שולפת צפורניים | ברור שלא כל הגברים שונאים נשים. אך על כל הגברים להכיר בכך שהם יוצאים נשכרים מסקסיזם.
60
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-60,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive
לא פורסם כ- "יש גברים ששונאים נשים"

ברור שלא כל הגברים שונאים נשים. אך על כל הגברים להכיר בכך שהם יוצאים נשכרים מסקסיזם.

כעס הוא תגובה הולמת ביותר להבנה שאתה חלק ממערכת שמדכאת נשים אך הפתרון איננו לתעל את הכעס הזה שוב כלפי נשים.

מאת: לורי פני, 16 באוגוסט, 2013
מאנגלית: ליאור בצר

Source URL: http://www.newstatesman.com/2013/08/laurie-penny/men-sexism

לא פורסם כ- "יש גברים ששונאים נשים"

בשוודית, "הנערה עם קעקוע דרקון" פורסם בשם "גברים ששונאים נשים".

זה עומד לכאוב. בחודשים האחרונים, היה כמעט בלתי אפשרי לפתוח עיתון או להדליק טלוויזיה מבלי להיתקל בסיפור על עוד קטינה שנאנסה, עוד פוליטיקאית או אשת ציבור שהוטרדה, עוד אישה טרנסית שנרצחה. אך כשנשים, נערות ומספר גדל והולך של בני ברית מתחילות להשמיע את קולן כנגד סקסיזם וחוסר הצדק, קורה גם דבר מעניין: יש מי שטוען שהטענות כנגד דעות קדומות הן עצמן צורה של דעות קדומות.

 בימים אלה, לפני שנדבר על מיזוגיניה, נשים מתבקשות יותר ויותר להתאים את השפה שלהן כך שלא ייפגעו רגשותיהם של גברים. אל תאמרו "גברים מדכאים נשים" – זה סקסיזם, גרוע לא פחות מכל סקסיזם שנשים נאלצות לחוות, ואולי אפילו גרוע יותר. במקום, אמרו "יש גברים שמדכאים נשים". לא משנה מה, רק אל תכלילו. זה משהו שגברים עושים. לא כל הגברים – רק חלק מהם.

ההתפלפלות הסמנטית הזאת היא יעילה מאוד להשתקת נשים. אחרי הכול, רובנו גדלנו ולמדנו שלהיות ילדה טובה משמעו לשים את רגשותיהם של אחרים לפני רגשותינו שלנו. אנחנו לא אמורות לומר מה שאנחנו חושבות אם יש סיכוי שזה יפגע במישהו אחר, או גרוע יותר – יכעיס אותו. אז אנחנו מעדנות את הדיבור שלנו בהסתייגויות, באזהרות ובקולות מרגיעים. אנחנו מרגיעות את החברים שלנו ואת היקירים לנו ש"אתה לא אחד מהגברים האלה ששונאים נשים".

 מה שאנחנו לא אומרות הוא: מובן שלא כל הגברים שונאים נשים. אבל התרבות שונאת נשים, אז גברים שגדלים בתרבות סקסיסטית נוטים לעשות דברים סקסיסטיים ולהתבטא באופן סקסיסטי, פעמים רבות מבלי להתכוון. אנחנו לא שופטות אתכם בשל כך, אבל זה לא אומר שאנחנו לא מבקשות מכם לשנות את זה. איך שאתם מרגישים כלפי נשים בלבכם פחות חשוב מאשר איך אתם מתנהגים אליהן על בסיס יומיומי.

 אתה יכול להיות הגבר הכי מתוק ועדין בעולם, וגם אתה יוצא נשכר מסקסיזם. ככה פועל דיכוי. אלפים של אנשים הגונים נדרשים לשתף פעולה עם מערכת לא הוגנת כי זו הדרך הקלה. התגובה ההולמת כשמישהי דורשת שינוי במערכת הלא הוגנת הזו היא להקשיב, ולא להפנות את הגב או לצעוק, כמו ילד, שזו לא אשמתך. וזו באמת לא אשמתך. אני בטוחה שאתה מקסים. זה לא אומר שאין לך אחריות לפעול בעניין.

 מבלי להעלות סטראוטיפים מגדריים שחוקים לגבי מולטיטאסקינג, כולנו מסכימות ומסכימים שזה לא מסובך לחשוב על יותר מדבר אחד בראשנו בו זמנית. המוח הוא אבר גדול ומורכב, כגודלה ובמשקלה של כרובית רקובה ונוראה, ויש בו מקום להרבה קווי עלילה עלובים של סדרות טלוויזיה וגם למספר הטלפון של האקס-ית שממש לא כדאי שתתקשר-י אליה/ו אחרי שישה שוטים של וודקה. לולא הייתה לו היכולת להתמודד עם רעיונות גדולים ומובנים במקביל לקטנים ואישיים, לעולם לא היינו יורדים מהעצים ובונים דברים כמו ערים ומרכזי קולנוע.

 לכן, לא אמור להיות קשה כל כך להסביר לגבר הממוצע שבעוד אתה, האינדיבידואל, העוסק בענייניך, אוכל צ'יפס ומשחק "ביו-שוק 2", אולי לא שונא נשים ופוגע בהן, גברים כקבוצה – גברים כמבנה חברתי – בהחלט כן. אני לא מאמינה שמרבית הגברים טפשים מכדי להבין את ההבחנה הזאת, ואם הם כן, עלינו להגביר את מאמצינו ולמנוע מהם לנהל כמעט כל ממשלה בעולם.

