25 מאי סאפפוביה

למרות שסאפפופוביה היא תופעה עתיקה עם השפעה חברתית עמוקה ונרחבת, המונח עצמו נטבע לאחרונה על ידי בלוגרית בטמבלר. הנה ההגדרה כפי שנכתבה על ידה:

"סאפפופוביה (הלחם של סאפפו + פוביה) היא מרחב הדיכוי המוגדר על ידי הצטלבות בין ביפוביה לבין מיזוגניה. סאפפופוביה כוללת גישות והתנהגויות שליליות כלפי נשים וכלפי מי שמסומניםות ככאלו, ויש להןם נטייה למשיכה רומנטית או מינית כלפי יותר ממגדר אחד. סאפפופוביה לעיתים קרובות מתבטאת במחיקה, במניעת אוטונומיה גופנית ומינית מביסקסואליות, בהכחשת זהות, בדמוניזציה, באלימות גופנית ומינית, ובבידוד, אך היא לא מוגבלת לתופעות הללו וכוללת התנהגויות פוגעניות נוספות."

שמה של סאפפו, משוררת יוונית, נבחר לייצג את התופעה הכואבת של מחיקת נשים ביסקסואליות, מכיוון שלמרות שהייתה ביסקסואלית בעצמה, היא נחקקה בתודעת ההמונים כסמל לסבי.

אז אחרי שהשכלנו את עצמנו בנושא ביפוביה, למדנו על המקורות שלה ועל הנזק שהיא מסבה (ומי שטרם עשתה זו מוזמנת), הגיע הזמן להתמקד באופנים הספציפים בהם מופעלת ביפוביה על נשים. ממבט חפוז על תופעת המחיקה הביסקסואלית, ניתן להסיק שביסקסואליות אצל נשים מקבלת לעיתים אישור חברתי שנשלל מביסקסואליות אצל גברים. אין ספק שקיימים ייצוגים רבים יותר במדיה של נשים ביסקסואליות מאשר של גברים ביסקסואלים. שיר שמתאר חויה ארוטית שמתקיימת בין שתי נשים כאשר לפחות אחת מהן נמשכת גם לגברים הפך ללהיט מקובל ומושר בפי כל, בעוד שהומואירוטיקה בין גברים שאינם הומואים היא בגדר טאבו כמעט מוחלט. גילויי משיכה בין נשים שנמשכות גם לגברים עשוים להתקבל בקריצה ואף בהתלהבות, ולא יהיו כרוכים בהכרח באובדן זהות סטרייטית, בעוד שמשיכה בין גברים תגרור יחס תקיף ותיוג מיידי בהומוסקסואליות.

אלא שהחופש הזה הוא חופש לכאורה. לנשים שנמשכות לגברים אמנם ניתנת אפשרות לאמץ את המבט הגברי המיני על נשים אחרות, אבל עצם הפעולה הזו לא גואלת אותן מהיות אובייקט הנתון לשיפוט ושימוש אותו המבט בדיוק. המשיכה שביסקסואליות חוות לנשים מקבלת לעיתים לגיטימציה חברתית מסויימת מכיוון שהיא ממושטרת כך שתוכל להוות מקור לפנטזיות של גברים סטרייטים.  הלגיטימציה המסויימת הזו לא מאפשרת לנשים ביסקסואליות לכונן זהות שלא כפופה למבט גברי.

אינטרקציות מיניות בין נשים ביסקסואליות מנוכסות ומשועבדות למיניות הגברית, ונתפסות כחסרות ערך ולא אותנטיות מחוץ להקשר זה. הדיכוי הזה ייחודי לנשים ביסקסואליות ולא מופעל על גברים ביסקסואלים. גברים ביסקסואלים לא מקבלים תדיר פניות מיניות מטרידות מנשים סטרייטיות. אין מקבילה גברית לטרופ המאוס "לסבית מסיבות", שבא לתאר נשים שמתמזמזות עם נשים כביכול על מנת למשוך תשומת לב גברית.

