שולפת צפורניים | הסגברה
8
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-8,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

הסגברה

 פוסט הזה תורגם מפוסט באנגלית בבלוג האחות Femina Invicta.

אם אני אומר שאני פמיניסט, אז לעזאזל, אני פמיניסט!

אינני יודעת אם יש לי הרבה לחדש בנושא עצמו וזה מפתיע אותי כל פעם מחדש כמה מעטים הם הא/נשים בחוגים שלי שמכירים את המונח "הסגברה"* (באנגלית, Mansplaining). אך רוב הנשים שאני מכירה אכן מזהות את ההתנהגות. לי זה קורה כמעט כל יום בעבודתי בסביבה עתירת גברים.

ומכיוון שאני הכי אוהבת לחשוף פריווילגיות שאנשים לא מודעים להן מצד אחד, ואוהבת לעורר אנשים למודעות לדיכוי מופנם מצד שני, אני כותבת את הרשומה הזו. אני גם רוצה למתוח קו ישיר בין הסגברה והתוצאות היותר קיצוניות שלה. הן אינן זניחות.

מה זאת הסגברה?

המילון האורבני (Urban Dictionary) נותן מספר הגדרות, אבל אני אוהבת את הגדרתה של קרן הילי:

הסגברה היא לא רק האקט של גבר שמסביר; גברים רבים מצליחים להסביר דברים יום-יום בלי להעליב כלל את שומעיהןם.

הסגברה זה כשמישהו אומר לך, אישה, איך לעשות משהו שאת כבר יודעת לעשות, או למה את טועה בקשר למשהו שאת בעצם צודקת לגביו, או מספר לך כל מיני "עובדות" על משהו שאת בעצם יודעת הרבה יותר טוב ממנו.

נקודות בונוס אם הוא מסביר לך למה את טועה בקשר להיותו של משהו סקסיסטי!

חשבי על גברים שאת מכירה. האם אי-אלו מהם מייצג את התערובת הנפלאה הזו של פריווילגיה ובורות שמובילה להסברים מתנשאים ולא מדויקים, המובעים בביטחון גמור שהוא כמובן צודק, מכיוון שהוא הגבר בשיחה?

הגבר הזה הוא מסגביר.

…..

…………

הפוסט על הסגברה בבלוג Shakesville נותן קישורים למגוון פוסטים בנושא, ורשימת דוגמאות להסגברה (למשל הרשומה של זוסקה, "יתכן שאתה מסגביר אם…). הכותבת, SMK, מסבירה למה מונחים ניטרליים מבחינה מגדרית לא עובדים במקרה הזה, ומעלה את הסוגיות החברתיות שמובילות להסגברה. (גם קרן הילי דנה בזה כאן.)

המונח הסגברה אפילו נכנס לרשימת המילים החדשות הטובות ביותר של 2010 של הניו יורק טיימס. המונח הופיע באינטרנט לראשונה ב-2009, אך הרעיון הוא לגמרי לא חדש. ב-2008, רבקה סולניט, סופרת, כתבה מאמר דעה ב- LA Times, "גברים שמסבירים דברים".

סולניט מספרת שהייתה באירוע בו גבר אחד סיפר לה בהתנשאות רבה על "ספר חשוב מאוד" שפורסם לאחרונה על אותו נושא שהיא כתבה עליו… והוא פשוט סירב לשמוע את הפעמים החוזרות ונשנות שנאמר לו שסולניט היא זו שכתבה את ה"ספר החשוב מאוד" הזה… שהסתבר שהוא אפילו לא קרא, אלא רק ראה ביקורת עליו בעיתון.

סולניט כותבת שמניסיונה, ההתנהגות הזאת היא לחלוטין מגדרית.

"גברים מסבירים לי דברים, ולנשים אחרות, בין אם הם יודעים על מה הם מדברים או לא. לא כל הגברים. כל אישה יודעת למה אני מתכוונת. זו ההנחה שמקשה, לפעמים, על כל אישה בכל תחום; שמונעת מנשים להשמיע את קולן, ומלהישמע כשהן בכל זאת מעיזות; שדוחקת נשים צעירות לשתיקה על ידי הצבעה – כמו שעושה הטרדת רחוב – על כך שזה לא העולם שלהן. זה מכשיר אותנו לפקפק בעצמנו ולהגביל את עצמנו בדיוק כמו שזה מכשיר גברים לבטחון מופרז ולא מבוסס.

