שולפת צפורניים | פיביפוביה: או מדוע פיבי בופה היא הדמות המאיימת ביותר ב״חברים״
1785
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1785,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

פיביפוביה: או מדוע פיבי בופה היא הדמות המאיימת ביותר ב״חברים״

מעין אוחנה אסור פונד

אני חושבת שפיבי בופה היא הדבר הכי טוב שקרה בחברים, וכנראה בניינטיז.

בתוך סדרה של אנשים לבנים עם בעיות של אנשים לבנים ואני מוציאה את ג׳ואי מההכללה מכיוון שהוא בן להורים מהגרים ועניים מקווינס, בניגוד לשאר (ההורים של מוניקה מעדיפים את רוס על פניה, אשתו של רוס יצאה מהארון, צ׳נדלר שונא את העבודה שלו ורייצ׳ל מנסה להיות עצמאית והמשפחה המגה עשירה שלה מנסה להחזיר אותה לעמדת הריץ׳ קיד המסורתית) פיבי מציגה את האחר והמגוחך, את הדמות שאנחנו לא מתמודדים איתה לרוב – יתומה שאמה התאבדה, עברה מסכת ייסורים בתור ילדה ומתבגרת שכללו לחיות ברחוב, להיות מותקפת מינית על ידי גברים ב-YMCA, שגברים מציעים לה אוכל בתמורה לסקס, שסרסור ירק בפה שלה ועוד ועוד. ניתן להתייחס לפיבי רק כתפקיד שהיא ממלאת – אתנחתא קומית ותו לא, הדמות המוזרה שאומרת מידי פעם משהו משעשע אבל נרטיב החיים שלה לא מעניין בפני עצמו, לא למשל כמו רוס ורייצ׳ל. פיבי קוראת תיגר אמיתי על הסדר החברתי בכל פעם מחדש, וחושפת את החוקים החברתיים שמאפשרים לצעירים אמריקאים בניו יורק להתעסק בזוטות בהם הם מתעסקים.

ההתעסקות של הדמות שלה בקונספט המשפחה היא נהדרת. היא מתחילה בכך שהיא התחתנה עם חברה הקרוב, בחור הומוסקסואל ומחליק על הקרח, בכדי שיוכל לקבל ויזה להישאר בארה״ב. מוסד הנישואין שהחברה האמריקאית השמרנית כל כך חרדה לטיבו מתפרקת ממש בהתחלה איתה. היא אפילו לא מרגישה צורך לשתף את רייצ׳ל בעניין, וזו נבהלת כל כך עד כדי שהיא מעיפה יונה מסיר כש״בעלה״ של פיבי מציג את עצמו. מכיוון שזה לא עניין עבור פיבי, היא לא דמות פוריטנית ו״נורמלית״ שדואגת כל כך בנוגע לדעת הסביבה עליה.

Phoebe2

לאחר מכן היא מסכימה להיות אם פונדקאית עבור אחיה הקטן בכדי שיוכל להביא ילדים עם אשתו המבוגרת ממנו בכמה עשורים. ברור ש״החברים״ היו נגד, זה נראה כל כך מוזר, לא הגיוני, לא אופציה שניתן כלל לחשוב עליה. פיבי בהחלטה עצומה נכנסה להיריון שסופו ייגמר בכך שתיאלץ למסור את הילדים לאחיה בכדי שהם יתחילו משפחה. כי משפחה לא חייבת להיות התפקידים המוגדרים והברורים שכולנו מכירים, האחות יכולה להביא את הילדים, האח יכול לגדל אותם, והביציות יהיו שייכות לאם.

Phoebe1הייחודיות של פיבי מגיעה בדיוק מהמקום הזה – היא לא יודעת את הדבר הזה שהאחרים יודעים, יש חוקים חברתיים שאנחנו מקבלים מבית הספר, מהבית החצי-מתפקד שלנו, מהתיכון… פיבי החמיצה כמה שיעורים. היא לא יודעת איך להיות ״נורמלית״ ובכך – היא מתנהלת בעולם כמו ילדה פילוסופית עם הסברים ועולם פנימי שיגן עליה מפני העולם הכה אכזרי.

