שולפת צפורניים | מונוגמיה כפויה זה פמיניסטי?
274
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-274,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

מונוגמיה כפויה זה פמיניסטי?

תרגום לעברית: John Dentata מפוסט מקור ב-Ms blog
הערת המתרגמת: בתרגום מאנגלית לעברית, תמיד יש צורך לעשות בחירה מגדרית, שהיא כמובן גם פוליטית. אני בחרתי בתרגום קווירי, נקבי ומעורבב.

poly-blackבשנת 1980 פרסמה אדריאן ריץ' מאמר פורץ דרך בשם 'על הטרוסקסואליות כפויה וקיום לסבי', בו היא טוענת כי על הפמיניזם לכלול לא רק קולות לסביים, אלא גם ביקורת פעילה נגד הטרוסקסואליות כפויה כמוסד פטריארכלי. 30 שנה ויותר מאז, תמיכה פמיניסטית בזכויות הומואים ולסביות היא דבר שבשגרה, ולרוב מלווה במודעות לנקודות החיבור הרבות בין פטריארכיה והטרוסקסיזם. אך מוסד המונוגמיה, המתפקד באופן דומה, נותר חף מביקורת פמיניסטית.

 לאורך חיינו, אנו מופצצות במסרים המעצבים את מאווינו הרומנטיים. מסיפורי אגדות בילדות, דרך קומדיות רומנטיות וטורי עצות לדייטים ועד לפרסומות ליהלומים; כך אנו למדות שמערכות יחסים הטרוסקסואליות הן האידיאל, וכך אנו למדות שמונוגמיה היא האפשרות היחידה. כפמיניסטיות למדנו להתקומם נגד תפיסות מוגבלות אלו של רומנטיקה, לחשוף את ההטרונורמה עליה הן מתבססות ואת תפקידי המגדר הנוקשים שהן מקדמות, לבקר את נטייתן למוסר כפול כלפי התנהגות גברית לעומת נשית ולמחות נגד ייצוג דו-מימדי של נשים. אך עדיין לא הכרנו במונוגמיה הכפויה המונחת ביסוד אותם ייצוגים של אהבה ורומנטיקה, או בשיתוף הפעולה של מוסד המונוגמיה עם הפטריארכיה לאורך ההיסטוריה.

 בכל רחבי העולם בזמנים שונים וגם בימינו, ניאוף מיני גברי מתקבל בסלחנות סמויה או גלויה, בעוד עונשן של נשים נואפות נע מגינוי חברתי למוות. כאשר החוק כן מעניש ניאוף גברי בחומרה, לרוב מדובר בענישת "הגבר האחר", משמע כאשר גבר "לקח" אשת איש, רכושו של גבר אחר. אך נשים עדיין נידונות למוות על ניאוף בחלקים מהעולם – לא פעם כתוצאה ממראית עין של פלירטוט עם גבר שאיננו בעלן. לפעמים אותן נשים "בוגדניות" הן קורבנות אונס.

 בארצות הברית מדובר בענישה חמורה הרבה פחות, אך המוסר הכפול בתגובה לניאוף גברי לעומת נשי – כמו גם כלפי מיניות גברית לעומת נשית – חי וקיים. בדומה לסנקציות על מתירנות מינית נשית, אישה שבגדה מוכפשת כשרמוטה. בוגדנות גברית אמנם לא מתקבלת בסלחנות בכל מרחב חברתי, אך עדיין ישנם גברים רבים החוגגים יחדיו את "כיבושיהם" המיניים מחוץ לנישואין, ולעתים קרובות "האישה האחרת" היא זו שמואשמת ב"פיתוי" הגבר. כאשר גברים בוגדים, בגידתם נתפסת ככניעה לטבעם הגברי החייתי. אך כאשר נשים בוגדות, בגידתן נתפסת לא רק כבגידה בבן-זוגן, אלא גם כבגידה בתפקידן המגדרי ובמיניות הטהורה המשויכת להן.