דיכוי מופנם

כמעט כל מי שכתבה פוסט בנושא הסגברה חוותה על בשרה את הספק העצמי נוכח "הגבר המסביר". לקח לסולניט מספר דקות להבין בכלל שלא היה שום "ספר חשוב מאוד" נוסף בשוק. היא הייתה מוכנה להאמין – אפילו אם רק לזמן קצר – שמישהו אחר עשה את זה יותר טוב או יותר בגדול ממנה.

גם ג'ניפר אולט, שכותבת ספרי מדע, הייתה צריכה ללמוד בדרך הקשה איך להתמודד עם הסגברה, כי היא כמובן "רק בחורה" אז מה היא יכולה להבין בפיזיקה?

אלה לא מקרים בודדים. סמהיטה, בבלוג Feministing, כותבת שחלק מהסגברה זה שאפילו כשאת נתקלת בסקסיזם בוטה, מנסים לגרום לך להאמין שאת מדמיינת את זה. היא נותנת רשימה של אמירות/תגובות שיכולות לעזור לזהות הסגברה, כולל:

זה לא כזה עניין: דהיינו, יש לנו דברים יותר חשובים בראש. כן, יש כזה דבר סקסיזם, אבל זה ממש לא ה-דוגמה לזה.

אני צריך עוד הוכחות: דהיינו, אני חושב שאת מדמיינת שחווית סקסיזם, אבל אני מוכן שתנסי להוכיח לי. את, כנסי למקום המתגונן שלך, ואני אשפוט…  ובינתיים, הנה כל הסיבות שזה אולי לא היה באמת סקסיזם (אולי זה סתם היה בחור אדיוט, ולא מיזוגן)…

סתם צחקתי: דהיינו; אתן הפמיניסטיות, אין לכן חוש הומור. אני יודע מה זה סקסיזם, אתן פשוט לא מסוגלות להבין את הניואנסים של ההומור הפוליטי המעמיק שלי.

הנה אישה שלא חושבת שאני סקסיסטי: דהיינו; אם אני מוצא אישה אחת שמצדיקה אותי, זה לא משנה כמה נשים העלבתי על הדרך.

והרשימה עוד ארוכה.

(חשוב לציין שהרשימה היא של סמהיטה, וההגדרות הן האינטרפרטציה שלי למה שהיא כתבה)

זה הכל עניין של פריווילגיה

פאני, מהבלוג FanniesRoom, כותבת:

הבעיה של המסגביר היא לא שהוא מנסה להסביר משהו לאישה, אלא שהוא יוצא מנקודת הנחה שהיא לא יודעת את מה שהוא רוצה להסביר לה.

כמישהי שחיה כבר הרבה שנים כבת חווה ממין נקבה, אני כלל לא מופתעת מהמספר העצום של נשים שכותבות בשרשורים על חוויות ההסגברה שספגו. על אף היכולת המוכחת שלי לחיות את חיי, גברים מסגבירים לי דברים כל הזמן.

בואי, תני לי לספר לך על עדתיות

העניין הוא, שאף גבר שמסגביר אינו עושה כך באופן מודע, כשהוא חושב לעצמו – "אני גבר, ולפיכך אני יודע יותר מהאישה הזו שכתבה ספרים/הוציאה תארים/בדיוק נתנה הרצאה בנושא". זה עניין של חיברות. כשמדובר בפריוולגיות, ברירת המחדל (ולכן גם "הנכון" או "הצודק") היא המודל של האדם הפריוולגיוני, בעוד שהצד נטול הפריווילגיה הוא "האחר" ולכן היוצא דופן הנתון בשאלה. זאת אומרת, כשאומרים "אנשים" מתכוונים למעשה לגברים (במערב, באופן כללי, מדובר בגבר לבן ובישראל – אשכנזי).

לכן כשאנשים יודעים משהו, עושים משהו, מבינים משהו –מדובר בעשייה גברית, הבנה גברית וכן הלאה. האישה היא "האחר", ולכן לא יודעת/מבינה/עושה באופן אוטומטי.