בנוסף, הלגיטימציה החברתית המוגבלת שניתנת למשיכה בין נשים מוענקת רק לחלקים מהמיניות של נשים ביסקסואליות (החלקים שמגרים גברים סטרייטים כאמור), ולא לעצם הקיום הכולל שלהן, ולכן לא מגנה עליהן מפני אלימות. להיפך. הסיכוי של נשים ביסקסואליות לחוות אלימות מינית הוא כפול לעומת הסיכוי של נשים שאינן ביסקסואליות. האם זה מפתיע לאור הצגתן התקשורתית כצעצועי מין משוכללים ומענגים מצד אחד, ומהצד השני כנשים מרדניות, בוגדניות שראויות ליחס לא אנושי?

עד עכשיו כתבתי על הסאפפופוביה שההטרופטריאכיה מפעילה על ביסקסואליות, אבל גם בתוך הקהילה הגאה נשים ביסקסואליות נדחקות לשוליים. אנחנו אוכלות מונוסקסיזם מנשים לסביות מצד אחד, וסקסיזם ומיזוגניה מגברים ביסקסואלים מהצד השני. המרחבים הקהילתיים הגאים מדירים אותנו ומוחקים את הנרטיבים שלנו. הם לא בטוחים עבורנו.

כשסטיגמות על העדפות ביסקסואליות נחשבות כאמת צרופה בקהילה הלסבית וכתוצאה מכך נשים ביסקוסואליות מקבלת יחס מפלה ומדיר, זאת סאפפופוביה. אני מדברת גם על הרמה החברתית: אירועים של נשים שאוהבות נשים שלא מאפשרים (באופן ישיר או עקיף) השתתפות של נשים ביסקסואליות, וגם על הרמה האישית: העובדה שלסביות רבות מצהירות בגלוי שהן לא מעוניינות במערכות יחסים עם ביסקסואליות. אם זה לא נשמע לכןם בעייתי כי לכל אחת יש זכות לטעם משלה, תחליפו מהפרספקטיבה הפרסונלית לפרספקטיבה החברתית: מה זה אומר כש"הטעם האישי" של כולן זהה? אם זה עדין נשמע לכן בסדר, תחליפו ביקסואלית בשחורה, ואת הרציונליזציה מאחורי סאפפופוביה ("ביסקסואליות הן בוגדנות", "היא תעזוב אותי בשביל גבר") לרציונליזציה של גזענות ("הבדלי מנטליות").

בנוסף, כשלסביות מסמנות תבניות מגדריות קשיחות שביסקסואליות לרוב לא מתאימות אליהן כמודלים האידאלים ו/או הלגיטימיים היחידים כמסגרות ליחסים בין נשים, זאת סאפפופוביה. כשכל מערכת יחסים בין נשים נקראת "קשר לסבי" וכל סקס בין נשים נקרא "סקס לסבי" – זאת סאפפופוביה.

כשגברים הומואים וביסקסואלים משתמשים בפריוולגיות גבריות בשביל להשתיק נשים ביסקסואליות במרחבים קווירים ומחוץ להן, זו סאפפופוביה.

מה אפשר לעשות?

להתנגד. לסמן את הסאפפופוביה שמופעלת עלינו גם מצד ההטרונורמה וגם מצד הקהילה הגאה, ולמחות נגדה. לא להסתפק בפירורי הכרה שמחולקים לנו בתמורה לריגוש שאנחנו גורמות לגברים סטרייטים. לא להתנצל על הזהות שלנו. לדרוש מקום בקהילה הגאה, כחברות מין המניין, ולא כבנות ברית או כמשקיפות מהחוץ. להיות מודעות לאי הנוחות החברתית שאנחנו גורמות, ולהתגאות בה. להבין שאנחנו מאיימות על מבנים חברתיים הטרופטריארכלים, מיזוגנים ומונוסקסיסטים בעצם קיומנו, ולשמור על ראש פמיניסטי ביסקסואלי זקוף מול הסאפפופוביה.

_______________

המון תודה לשירי אייזנר, שכתביה מהווים בסיס להרבה מהכתוב. לקריאה נוספת: שירי אייזנר כותבת על סאפפופוביה (אנגלית): http://bi-privilege.tumblr.com/post/98555611245/bi-word-of-the-day-sapphobia