איכשהו, בכל זאת קשה לדבר עם גברים על סקסיזם מבלי להיתקל בחומה של הגנה עצמית שגובלת בעוינות, ואפילו באלימות. כעס הוא תגובה הולמת ביותר להבנה שאתה חלק ממערכת שמדכאת נשים – אך הפתרון איננו לתעל את הכעס הזה שוב כלפי נשים. הפתרון הוא לא לחסום כל דיון בהאשמה של "סקסיזם הפוך", כאילו זה מאזן את הבעיה ומשחרר אותך מאי הנוחות שלך.

 סקסיזם אמור להיות לא נוח. זה מכאיב ומכעיס להיות בצד המדוכא של מתקפות מיזוגיניות, וזה גם מכאיב לצפות בהן קורות ולדעת שאתה חלק מהן, אף על פי שמעולם לא בחרת להיות שם. אתה אמור להגיב כשאומרות לך שקבוצה שאתה חלק ממנה פועלת באופן אקטיבי לפגוע בבנות אדם, בדיוק כמו שאתה אמור להגיב כשרופאה דופקת בפטיש על הברך שלך כדי לבדוק את העצבים שלך. אם שום דבר לא זז, משהו ממש לא בסדר.

 האמירה ש"כל הגברים הם חלק מתרבות של סקסיזם" – כל הגברים, לא רק חלק מהם – עלולה להישמע כמו האשמה. למעשה, זה אתגור. אתה, גבר אינדיבידואל, על חלומותיך האינדיבידואליים ועל תשוקותיך האינדיבידואליות, לא ביקשת להיוולד לעולם שבו היותך בן נתן לך יתרון חברתי ומגדרי על פני בנות. אתה לא רוצה לחיות בעולם שבו ילדות קטנות נאנסות ואז נאמר להן בבית משפט שהן הזמינו את זה; שבו עבודה של נשים איננה מתוגמלת או איננה מתוגמלת מספיק; שבו אנחנו מכונות שרמוטות וזונות על כך שאנחנו דורשות שוויון מיני. לא בחרת בשום דבר מזה. אבל יש לך בחירה, כרגע, במה יקרה הלאה.

 אתה יכול לבחור, כגבר, לעזור ליצור עולם הוגן יותר בשביל נשים – וגם בשביל גברים. אתה יכול לבחור לאתגר מיזוגיניה ואלימות מינית בכל מקום שאתה רואה כזו. אתה יכול לבחור לקחת סיכון ולהשקיע מאמץ בתמיכה בנשים, בקידום נשים, בהתייחסות לנשים בחייך כשוות לך. אתה יכול לבחור לעמוד ולהגיד "לא", ובכל יום יותר ויותר גברים ונערים בוחרים בכך. השאלה היא – האם אתה אחד מהם?

לורי פני היא עורכת בהתנדבות של "ניו סטייטסמן"

21 Comments
  • רוני
    Posted at 20:07h, 01 ספטמבר להגיב

    האמת שלא כל הגברים יוצאים נשכרים מסקסיזם. אפילו ממש לא. זו הכללה די גסה שאני לא חושבת שמקדמת אותנו במיוחד, כקבוצה אנושית כללית (גברים, נשים, טראנסים, כל הנטיות המיניות ועוד). סקסיזם לא מיטיב עם אף אחד, זה הקטע. גברים רבים יוצאים נשכרים משלל מצבים שמפלים נשים, אבל בד בבד זה מורכב יותר, והרבה גברים יוצאים נפסדים – פשוט בדרכים אחרות – מסקסיזם שטבוע עמוק בד.נ.א של החברה שלנו.

    כמו כן, הדיון פה מרגיש לי מזלזל כלפי גברים בין השורות, וזה חבל – כל הפסקה על המולטיטאסקינג והרמיזה לפעילויות הדביליות שלכאורה מאכלסות את מוחם של גברים ממוצעים היא די תת-רמה. אם הרצון הוא לפתוח דיאלוג ולהעביר את הנקודה, לרמוז שגברים עסוקים בעיקר בפלייסטיישן ו drunk dialing לאקסיות שלהם, זו לא הדרך בעיניי. כן, הבנתי את הניסיון להמחיש כמה זה פשוט להבנה, אבל לא – לא ככה זה צריך להיכתב.

    • admin
      Posted at 23:27h, 01 ספטמבר להגיב

      לא אגן על הדוגמאות שנבחרו, והרי אנו לא הכותבות. אבל מבחינת הלצאת נשכרים – לא מסכימה איתך. על כל דבר שאנו יוצאות נשכרות ממנו יש גם מחיר, והדוגמה הכי פשוטה זה כשאנו עובדות בתור שכירות – נגיד אפילו במשכורת ממש טובה – זה בא על חשבון זמן חופשי, זמן עם משפחה, מנוחה, מטרות אישיות ורצונות פרטיים, זה אומר כפיפות למטרות לאו דווקא שלנו, זמינות לצרכים וגחמות של אחרות, זה אומר פציעות ואילוצים, זה אומר נסיעות בפקקים או בתחבורה ציבורים לא נעימה לשם הגעה למקום העבודה, זה אומר ליישר קו עם מדיניות חברה, וזה אומר לשחק משחקים של תחרותיות להתקדם, ועוד הרבה מחירים.

      כמו כן, אני חושבת שזה ברור לכולנו שגברים משלמים מחירים רבים במבנה חברתי פטריארכלי. אבל עדיין – עם כל המחירים שהם משלמים, הם אלה שיוצאים נשכרים, והם משלמים פחות מאשר נשים (ובגדול, "גברים" זה אומר גברים סיסג'נדרים, וגם לרוב לבנים למרות שהמאמר הזה לא בא לדון ב-intersectionality). בכל מצב של יחסי כוח מובנים בחברה, גם מי שבראש הפירמידה משלם מחיר… אבל עם כמה מאלה בתחתית הפירמידה הוא היה מוכן להחליף מקום?

