שולפת צפורניים | פייסבוק נגד המאבק הפמיניסטי
1272
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1272,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive
הגוף שלי הוא רק שלי

פייסבוק נגד המאבק הפמיניסטי

פוסט אורח מאת חמוטל סונג

על פי פייסבוק, תמונה של גבר חשוף חזה היא נייטרלית ומותרת. עם חזה נשי – הסיפור אחר לגמרי

ביום שישי צעדתי בצעדת השרמוטות. הצעדה עצמה הייתה מרגשת וחשובה, אבל נכתב ודובר עליה בכלי תקשורת רבים. אני רוצה לספר על מה שקרה אחרי הצעדה.

במהלך הצעדה העליתי עשרות תמונות לדף הפייסבוק שלי. בין התמונות היו גם תמונות של נשים חשופות חזה, שכתבו על גופן מסרים פוליטיים כמו: “הגוף שלי הוא רק שלי" ו"עדיין לא מבקשת את זה" (כלומר, גם כשאני עירומה הזכות שלי על הגוף שלי נשארת שלי). הנשים האמיצות האלו בחרו להשתמש בגוף שלהן ככלי פוליטי, ובכך להבדיל אותו מהשימוש המיני שנעשה בגוף של נשים בפרסומות, בסרטים, ובעצם כמעט בכל פעם שמתייחסים לנשיות.

העליתי את האלבום לדף של צעדת השרמוטות, והתגובות היו טובות מאד. הרבה מאד אנשים העריכו את המעשה של הנשים האלו, והרגישו שהשימוש בגוף היה חזק מאד והעביר את המסר החשוב שלהן.

אבל כנראה שהיו אנשים שהגוף החצי-חשוף של הנשים, ואלי גם כל רעיון הצעדה, מאד הכעיס אותם או הפריע להם. התחלתי לקבל הודעות מפייסבוק שהם בודקים דיווחים על תמונות שלי. העניין הגיע לשיא כעבור כמה שעות, כשקיבלתי הודעה שאם לא אמחק את כל תמונות העירום ה"פוגעניות" שמופיעות אצלי החשבון שלי ייחסם. ולא דובר רק על התמונות מהצעדה – פייסבוק דרש ממני לעבור על כל התמונות שלי, כדי שחלילה לא יישארו בו סימני תועבה.

לא הייתה לי ברירה, ובלב כבד מחקתי את התמונות האסורות. יכולתי לטשטש את הפטמות של הנשים, ואז התמונות היו "מותרות". דפים פמיניסטיים אחרים עשו את זה. אבל אני הרגשתי שזו תהיה בגידה ברעיון שהנשים האלו ניסו להעביר – הזכות שלהן על גופן. העדפתי למצוא מקומות אחרים לפרסם בהם את התמונות, וניסיתי לעורר כמה שיותר דיונים בקבוצות שונות. בין השאר דיברתי על כמה שפייסבוק משקף את המציאות שאנחנו חיים בה- גם בצעדה עצמה השוטרים הורו לנשים לכסות את עצמן, בעוד שגבר שעמד בתחתוני בוקסר וללא חולצה לא התבקש לעשות זאת – פשוט בגלל שמה שהוא עשה מותר על פי החוק.

ופה אני רוצה להגיד שוב את מה שרצינו להעביר בצעדה החשובה הזאת – הגוף שלנו תמיד שלנו, וכשמישהי עוברת תקיפה זה אף פעם לא בגלל משהו שלבשה, דברים שאמרה או כמות האלכוהול ששתתה. האשמה היא תמיד של התוקף, ובמקום ללמד אותנו לשמור על הכוס שלנו (כמו בקמפיין השערורייתי של עיתון "טיים אאוט"), אמהות ואבות, והחברה בכלל, צריכים להעביר מסר לגברים, מגיל צעיר ככל שאפשר, שנשים הן לא אובייקט מיני שנושם וחי בשביל לספק צרכים של אחרים.

ולסיום אנקדוטה קטנה. בין התמונות שלי היתה גם התמונה הזו:

בתמונה הזו מופיעים שני דוגמנים, הבחור המקועקע הוא "זומבי בוי", והשני – אנדריי פז’יק, דוגמן שמדגמן לסרוגין כגבר וכאישה. בהיתי בתמונה כמה דקות, וממש הרגשתי בלבול: ידוע שפייסבוק מאפשר הופעה של גברים ללא חולצה, ואין שום בעיה עם הפטמות שלהם. אבל בתמונה הזו אנדריי נראה לחלוטין כמו אישה. האם פייסבוק יחליט שגם זו תמונה אסורה? לא רציתי לקחת את הסיכון, ותיארתי לעצמי שעובדי פייסבוק לא למדו בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב. גם התמונה הזו נמחקה. האירוניה הצורבת והצביעות שקשורה ביחס לעירום גברי (נייטרלי) לעומת עירום נשי (מיני) הרגישה לי מכעיסה מתמיד.

—-

פורסם לראשונה באונלייף
No Comments

Post A Comment