07 ספט הפמיניזם של היאו מיאזאקי והמסע המופלא

פורסם במקור על ידי האנה וייט, ב- Bitch Magazine
תורגם ע"י זהר, מאיירת, פמיניסטית ואנימטורית מתחילה

אני אוהבת אנימה. מאד. כך גם חברותיי. אני מכירה א.נשים שהיו מכנותים את הסרטים של האמן היפני היאו מיאזאקי ‘עונג אסור’ – הם חמודים, ידידותיים לילדותים ומחממי לב.

אבל אני טוענת שהסרטים של מיאזאקי – כולל את החביב על זוגתי – המסע המופלא (Spirited Away) הוא לא עונג אסור, כי אם אחד מהסרטים הפמיניסטים הטובים ביותר שנוצרו.

הייחודיות של 13 הסרטים של מיאזאקי באה לידי ביטוי במסרים שלהם על החיים, עם המאבקים שבהם, וגם ההנאות. לרבות מהגיבורות של מיאזאקי יש פוטנציאל ייחודי כדמות פמניסטית, בצורה שלדמויות ראשיות מערביות לעתים קרובות אין.

בסרטים הוליוודים רבים, קו העלילה בנוי סביב רעיון פשטני של טוב נגד רע: החבר’ה הטובותים הורגים את הרעותים שהןם למעשה רשעותים בכל קנה מידה. מנגד, מבנה העלילה המתפתח בסרטיו של מיאזאקי מאפשר גמישות רבה יותר בתפקידים המשוחקים על ידי גיבורותים ורשעותים. ברוב המקרים, המסע של הגיבור או גיבורה מתרכז סביב הצורך האלים להביס אויב/ת אולטימטיבי/ת. למשל, המסע המופלא- בסרט זה, בחורה צעירה בשם צ’יהירו חומקת לתוך מציאות אלטרנטיבית קסומה בה הוריה הפכו לחזירים. צ’יהירו אכן מתמודדת עם אויבותים שונותים במהלך המשימה שלה להציל את הוריה ולברוח חזרה לעולם האנושי, בין היתר, רוח הרפאים נו פייס (ללא פנים) ומכשפה בשם יובאבא. היא עוברת אותם באמצעות שימוש בפיכחות ואומץ הלב שלה, לא באמצעות כח פיזי. לאורך הדרך, נו פייס נעשה חבר, והמכשפה מראה שהיא לא רק רעה.

בהשוואה לסרטי דיסני, בהם הרעותים לא רק מתים, אלא מתים באלימות (לעתים בידי הפרוטגוניסט/ית), סרטים אלה מציעים מסר חיובי הרבה יותר ואף קרוב יותר לחיים האמיתיים.

כמובן שבעולם האמיתי אלימות היא לא דרך מאד פונקציונלית לפתרון בעיות. לכן, כשחזון אחר של בניית סיפור-עלילה או של פתרון בעיות מצליח לחדור לתרבות הפופ המיינסטרימית, שווה להתעכב על כך. כך עשו סרטיו של מיאזאקי בארה”ב כמו גם ביפן (אם כי הם ללא ספק לא מוכרים או אהובים כמו דמויות דיסני).

בנוסף, הנשים של מיאזאקי באופן כללי מדגימות יותר עצמה ואישיות מורכבת יותר משהמקבילות האמריקאיות נוטות להראות (במיוחד נסיכות). דמויות כמו הנסיכה מונונקי (Princess Mononoke) ונאוסיקה (Nausicaa of the Valley of the Wind) נלחמות באופן אקטיבי כדי להגן על בתיהן, באמצעות כלי נשק, כמו גם תכונות אופי. סופי, מהטירה הנעה (Howl's Moving Castle), פעילה פיזית פחות משתי הלוחמות הנ”ל, ובמיוחד בהשוואה לבן זוגה האוול, אבל היא חזקה ממנו בדרכים רבות ומצילה את חיו בנקודה מסוימת בסרט. אני אוסיף גם שסיפור האהבה שלהם, כמו כל סיפורי האהבה בסרטיו של מיאזאקי, לא משתלט על כל הסרט. זה שינוי מרענן מהעיסוק האובססיבי של מרבית דמויות הנשים הראשיות בסיפורי האהבה שלהן, בייצוג האמריקאי.

עצם היחס של דמויות נשיות בסרטיו של מיאזאקי הוא טוב מהקולנוע האמריקאי. מתוך שלושה עשר הסרטים של מיאזאקי, תשעה מציגים דמות נשית מרכזית, לעתים קרובות הסרט גם קרוי על שמה. זאת בהשוואה למספרים שמראים שלנשים יש רק שלושים אחוז תפקידי דיבור בשוברי קופות (אמריקאיים). סרטיו של מיאזאקי מציגים צוות מאוזן מגדרית בו נשים נמצאות כגיבורות, כמו גם רשעות, והדמויות מכל צד בעלות מורכבות ועומק.

אלה לא ‘תענוגות אסורים’, אלה סרטים שצריכים להיות על כל מדף פמיניסטי.

http://bitchmagazine.org/post/feminism-miyazaki-and-spirited-away-movie-princess-mononoke