13 יול לנפץ את ההיררכיה בין עובדות מין מבפנים

מקור: בל נוקס

בתור מישהי שמופיעה בסרטי פורנו, אני מצפה לביקורת על תחום העיסוק שלי. לא מפתיע אותי שלעמיתי ללימודים באוניברסיטת דיוק יש מה להגיד. אבל כשקולגות שלי, חשפניות, מבזות אותי על כך שאני "יושבת על זין בשביל להרוויח כסף", אני מופתעת.

לעיתים קרובות אני נשאלת אם יש סולידריות בקרב עובדות מין. למדתי לאט וביסורים שהתשובה היא לא. מהות העבודה של כולנו דומה – אנחנו מוכרות כרטיסים לפנטזיה – כך שאפשר היה לדמיין שבדומה לעיסוק בקמעונאות, בשירותי מזון או בכל מקצוע אחר, תהיה בינינו איזושהי סולידריות. הידע שצברתי על היררכיות בין עובדות מין, עזר לי לשפוך אור על השקרים שלאמונתי כל הנשים קונות, ברמה זו או אחרת.

מאז שצילמתי את הסצינה הראשונה שלי, גיליתי שעבודת מין מתחלקת למישורים שונים מבחינה חברתית וחוקית. טווח אחד נע בין מפעילות של שיחות טלפון אירוטיות עד חשפניות. טווח אחר – פורנו עד זנות.

ההיררכיה מאורגנת לפי רמת האינטמיות בקשר עם הלקוחות והמשטרה. ככל שאת קרובה אליהם יותר, כך את קרובה יותר לתחתית. זונות רחוב הן בבסיס. הן מבוזות על ידי זונות שעובדות במקומות מסודרים, אילו שמוצאות לקוחות דרך האינטרנט או דרך צד שלישי. אילו, בתורן, מבוישות על ידי חשפניות שמבצעות אקטים מינים בשביל לקוחות, והחשפניות האלו נחשבות בזויות על ידי חשפניות שרק מתפשטות. בחלק העליון של ההיררכיה נמצאות עובדות מין שאין להן קשר ישיר עם לקוחות או עם שוטרים, כמו עובדות מצלמה, ועובדות טלפון.

אפילו בתוך עולם הפורנו יש מעמדות. נשים שמשתתפות בסצינות עם פרטנריםות לא מהגזע שלהן, או בסצינות שנחשבות קיצוניות יותר, נחשבות באופן מסויים פחותות ערך ממשתתפות אחרות. אני נדחקתי לשוליים בתוך התעשייה בכלל שעבדתי באתר שהציג סקס קשה ומחוספס. לקולגות שלי הוצמדו כינויים גזעניים כי הן עבדו בהפקות מעורבות גזעים. משתתפים הומואים וטרנסיםות סובלים במיוחד מהדרה מהמיינסטרים, בגלל סטיגמות על איידס.

כל העניין הזה מוזר לי. כפמיניסטית, אני מבינה שהיררכיות שצמחו מרעיונות מיושנים ומרושעים על סקס, מגדר ומעמד. לימדו אותי מגיל צעיר שסקס הוא חטא, מעשה מרושע, ושנשים שעושות סקס הן סוטות ומופקרות, שסובלות מהפרעות נפשיות. נאבקתי על מנת להתגבר על הבושה שאני אמורה להרגיש על כך שאני לא מגשימה את "הפוטנציאל" שלי (כמובן לפי קודים מעמדיים).

הנחתי שאם יש איזו אוכלוסייה שמתנערת מהרעיונות האלו, זאת אוכלוסיית עובדות המין. הופתעתי לגלות שלא כך הדבר. הדרך בה אנחנו מתייחסות אחת לשנייה מפריכה את התקווה הזו. ברור כמה הביוש החברתי רחב המימדים שהחברה מפעילה על מיניות נשית מושרש בנו עמוק.

מה שמביא אותי לעניין האחר שגרם לזה לעקצץ כשחשפנית קראה לי זונה – שזה פשוט כל כך עצוב.

הסטיגמות על עובדות מין – ההקשרים השלילים, המיזוגניה, הסטנדרט הכפול והביוש – הן הסיבות בגללן נשים שיש להן אופציות אחרות נמנעות מלהיות מקושרות אליהן. זה מוביל למעגל קסמים הרסני. כאשר תעשיית המין מורכבת בעיקר מנשים שחושבות שאין להן עוד אופציות, ברור שניתן יהיה לצפות להתנהגות פסולה, ולהרס עצמי. בלי קשר למציאות, הייצוג של תעשיית המין בתרבות הפופ הוא של "משהו השתבש אצלה". כך הסטיגמה ממשיכה להצדיק את עצמה, וההדרה של עובדות מין נמשכת. עבודת מין אינה מזיקה מעצם המהות שלה. אבל הסטיגמה מבריחה א.נשים שאינןם בקטע של הרס עצמי.

תחשבו על האסוציאציה שלנו (למרבה הצער) למילה "זונה". אנחנו חושבות על דרת רחוב, או על נרקומנית מלוכלכת. באופן הגיוני, עובדות מין לא רוצות להיות קשורות לתדמית השלילית הזו. במקום לאתגר את הנרטיב, אנחנו מכריזות, "זאת לא אני, אני יותר טובה מזה". אנחנו מתפשטות בשביל לשלם את החשבונות, הופכות המבורגרים בשביל לחסוך ללימודים, ואומרות לעצמנו, "אילו לא מי שאנחנו. אנחנו יותר טובות מזה".

המאבק הפנימי בין האוכלוסיות השונות של עובדות המין לא משרת אותן. הוא מסייע להנצחת המיתוסים ההכרחיים לשימור חברה מיזוגנית. המאבק הזה מחריב את האמון שהיינו יכולות לחלוק, וגורם לכך שאנחנו נלחמות אחת בשנייה במקום להילחם אחת בשביל השנייה. המאבק הזה גורם לכך שאנחנו ממשיכות לחיות בעולם בו עובדות מין נדחקות לשוליים, וסובלות מאפלייה. המאבק הזה שולל מאיתנו תמיכה מהתעשייה שאנחנו שנואות בגלל שאנחנו חלק ממנה.

בל נוקס משתתפת בסרטי פורנו, ולומדת מגדר באוניברסיטת דיוק.