ניתן לראות זאת בהתנהגות המינית שלה, הנשים האחרות בסדרה מתעסקות תמיד במספר הגברים ששכבו איתם (חייב להיות נמוך) רייצ׳ל מאוד לא הרפתקנית מינית, מוניקה מבועתת כשהיא שומעת על מערכת יחסים פוליאמורית (צ׳אנדלר ואורורה). הן אף פעם לא מדברות על פרטים. פיבי בטוחה במיניות שלה (כשהיא מנסה לפתות את צ׳נדלר למשל) אין לה בעיה להינות ממין ולדבר עליו, הוא לא טאבו עבורה, היא צוחקת על מייק בן זוגה על כך שאין לו מושג כמה מלוכלכת היא יכולה להיות במיטה, ואין לה שום בעיה להזמין גברים לדייט (משהו שרייצ׳ל מבועתת לעשות). היא מנשקת את רייצ׳ל באמצע רחוב בניו יורק. פיבי היא ביסקסואלית ורמיזות לכך נמצאות בכמה מקומות בסדרה. מקום בולט לדוגמא הוא – כשבת הדודה של רוס ומוניקה מגיעה לביקור וצ׳נדלר ורוס נכנסים להלם מהיופי שלה ובוהים בה, כשהיא מגיעה להתגורר עם פיבי אחרי ההטרדות והתקיפה מצד רוס, פיבי נמשכת אליה מאוד ומנסה לגרום לעצמה להזמין אותה לדייט כי ״היא לא בת הדודה שלי!״ היא לא מתנצלת, לא בנוגע למי שהיא ולא בנוגע לאמונות שלה. זו עמדה מאוד בעייתית לאישה, לכן הוסיפו לה מאפיינים שנתפסים כ״הזויים״ בכדי לא לאיים יותר מידי על הסדר הקיים – ניקוי ההילות שלה, האמונות התפלות שלה, הכנת הנעליים המזעזעות שלה, השירה האיזוטרית שלה, הדברים הללו מרככים את המכה החזקה שהיא פיבי. והיא אכן חזקה.

Phoebe3

בפרק בו היא בהיריון ורייצ׳ל מתלבטת אם לנסוע לחתונה של רוס או לא, פיבי בהברקה מספרת על קושי שהיא עברה שקשור, כשהיא גרה לבד וגבר אמר לה שהוא ייתן לה אוכל אם היא תשכב איתו. הנשים תוהות איך זה קשור, ופיבי אומרת שזה לא, כי הבעיה שלה היא בעיה רצינית והבעיה של רייצ׳ל היא שטויות של תיכון. והיא צודקת, היא כל כך צודקת, כי אנחנו מעדיפים את האסקפיזם בלתהות אם רייצ׳ל למיניהן יחליטו ללכת לחתונות מאשר להתמודד עם ההומלסית שמהלכת באלנבי עם רגליים מלאות בכיבים.

בפרק בו רוס מפעיל עליה לחץ להסכים איתו בנוגע לאבולוציה מכיוון שאינו מסוגל להכיל עמדה שונה משלו – היא משתמשת בכלים שלו בכדי לנצח אותו. פילוסופי מדע רבים ודגולים מיום ועד פופר טוענים שלא ניתן להיות בטוחים בהצהרות מדעיות, מכיוון שכל דבר מדעי אמור להיות ניתן להיות מופרך. לכן הטענה של רוס שאבולוציה היא בהכרח ההסבר היחיד לתופעת טבע שמה אותו בסיטואציה בה הנחות היסוד שלו לא מתיישבות עם העמדה שלו, בקצרה – הוא סותר את עצמו. בכל פעם שאני רואה אותה – אישה חסרת השכלה שלא זכתה למעט מהאהבה, החינוך, הכסף ושאר הפריווילגיות של רוס – מוחצת אותו בטיעוניה אני מחייכת.

