדיניות כזו צריכה לכלול הבטחה לחשאיות עבור א/נשים המעורבות/ים במקרים של תקיפה מינית, תגובות פרו-אקטיביות לדיווחים על תקיפות מיניות, מידע על משאבים בתוך ומחוץ לקמפוס ושיתוף פעולה מתואם עם רשויות איכפת החוק