      • רוני
        Posted at 08:43h, 02 ספטמבר להגיב

        כן, ברור, גברים סובלים פחות ונהנים מהטבות רבות של אפליית נשים. ועם זאת, ההכללה הזו של "תכיר בכך שאתה נהנה מסקסיזם" היא נורא משטיחה, וגם אין פה שום הסבר על מה זה אומר, מי נהנה ואיך זה עובד. יש משהו בטקסט הזה שדורש הכרה בהכללה משטיחה, בעיניי. משפט כמו "אתה אמור להגיב כשאומרות לך שקבוצה שאתה חלק ממנה פועלת באופן אקטיבי לפגוע בבנות אדם…" מה זה אומר, וכיצד זה נותן איזושהי תחושה של שייכות למאבק? מה זה אומר שגברים "צריכים להגיב"? באיזה אופן? מתי ואיפה? איך ידעו לזהות מתי לעזור? איך ידעו מתי מתערבים שלא לצורך ומתי הם מסייעים? ולהגיד "תגיב תמיד" זה פשוט לא מספיק טוב, זה המשך של אותו הדבר.

        הטקסט מבקש מגברים להכיר – באופן כללי שכזה ("ככה פועל דיכוי", היא כותבת ולא מוסיפה) – שהם יוצאים נשכרים מסקסיזם. אז הוא מבקש מגברים להגיב – באופן כללי שכזה – כשהם רואים נשים נפגעות. על הדרך, אין פה הסברים מעמיקים על אף אחד מהנ"ל, אבל יש פירוט די ארוך על הטיפשות של גברים. לא חושבת, כאמור, שזה טקסט שמשרת היטב את המטרה.

        • admin
          Posted at 11:25h, 02 ספטמבר להגיב

          אשתדל גם להביא טקסטים שעונים על השאלות האלה 🙂

  • ליבראטין
    Posted at 07:37h, 02 ספטמבר להגיב

    ביושוק 2? זה משחק מ-2010, למה שמישהו ישחק אותו עכשיו..?

    בדיוק כמו שהכותבת המקורית בוחרת לזרוק שם של משחק ישן שהיא ככל הנראה לא מכירה, ככה גם ההתייחסות שלה לגברים – שטחית, כללית, טיפשית.

    אין דבר כזה, "גברים כמבנה חברתי" – יש הרבה מאוד מבנים חברתיים שמובלים ע"י גברים שונים ושמקדמים דברים שונים. המבנה החברתי שאני וכל הקוראים חלק ממנו מתעקש במשך הרבה מאוד שנים, בהקרבה די גדולה, לבנות עולם בטוח יותר ושיוויוני יותר לכולם, כולל נשים. זה אותו מבנה חברתי שמנהיגיו יצאו למלחמה נגד העבדות, זה אותו מבנה חברתי שבניו מתו על חופי צרפת כדי לעצור את הנאציזם, זה אותו מבנה חברתי שבשמו צעדו לבנים ושחורים ביחד כדי לסיים את הסרגציה. לצמצם את כל האנשים האלו למגדר שלהם, לעובדה שהם נולדו גברים סיסג'נדרים הטרוסקסואליים ולגזור מזה שהם חלק מהדיכוי זה לעשות להם עוול עצום.

    אם התגובה הקבועה לדברים שלך היא כעס, אולי הבעיה היא לא בשומעים. אם כל פעם שאת מדברת על פמיניזים הגברים שאיתם את מדברת שומעים מיזנדריה והתקפות אישיות עליהם, אולי את פשוט אומרת משהו לא נכון. לא צריך לקבל 800 בפסיכומטרי כדי להבין את זה – מספיק להיות פחות נוקשים ופתוחים לביקורת; זה מה שהכותבת מבקשת מגברים לעשות, אבל איכשהו העצה הזאת מתפספסת עליה.

    • admin
      Posted at 11:43h, 02 ספטמבר להגיב

      אולי מי שבעמדת הכוח צריך לרדת מהעץ שלו. אולי מי שאחריות לאלימות ומלחמות, זה לא התפקיד שלי להתנחמד אליו כדי שיפסיק.

      אתה באמת מביא לי דוגמאות של מלחמות שגברים יזמו כדי לחבוט בגברים אחרים על תחלואות אחרות ש*הם* יצרו זה דוגמה למשהו חוץ מאשר האלימות שלכם? זה ש"גם נשים צעדו" זה אומר שלא תקפו אותן שם מינית בתנועות הנאורות האלה? כמו גם בשייח ג'ארח ובתנועת זב"ח ובכל מקום שגברים נמצאים במוקדי כוח. אתה יכול לטפוח לעצמך על השכם כמה שאתה רוצה, אבל לא תוכל לאלץ אותי לעשות זאת.

      • ליבראטין
        Posted at 12:49h, 02 ספטמבר להגיב

        לא ביקשתי שתטפחי לי על השכם, ביקשתי שלא תצמצמי אותי למגדר שלי בלבד.

  • מה זה משנה איך קוראים לי
    Posted at 07:51h, 02 ספטמבר להגיב

    התגובה הראשונה שלי במהלך קריאת המאמר הייתה "חחח, ואו לא", אבל בהיותי גבר(!) בוגר, אני אשתדל לכתוב תגובה קצת יותר מרוסנת.

    אז ככה.

    אני מרגיש שיש במאמר הזה שתי טענות נפרדות לחלוטין, שמשום מה מוצגות כאותה טענה:
    1) כל גבר יוצא נשכר מסקסיזם, כי על כל אישה שמופלה, יש איפשהו גבר שהרוויח על האפלייה הזו – לדוגמה אם האישה מקבלת פחות שכר, אז באותו בניין המשרדים יושב איזה גבר שמרוויח יותר.
    2) כל גבר שייך לקבוצה שבאופן אקטיבי מפלה נשים ולכן חלק מהאחריות מוטלת על כתפיו, ונסיונות להתנער מאחריות כזו בטענות נחשיות כגון "אבל לא עשיתי כלום" ראויות לכלון.