כל אקט של הסברה שבא מהמקום הפריוולגיוני הזה עלול להיות הסגברה, או משהו מקביל. יש הרבה סוגים של פריווילגיות; כמו שיש הסגברה בין גברים לנשים, כאשר בעלי הפריווילגיה בחברה שלנו הם הגברים, כך גם כשאדם לבן מסביר משהו לבן-מיעוטים, זה יכול להיות – טוב, אין מושג שאני מכירה בעברית, באנגלית זה whitesplaining על אותו משקל של mansplaining.

בעוד "ווייטספליינינג" הוא תוצאה של הנירמול של החוויה הלבנה, "מנספליינינג" [הסגברה] היא התוצאה הלוגית של המצב בו הפריווילגיה נתונה בידי הזכרים, ולכן ההנחה הרווחת היא גם שהם "האדם המצוי" ולפיכך גם באופן אוטומטי בעלי יכולת או כשירות בחיים. אם אנשים לבנים וגברים, ובייחוד גברים לבנים, אינם מודעים לכך, הסבירות היא גבוהה שהם יניחו, באופן מוטעה, שהם בעלי כישורים גדולים יותר מנשים ומבני מיעוטים כמעט בכל תחום, כולל מה המשמעות של חיים בתור אישה או בן-מיעוטים.

את חושבת שאני מסגביר? בואי אסביר לך למה את טועה.

הנה עוד דוגמה טובה של הסגברה מג'יל, בבלוג I Blame the Patriarchy. (והרי כולנו אוהבות כשגברים אומרים לנו למה אנחנו טועות, ואם אנחנו לא מסכימות איתם, זה כנראה כי לא הבנו, ואם אנחנו באמת ובתמים לא מסכימות איתם, אנחנו בעצם לא פמיניסטיות, כי *הם* יודעים מה זה פמיניזם יותר טוב מאיתנו…)

ההשלכות

בנוסף להשתקה של נשים, והערמת קשיים על השמעת קולן (ולכן גם על התקדמותן או אפילו כניסתן) בתחומים המובחרים שלהן, ובנוסף לחיברות נשים להמנע מלעשות מזה עניין, לגישה הבסיסית של ההסגברה השלכות נוספות, לא זניחות.

הגישה הזו, שמה שיש לנשים לומר הוא חסר חשיבות, או יותר גרוע – לא אמין – היא בליבה של פרקטיקות שמזיקות לנשים באופן ישיר. לדוגמה, בערב הסעודית אסור לנשים לתת עדות בבית משפט. בפעמים הנדירות שזה מתאפשר, העדות שלהן נחשבת "לא עובדתית". זה מכביד באופן קיצוני על נשים שהן קורבנות לפשע, ובמיוחד נשים שנאנסות, כי המילה שלהן שווה פחות מהמילה של הגבר שאנס אותן. ולכן היא מחוייבת להביא עדים לתקרית ממין זכר, וכמה זה כבר קורה?

********

כך שכל פעם שאני נתקלת בגבר ש"מבין עניין", אני מרגישה שבריר של תקווה. והנה גבר אחד שמבין: Let Me Tell You About Mansplaining .

*המונח הסגברה תורגם לראשונה לעברית ע"י שירי אייזנר בבלוג שחור-סגול- בפוסט "הסגברה: יתכן שאתה מסגביר אם…"

2 Comments
  • מיכל
    Posted at 19:22h, 06 ספטמבר להגיב

    גברים הכי אוהבים לחנך נשים על הכביש, כבר קרו לי מספר פעמים שגברים פנו אלי והסבירו לי למה אני לא נוהגת טוב, כמובן שהם נהגו הרבה יותר גרוע ממני, על שני נתיבים, לאט מידי, בחוסר תשומת לב וכו. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שאני צעירה, בהמשך הבנתי שזה בגלל שאני אשה. הפתרון שלי: לפתוח את החלון, לחייך, להאיץ ולהשאיר להם את האבק שלי 🙂

  • 'זדיינו עם הכוונות הטובות שלכם | שולפת צפורניים
    Posted at 20:20h, 15 ספטמבר להגיב

    […] סיכוי טוב שאתם מנסים להיות אביר לבן, מחפשים עוגיה,  או מסגבירים. או סתם מתנהגים כמו שמוקים ליברלים. […]

Post A Reply to מיכל Cancel Reply