 החלופה למונוגמיה הידועה ביותר בתרבות האנושית היא פוליגמיה פטריארכלית מבוססת-דת; הסדר אשר מייצר את אותו מוסר כפול מגדרי, בכך שהוא מתיר ריבוי נשים לכל גבר ומונע חופש דומה מנשים. אך מערכות יחסים לא מונוגמיות ושוויוניות אכן קיימות. אמנם אין בנמצא מספרים מדויקים, אך מוערך שכ4-5% אמריקאים/יות נמצאותים במערכות יחסים לא מונוגמיות באופן מוצהר, רבות מהן פוליאמוריות. פוליאמוריה מודרנית מוגדרת כפרקטיקה של קשר רומנטי עם יותר מפרטנר/ית אחתד ביודעין ובהסכמה של כל המעורבותים. לפוליאמוריה שורשים פמיניסטים רבים, ולמרות המגוון העצום של אפשרויות בהתנהלות פוליאמורית, באופן כללי א/נשים פוליאמוריות חופשיות לקיים ריבוי קשרים רומנטיים ומיניים באופן שוויוני. למרות שפוליאמוריות קיימת לכל אורך הספקטרום הפוליטי-אידיאולוגי, חלקן הגדול של הפוליאמורים הןם פמיניסטיות פרוגרסיבים מהשמאל – לא הא/נשים שבדרך כלל מזוהות עם פוליגמיה פטריארכלית מסורתית.

 כידוע לכל, מוסד המונוגמיה מגנה קשרים פוליאמוריים, וגינוי זה נתמך הן ע"י ליברלים והן ע"י שמרנים. חשוב לתהות על השורשים של גינוי זה; בכל פעם שחברה אנושית אוסרת התנהגות או זהות מסוימת, סביר להניח שאותו איסור משרת את האינטרסים של בעלי הכוח בחברה. כפמיניסטיות, עלינו להמשיך ולפקפק באותן נורמות חברתיות. האם מונוגמיה נכפית רק בשל היותה מנהג מסורתי? או האם היא נכפית כמנגנון נוסף למישטור ושליטה בגופן ובמיניותן של נשים?

כפמיניסטיות, אני מאמינה שכדאי לנו לתמוך במערכות יחסים פוליאמוריות שוויוניות, ולא לגנותן. מערכות יחסים אלו מתנגדות לבעלות גברית על נשים ומאתגרות את הציפיות המגדריות המסורתיות למונוגמיה. בנוסף, יש להן פוטנציאל לערער תפקידי מגדר באופן מקיף אף יותר; כולנו יכולות להרוויח מתמיכה במערכת יחסים המשמשת כמודל פחות פטריארכלי ופחות היררכי לאינטימיות בין אישית.

 כמובן שמגוחך יהיה לטעון שכל הפמיניסטיות צריכות להמנע ממערכות יחסים מונואמוריות, באותו אופן שבו יהיה זה מגוחך להציע שכל הפמיניסטיות צריכות להמנע מקשרים אינטימיים עם גברים. מערכות יחסים מונואמוריות בין נשים וגברים יכולות להיות גם הן שוויוניות להפליא, ולא לכל אחת יש את הרצון או את היכולת לקיים כמה קשרים רומנטיים בו זמנית. אך כמו שניתן להיות הטרו ועם זאת להתנגד להטרוסקסואליות כפויה, כך ניתן לקיים קשרים מונואמוריים ולהיות ביקורתית כלפי מוסד המונוגמיה הכפויה. כולי תקווה שנוכל להתחיל שיח על מונוגמיה ממוסדת, לבדוק מהי וכיצד היא מתפקדת, ולנסות לחזות עתיד בלעדיה.

מה דעתך?


מקרא למתקשות

מונואמוריה* – פרקטיקה של קשר רומנטי עם פרטנר/ית אחת בכל זמן נתון

מונוגמיה* – נישואים עם פרטנר/ית אחתד בכל זמן נתון
(ביוונית: מונוס- יחיד, גאמוס- נישואים)


3 Comments
  • דןוג
    Posted at 18:18h, 11 אוקטובר להגיב

    טקסט מהמם וחשוב!!! ותרגום מעולה!

    אבל קצת חבל לי שבבלוג שמנסה להנגיש תכנים חשובים לקוראות עברית, יש כ"כ הרבה לינקים באנגלית.

    נ.ב.
    עותק בעברית של "הטרוסקסואליות כפויה" יש אצלי בPDF אם אתן רוצות

    • admin
      Posted at 21:41h, 11 אוקטובר להגיב

      רוצות!!

    • תמר
      Posted at 06:52h, 12 אוקטובר להגיב

      אפשר לקבל גם את הפדף?

Post A Reply to דןוג Cancel Reply