הסדרה עצמה מספקת לנו הצצה לאורסולה – שהיא לדעתי הגרסא ההגיונית יותר לפיבי, כי נשים שחוו חיים שפיבי חייתה כנראה לא יהיו הנשים השמחות ומלאות החיים שפיבי היא, ויהפכו למניפולטיביות וחסרות מוסר (כביכול). אבל אנחנו זוכים בפיבי, הדמות בעלת העומק הגדול ביותר והקונפליקט האמיתי עם העולם החיצוני, לא רק עולם בית הקפה.

הדוגמה הכי טובה לכך? גם היום, שני עשורים אחרי, פיבי עדיין מצליחה להרגיז גברים לבנים שלא מבינים מה כל כך נהדר בה וחושבים שהיא דמות מיותרת.

2 Comments
  • אלון
    Posted at 11:47h, 25 ספטמבר להגיב

    הכל נכון ומדויק, ויחד עם זאת הטלוויזיה היא כידוע מדיום פוליסמי, ואכן אפשר לקרוא בו את המסר הזה. אני חושב אחרת.
    פיבי מוצגת כ"אחר", ואפילו היא בעצמה מגדירה את עצמה כ-Flakey, כלומר חריגה, יוצאת דופן, משוגעת, מוזרה.
    בסדרה יש גם מבע טלוויזיוני מובהק. כשרייצ'ל תגיד שהיא לא היתה עם הרבה גברים – זו אמירה מקובלת. כשפיבי מספרת על האהבה שלה למין והחופשיות שלה עם המיניות שלה, הצופה יקבל על זה פידבק ב-Laugh Track של הקהל.
    לדעתי פיבי היא לא דמות חתרנית, היא דמות שמרנית (אם לא ריאקציונרית) לגמרי שבאמצעותה מציגים "כיצד לא להתנהג": אל תהיי משוחררת מינית כי תזכי בכך ללעג וכו'.

    ביוטיוב ישנם מספר סרטונים שבהם הסירו את ה-Laugh Track מפרקים של חברים, וזה חושף עד כמה הסדרה הזו משמרת ערכים אלימים. מומלץ מאוד.

  • אסף
    Posted at 10:25h, 29 ספטמבר להגיב

    לא רוצה לבאס אבל…
    אמנם פיבי היא דמות מגניבה אבל התפקיד שלה בסדרה הוא שמרני מאוד.
    הוא מנציח את מה אמורים להיות (רייצ'ל) ומה לא אמורים להיות (פיבי). תפקידה הוא שימור של תפקיד חברתי של "האחר" המנודה, שהחברה זקוקה לו רק כדי להגדיר לעצמה מה היא לא. מה לא נורמלי, מה לא כדאי, מה צריך להתאמץ כדי לא להיות. זה ששלל הדמויות האלה חוברות בתוכה – הענייה, הביסקסואלית, ה"פרוצה", וגם הסתומה – רק מנציח את הדימוי שהסדרה הזאת דחפה לחיים שלנו ואיך שהם אמורים להראות – לא עניים, לא ביסקסואלים, פוריטניים ואינטילגינטים.
    וגם, אם כבר מישהו רוצה לדמיין שהדמות של פיבי באה להוות איזושהיא חתרנות תחת אמצעי הפיקוח והבקרה החברתיים אז כדאי לפחות שיתהה מדוע היא כל-כך קלה לעיכול. למה היא לא שחורה? למה היא לא מכוערת? למה היא לא גברית? למה היא לא מנהגה של מהפכות חברתיות של ממש? למה ה"מרד" שלה הוא תמיד פרטי, תמיד מוזר?

    דמות שחורה, מכוערת, גברית של מנהיגה חברתית ומורדת אמיתית שחותרת באמת תחת סדרי החברה (ש"חברים" מבססת ומשמרת) לא היתה נכנסת לעולם בסדרה הזו.

Post A Reply to אלון Cancel Reply