    מלשון הניסוח שלי אני מקווה שאפשר להבין שבעוד אני חושב שטיעון מספר 1 הוא חצי לגיטימי באיזה צורה, טיעון מספר 2 הוא הזוי, תוקפני, מיותר, ובכלל רוכב על הטיעון הראשון ומנסה להתחמק לו בין השורות.

    אז נתחיל עם הטיעון הראשון. כיוון שהחיים הם משחק סכום אפס, אז כל פעם שמישהו נדפק, מישהו אחר יוצא נשכר. נכון?
    האמת היא שקצת קשה לדעת. אפשר להגיד, לדוגמה, שחלק מהסיבה שאני התקבלתי לאוניברסיטה זה שלא מועדדים נשים ללכת ללמוד מקצועות ריאליים, ולכן התחרות על המקום הייתה קלה יותר כי 50% מהמועמדים הפוטנציאליים פשוט נפסלו מראש. אפשר להביא טיעונים דומים על קבלה למקומות עבודה, על שכר, על הליכי גירושין ביהדות, וכו'.
    אבל כמובן שיש גם המון התבטאויות של סקסיזם בחברה שלא אני ולא אף אחד אחר יוצאים נשכרים מהן. מה עוזר לי בחיים שהתקשורת אוהבת להתנפל על נפגעות אונס? מה בדיוק יוצא לי, אישית, מכך שנשים מוחפצות בפרסומות? מכך שאין ייצוג שוויוני בין נשים לגברים בסרטים, משחקי מחשב, ספרים? ו *אני* יוצא נשכר מכך שלנשים קשה להכנס לפוליטיקה? ההפך, אני לא רוצה את הפוליטיקאי עם הכי הרבה שיער בבית שחי, אני רוצה נבחרי ציבור איכותיים ככל האפשר, אז אם יש אישה עם פוטנציאל שנדחתה מהפוליטיקה בגלל שהיא אישה, אז אני אישית *הפסדתי* מסקסיזם.
    אז בואו נשים דברים בפרופורציה רגע. כן, בקנה מידה גדול בהחלט אפשר וחשוב להבין שיש מקומות בהם גברים משיגים יתרון לא הוגן בשל המין שאליו נולדו. אבל רוב הסקסיזם בעיקר פוגע ומשפיל כלפי נשים. והרבה פעמים, אם גבר לא מעוניין לנצל לרעה את היתרון במעמד החברתי שמינו מקנה לו, הוא יכול להמנע מזה. לא תמיד, אבל בהחלט רוב הזמן.

    עכשיו נדבר על הנקודה השנייה. רק לחשוב עליה מעלה לי תחושה של גועל בבטן, למען האמת, אז אני אקצר ואגיד: *לא*. לא, לא, לא, לא. לאף אחד לא מגיע להאשים אותי או אף אחד אחר על מעשה שלא עשיתי. להגיד שאני, *אישית*, נושא באחריות על סקסיזם רק כי אני גבר זה פשוט לא נכון. הטיעון, "אתה גבר, אתה חלק מקבוצה שמפלה נשים, הנה תראה בדיוק גבר אנס אישה בפתח תקווה", זה לא כל כך שונה מלהגיד, "אתה גר בפתח תקווה, אתה חלק מחברה שמפלה אנשים, אני בדיוק מישהו בעיר שלך אנס מישהי". אז כל מי שגר בפתח תקווה אשם?
    אאאההההה. איכס, לא יכול אפילו להמשיך לכתוב על זה.

    כאנקדוטה אחרונה, לכותבת המאמר, אני מציע שתחשוב איך הייתה מרגישה אם היה בא איזה סיני וכותב מאמר כמו שלה, סרקסטי ואגרסיבי ומזלזל, שמאשים אותה שהיא "יוצאת נשכרת מגזענות", כי מה לעשות, היא חיה בחברה (חברת כלל האנשים בעולם המערבי) שחיה בסטייל יחסית לסינים. הסיני היה מסביר שבין ללעוס מסטיק ולשוטט בפייסבוק, בטוח שהיא חייבת להבין באיזו פינה נידחת של המוח המערבי המפונק שלה, שהיא, היא האשמה בכל צרותיו, כי הממשלות שלה מנצלות את העם הסיני בצורה דורסנית, ובגלל זה לה יש אוטו ודירה עם מזגן בזמן שלו יש שק שינה, אופניים מקרטון וזהו בערך.

    • מה זה משנה איך קוראים לי
      Posted at 07:55h, 02 ספטמבר להגיב

      כמובן שהציטוט השני עם האונס בפתח תקווה היא אמור להיות "אתה גר בפתח תקווה, אתה חלק מקבוצה שמפלה נשים, הנה תראה בדיוק גבר אנס אישה בעיר שלך". כל כך כעסתי בזמן כתיבת השורה שהתבלבלו לי כל מיני מילים. מתנצל על הבלאגן.

    • admin
      Posted at 11:30h, 02 ספטמבר להגיב

      אני לא חושבת שיש לי את הזמן הסבלנות או הכוח לענות לך על כל המניפסט הלוקה הזה, שלא מבין א' – בלוגיקה וטיעונים, וב' – במבנים סוציולוגים ואיך הם פועלים. לך תקרא מה זה פטריארכיה. זה לא מה שכתבת, וגם המאמר לא אומר את מה שכתבת, באריכות יתר, יש לומר.

      אבל בקצרה: כן, כולנו גם יוצאים נשכרים מגזענות, גם אם אנחנו לא מגדירים את עצמנו כגזענים או מקדמים גזענות באופן מודע ופעיל. האם זו שאלה בכלל? כמה אפריקאים או סינים או הודים או פקיסטנים סבלו ועושקו בשביל המחשב/סמרטפון/נעליים/בגדים/טוסטר אובן שלך? אתה רציני? כן, גם אתה יוצא נשכר מגזענות, וגם אני. ולכן, אם יש לך שם אשכנזי יש יותר סיכויים שיענו לך כשתשלח קורות חיים. ואם אתה גבר, יותר סיכויים ממני שיש לי שם שלא נשמע גברי. אז אתה יוצא נשכר, גם אם אתה לא אנסת (דוגמה מכוערת)

      • רוני
        Posted at 15:29h, 02 ספטמבר להגיב

        אני דווקא לא חושבת שהתגובה שלו היא מניפסט לוקה בחסר. מגיבים פה גברים שנשמע שהם מעורים בשיח הזה ומעוניינים בו, וכל התגובות מעידות על בעייתיות הטקסט בעיקר, שכמו שציינתי, לדעתי לגמרי מפספס את הפואנטה עם הרטוריקה הלא נעימה הזו. בין אם התגובה הזו ושתי האחרות מדייקות יותר או פחות (גם וגם) – אלה תגובות שאני מבינה אותן לנוכח הטקסט הזה.

      • מה זה משנה איך קוראים לי
        Posted at 19:26h, 02 ספטמבר להגיב

        אוקיי, אני מתחיל לקבל את הרושם שאין לי כל כך קרקע לדבר איתך… כל מה שכתבת פה שידר אך ורק תוקפנות והתנשאות, למען האמת. כיוון שאני מכור לדיבור, אני עומד לתת לזה צ'אנס נוסף.

        1) קודם כל, אם אכן אני לא מבין בלוגיקה (אחרי שקיבלתי ציון מעולה בקורס בלוגיקה, יש לציין) וכתבתי משהו שהוא לא פחות מ "מניפט לוקה", אשמח אם תקיימי את המטרה המקורית של פרסום הפוסט שלך ותסבירי לי למה, בעצם, זה מה שעשיתי.

        2) אזכיר שוב שלטענתי את מדברת על שני דברים שונים במאמר שכתבת – האחד, שכל הגברים כולם נשכרים מהסקסיזם, והשני – שכל הגברים כולם נושאים באחריות חלקית לסקסיזם הזה. הפעם, אביא ציטוטים שמגבים את הטענה שלי שאלו הטיעונים העיקריים שלך:

        הטענה הראשונה- כל גבר נהנה מסקסיזם:
        "אתה יכול להיות הגבר הכי מתוק ועדין בעולם, וגם אתה יוצא נשכר מסקסיזם. ככה פועל דיכוי. אלפים של אנשים הגונים נדרשים לשתף פעולה עם מערכת לא הוגנת כי זו הדרך הקלה. "

        הטענה השנייה – כל גבר נושא באחריות על חוסר הצדק הקיים:
        "אתה אמור להגיב כשאומרות לך שקבוצה שאתה חלק ממנה פועלת באופן אקטיבי לפגוע בבנות אדם,"

        אז נטפל בעניינים אחד אחד:
        1) ראשית, אני באמת לא כל כך מבין למה לטענתך כל גבר מרוויח מהמצב הקיים, באופן כל כך חד משמעי. אני יודע שיש הרבה דברים רעים שנשים צריכות להתמודד איתם על דרך קבע וגברים לא – נשים נשפטות יותר על פי מראה חיצוני, מופלות בלימודים ובצבא ובעבודה ובפוליטיקה ובחדשות ובייחס הכללי. לי, כגבר, כמעט אף אחד מהדברים האלו לא עוזר. הדבר היחיד שניתן להגיד שעוזר לי הוא שסיוכיי לקבל עבודה טובה גדולים יותר כיוון שיש לי יתרון לא הוגן על חצי מהמין האנושי. בסדר, קיבלתי, לגיטימי. אני אטען מצד שני, שאני גם מפסיד בגלל הסקסיזם הקיצוני של החברה האנושית גם עכשיו, וגם לאורך ההיסטוריה. כמה מדעניות מבריקות, פילוסופיות יחודיות ואומניות מרשימות החברה האנושית פיספסה רק כי לא הייתה מוכנה לתת לנשים יחס שווה? כמה מנהיגות ומנהלות וממציאות בפוטנציה נאלצו להעביר את חייהן כקופאיות בגלל נסיבות חייהן שנגזרו מהסקסיזם? מי יודע, לולא הסקסיזם אולי הייתי היום בחברה כל כך אוטופית ומתקדמת טכנולוגית שלא הייתי בכלל *צריך* עבודה. אני חושב שהמין האנושי כולו סובל בגלל סקסיזם – בשיא הרצינות. אז לא כל כך חד משמעי, לדעתי, שנכון להגיד שכל הגברים מרוויחים מסקסיזם. אגב, מה על גבר נשוי? כלכלת המשפחה שלו נפגעת מכך שאישתו מופלית לרעה. במידה מסוימת הגבר סובל מההפליה הזו כמעט כמו האישה (אם כי היא זו שנאלצת להתמודד עם ההשפלה, כמובן).

        2) בנוגע לטיעון השני שאני מרגיש שאת רומזת אליו בין השורות שלך… אני מבקש שבאמת תקחי רגע לחשוב על ההשלכות של מה שאת אומרת. את אומרת, בעצם, שאני צריך לחשוב על עצמי כחלק מקבוצה שאחראית למזוגניה ואפליה ואלימות על בסיס מיני. סליחה? את מעזה לרמוז שיש קשר ביני לבין, למשל, אנס? כשהדבר *היחיד* שמשותף לי ולו זה המין שלנו? איך את מעזה בכלל להגיד שאני יותר קשור לבן אדם כזה משאר את? את בכלל שמה לב שאת מקטלגת לפי מין?

        היה זמן שכיניתי את עצמי פמיניסט. לפני בערך שלוש שנים, התחלתי לצאת עם בת הזוג שלי, והיא הפכה אותי לפמיניסט (לפני כן בעיקר לא הייתי מודע לנושא, מעולם לא הייתי סקסיסט בעצמי) – היא עשתה זאת על ידי כך שפשוט הראתה לי עובדות. בכל פעם ששלט חוצות מכר מוצר כלשהו בעזרת החפצת אישה, היא הצביעה על כך. בכל פעם שראינו סרט שהיו בו רק גברים, או אולי איזה אישה או שתיים כצעצועי מין חסרי אופי, היא הצביעה על כך. בכל פעם שהייתה התבטאות בתקשורת, או מקרה אלימות, או ביטוי אחר להפלייה – היא הצביעה על כך. בסופו של דבר, התחלתי לקבל תמונה והיא לא מצאה חן בעיני. בכל הזדמנות שיש לי, אני דואג לעזור ליידע אחרים בנוגע למצב.

        הסיבה שהפסקתי לכנות את עצמי פמיניסט היא בדיוק כיוון שרבים הפועלים בשם הפמיניזם מתבטאים ככותבת מאמר זה. באגרסיביות, בזלזול, מתוך רצון להתנצח – והרבה פעמים אלו שמתבטאים כך מוצאים את עצמם אומרים דברים מאוד לא נעימים.מה שאני מאמין בו זה פשוט שצריך להתייחס לכל אדם בצורה שווה עד כמה שאפשר, בלי לייחס לאדם כל סטיגמה המבוססת על מין, מגדר, גזע, וכו'. לכן אני אף פעם לא הייתי מאשים אף אחד בפשעים שהוא לא עשה, רק כי מישהו בעל אותו המין עשה אותם. זה מעליב, זה מעצבן… וזה בעיקר מוריד את החשק להקשיב ולדבר על מה שחשוב באמת.

        ובכן, את שלי אמרתי. אני סקרן לראות אם אפשר להפוך את זה לדיאלוג אמיתי. הכדור בידיים שלך.

        נ.ב, רוני, תודה רבה. כל פעם שמישהו באינטרנט מדבר בהיגיון זה מפתיע אותי מחדש, בקטע הטוב. עשית לי את היום 🙂

        • admin
          Posted at 12:39h, 03 ספטמבר להגיב

          יש סעיף הסגברה כזה, "מצאתי אישה אחת שמסכימה איתי ולכן אני לא סקסיסט". אין כזה דבר לא סקסיסט. כולנו חוברתנו במערכת הזאת, ואין אף אחד או אחת שלא מושפעים ממנה. ובגלל זה באמת אין בסיס על מה לדבר, כי אתה חושב (עוד סעיף הסגברה) שאתה הוא הרשות המאשרת מי הגיונית ומי לא. אני לא מעוניינת להיות נעימה. וההתעקשות שמאשימים אותך ב"פשעים" זה שוב – derailing. הכרה בשייכות לקבוצה זה לא האשמה בפשעים. אני חיה בתל אביב – אני נשכרת מהכיבוש, גם אם אני נגדו. אני נשכרת מעבודה זולה של מהגרים ועובדים זרים, גם אם לא אני יצרתי את המצב. מה כ"כ קשה בזה, חוץ מאגו? שאני לא נעימה? זה משנה את המציאות? אם אהיה מספיק נחמדה אז גברים יואילו להפסיק להעלים עין מזוועות הפטריארכיה? זה ההגיון שלך? חוזרת על זה שזה לקוי. ואני ממש לא מעוניינת ש"תתן לי צ'אנסים". אם אקרא יותר בעיון אני די בטוחה שלא יהיה סעיף אחד של הסגברה והתנשאות ועוורון שלא קיימים אצלך. לא רוצה לבדוק את מקומך במערך? אני לא יכולה להכריח אותך, אבל אני ממש לא אסכים שתתפלפל על חשבון משהו שהוא קיומי עבור רבות מאיתנו. שזו – שוב – פריווילגיה שלך כי אתה גבר, ובשבילך זו אוננות אינטלקטואלית. לא רוצה שום חלק מזה.

          • מה זה משנה איך קוראים לי
            Posted at 16:36h, 03 ספטמבר

            אם תשאלי אותי?
            בעייתי שאת לא מסוגלת לדון בנושא עם גבר, בלי להאשים אותו במיזוגניה כל פעם שהוא לא מסכים איתך על משהו.
            הרושם שלי מהמקום:

            1) אמרו שיש קשר ביני לבין אנסים כי יש לי את אותו המין

            2) האשימו אותי בהתנשאות – אני רוצה להבהיר משהו. חברה טובה שלי מאז בית ספר יסודי אובחנה כגאון על. מילולית יש לה בערך פי 2 יותר שכל מלי. בת הזוג שלי עולה עלי בהרבה מובנים, אמא שלי הייטקיסטית עם תואר במתמטיקה ומדעי המחשב, ורוב שאר הבנות שיש לי קשר שוטף איתן אני מכיר מהלימודים שלי באוניברסיטה. האמת היא, שמצחיק אותי הרעיון בלספר לי שאני אשם ב "הסגברה". כמה מטומטם אני אצטרך להיות? ובכל זאת, אני גבר, ואני לא מסכים עם פמיניסטית, זה מה שאני מקבל. welp.

            3) כתבתי לא מעט טענות בעלות טעם, בין השאר לדוגמה שאני חושב שכל המין האנושי (ואני בכללו – לפני שאני גבר, אני בן אדם) מפסיד מסקסיזם בכלל ושובניזם בפרט. למרות כל הטיעונים האמיתיים שהבאתי, בחרה כותבת המאמר לתקוף את הצורה שבה אני מדבר (האשמות בהסגברה והתקפות על היכולת שלי להבין לוגיקה ומבנים של טיעונים), או להתייחס לפרטים שוליים שאני מוסיף כהערות אחרונות (לדוגמה זה שאמרתי ל "רוני" שאני שמח שהיא הסכימה איתי). אני לא מגלה כאן רצון כוונה, ואולי אפילו יכולת לקיים דיון אמיתי.

            4) ראיתי את כותבת המאמר עונה בצורה דומה לאחרים שכתבו דברי טעם. כשליבארטין העלה כמה נקודות די טובות, היא הגיבה בלהאשים אותו שהוא אחראי למלחמות (רמז – הוא כנראה התחיל אפס מלחמות בחיים שלו). נראה שבעיני כותבת המאמר, גברים זה מעין גוש אמורפי כזה שצריך להתווכח איתו. לא משנה כל כך מה הם אומרים, ברגע שהם לא מסכימים איתה על משהו הם שובניסטים.
            למעשה, אני די בטוח שאני מתעסק עם סקסיסטית אמיתית פה!

            אני יודע שזה קצת לא בוגר, אבל אחרי שאמרתי את המילה האחרונה אני עומד לעזוב את המקום הזה ולא לחזור אליו שנית. יש הרבה גשרים באינטרנט, ואני לא רואה צורך להשתופף דווקא מתחת לאחד הספציפי הזה.

  • תומאס
    Posted at 08:14h, 02 ספטמבר להגיב

    שתי הנחות אקסיומטיות שלך יבחנו יום אחד מחדש ואני כמעט בטוח שימצאו כשגויות.
    הראשונה היא שהסקסיזם הוא גברי בעיקרו. והשניה היא שהוא תורם לגברים ומזיק לנשים. הסקסיזם קיים ומופנה כלפי שני המגדרים (וכל התווך שביניהם) באופן שווה אם כי בדרכים אחרות. במאה השנים האחרונות נעה המטוטלת לכיוון של חשיפת הסקסיזם שהופנה כלפי נשים ורק בעשר השנים האחרונות אנו רואים את תנועת המטוטלת חזרה, מגובה במספר מדהים של עדויות, על הסקסיזם ההפוך – זה שמופנה כלפי גברים והופך את איכות חייהם לגרועה יותר במקרים רבים מאד (ניתן לצטט הרי נתונים גלמיים – מספר המתאבדים בשנה, מספר חסרי הבית, גיל תמותה, תחלואה, קרבנות אלימות, ענישה חמורה יותר ועוד ועוד). על כל פריווילגיה גברית, אפשר למנות אחת נשית. על כל עוול שנעשה כלפי נשים, ניתן למנות אחד שנעשה כלפי גברים. כן, אני יודע – באמת שלך אין מקום לקרבנות הגברים שנפגעים במידה שאינה פחותה מהקרבנות הנשים ולא על ידי "גברים אחרים" – אלא על ידי חברה שהסטנדרטים ודרכי ההתנהגות שלה התפתחו במנגנונים שהינם גלויים יותר או שהינם סמויים מן העין, על ידי גברים ונשים יחד, המידה שווה, לאורך ההיסטוריה.

    • admin
      Posted at 11:40h, 02 ספטמבר להגיב

      ההנחה האקסיומטית היא שהפטריארכיה בנויה באופן שמשרת אינטרסים גבריים. זה לא אומר שרק גברים מחזיקים בגישות סקסיסטיות… אם לא היה במבנה הזה מנגנון שדואג ש*כולם וכולן* יחזקו את המערכת, המערכת הייתה קורסת. וזו המטרה של הפמיניזם – לשבור את המנגנונים האלה. מכל הכיוונים.

      ואם אתה חושב שמטוטלת היא בכיוון של "סקסיזם הפוך" (באמת שאין דבר כזה) אתה פשוט הוזה. בוא נדבר על סקסיזם הפוך כאשר נשים ירוויחו יותר מגברים, כשגברים יסבלו מאלימות מינית במספרים שאנו (וזה כולל הטרדות בעבודה ומרחב הציבורי ובמשפחה ועוד), נדבר על זה כאשר הבחירה של נשים לגבי המיניות שלהן לא תהיה קדושה או זונה ונדבר על זה כאשר יהיו מספר דומה של מנכליות ובמאיות וזוכות פרסי נובל. נדבר על זה כאשר לא תהיה חלוקה בחנויות צעצועים לנסיכות וקאובואים ולורוד וכחול, ושלא יהיו מילים בלקסיקון שלנו כמו זונה ושרמוטה ושרלילה ומזרון וקלה ועוד מגוון מאוד גדול שנועד לבייש נשים על המיניות שלהן. כשלא תהיה הדרה של נשים ויהיה ייצוג בממשלות, וכאשר מקצועות "ורודים" לא יהיה המקצעות הכי פחות מתגמלים. נדבר על זה כאשר לא יעשו שיימינג לאישה שלא מתגלחת, ולא יתייחסו לנשים כאל רחם מהלך, אחרי שהיא מפסיקה להיות כוס מהלך, וכאשר נשים ייחשבו למכובדות גם כאשר יש להן קמטים וכרס. אין פה שום הקבלה בין המחיר שנשים משלמות על המבנה הקיים לבין המחיר שגברים משלמים, וזו הסטה מכוערת לטעון שיש.

      • מה זה משנה איך קוראים לי
        Posted at 19:54h, 02 ספטמבר להגיב

        לנקודת מבט יותר מאוזנת על הנושא, מומלץ לצפייה:

        http://www.ted.com/talks/tony_porter_a_call_to_men.html

        לא אומר שהמצב של גברים קשה יותר או אפילו באותה מידה כמו זה של נשים, רק שגם הם סובלים מתפקדים מגדריים. אני לא כל כך אוהב את דימוי המטוטלת – אני מעדיף מטבע כדימוי. למטבע יש שני צדדים, ואף אחד לא באמת מרוויח ממנו (אני מניח שזאת בניגוד למטבע אמיתי, ששווה כסף P:). כגבר לא אגרסיבי, שלא התחיל עם בחורה אחת בחיים, מגדל שיער ארוך, ומעדיף לקרוא מאשר לשחק כדורגל… הרגשתי את זה לאורך החיים. יותר מפעם אחת מצאתי את עצמי מנודה חברתי. נוצר מצב שיש ציפייה ממני להתנהג בהתאם למין שלי, "כמו גבר". בגילאים צעירים יותר זה התבטא לפעמים באלימות של ממש נגדי.

        אלימות מינית נגד גברים קיימת, יומיומית ומשמעותית. אין טעם להתעלם ממנה, רק להניח אותה בפרספקטיבה לעומת זו שמופנת כלפי נשים.

      • תומאס
        Posted at 11:33h, 03 ספטמבר להגיב

        "ההנחה האקסיומטית היא שהפטריארכיה בנויה באופן שמשרת אינטרסים גבריים" – כן, זו בדיוק האקסיומה שמתחילה להתברר כלא נכונה. ראשית, השם "פאטריארכיה" מטעה כי הוא מרמז על שליטה גברית בעוד שבמציאות הדבר לא קיים כלל. ושנית, גם המבנה החברתי המכפיף שכן קיים (ו"פאטריארכלי" הוא לא), אכן לא משרת אינטרסים של גברים כקבוצה.
        ושוב – על כל דוגמא שלך לפריווילגיה גברית, ניתן להביא דוגמא לאחת נשית. להטיח את רשימת המכולת הזו שוב ושוב, זה סוג של "שיחדש" שסופו להתפוגג והוא אכן מראה סימני התפוגגות כאשר המציאות מתעקשת להראות את פרצופה שאינו מתאים לתאוריה הרדיקלית.

        • admin
          Posted at 12:48h, 03 ספטמבר להגיב

          זה פשוט לא נכון, וההתעקשות לחזור על זה לא יעשה את זה לנכון. אין "פריווילגיה נשית" על כל פריווילגיה גברית. הכלכלה, הפוליטיקה, הצבאות, משאבים טבעיים, תאגידים, חינוך, דת, ובעצם כל המנגנונים החברתיים שלנו, הם בשליטה גברית, ותוכננות ובוצעו במהלך מאות ואלפי שנים ע"י גברים. זה לא אומר שבכל מצב אינדיווידואלי כל גבר יוצא נשכר, זה אומר שהשיטה מתחזקת את עצמה וגברים (ולבנים, והטרואים, וסיסג'נדרים, ומערביים/צפוניים וכולי) דואגים להשאיר את עצמם בראש הפירמידה באמצעות השיטה. אין אפילו פריווילגיה נשית אחת כזאת (או שחורה או ביסקסואלית או טרנס*).

          לגבי אלימות מינית נגד גברים – אף אחת לא התכחשה שזה קיים. אבל שני דברים לגבי זה: רוב האלימות המינית נגד גברים *גם היא מתבצעת ע"י גברים*. אף אחת לא טענה שההיררכיה הגברית הפטריארכלית מתייחסת לכל הגברים באופן שווה. וגם – שפשוט אין מה להשוות מבחינה מספרית. כל אישה חווה אלימות מינית ביומיום – גם אם זו אלימות "רעיונית" דרך החפצה בפרסומות, ונגיעות לא רצויות, ו"בובה וממי" והטרדות רחוב. זו פשוט לא החוויה היומיומית של גברים, והצורך לצייר את זה כשווה מול שווה זה לא לגיטימי. הטיפול באלימות מינית לא צריכה לבוא על חשבון גברים שמותקפים אף הם, אך ההתעקשות להוריד את החוויה של נשים בעולם לכדי זה של הגברים, זה להעלים מיליארדי תקריות, וחוויות חיים, ובסיס של הכרה שמובילה לשינוי אמיתי.

          • תומאס
            Posted at 16:16h, 03 ספטמבר

            כמובן שיש. לדוגמא, לא למות במליוניכן במלחמות. הגדרה אמיתית יותר וקולעת קצת יותר לטבעה האמיתי של ה"פטריארכיה" היא שליטה של קבוצה מאד קטנה של גברים ונשים בכל שאר האנושות, גברים ונשים וניצולם לצרכיהם. שימור הכח בידי קבוצה זו לא נעשה לשם עזרה לגברים ולא השתמשו בכח הזה כדי להכפיף נשים לגברים אלא כדי להכפיף 99% מהאוכלוסיה, גברים, נשים, לבנים שחורים הומואים וסוסג'נדרים לאותה קבוצה ומטרותיה. והפמניזם הרדיקלי עוזר ביצירת מסך עשן לאותה קבוצה כאשר הוא מצייר את כל הגברים כשייכים לקבוצת המדכאים והם שם למעלה מתפוצצים מצחוק. תודות לכן. הפרד ומשול קלאסי.

          • admin
            Posted at 23:03h, 05 ספטמבר

            נשים לא מתות במליוניהן במלחמות??????

            איך אפשר להתייחס לזה ברצינות? זה שאנחנו מצופות להיות קורבנות פאסיביות, שיאנסו אותנו ורק אז יהרגו אותנו, ושאנחנו לא במדים, זו בדיוק *לא* פריווילגיה, כי אין לנו אפילו את הסוכנות להיות המחזיקות בנשק ובאמצעים.

            מה שאתה מתאר זה מה שנקרא קיריארכיה. פטריארכיה היא רק אספקט אחד שלה – מדובר במערכת של יחסי כוחות, לא רק סוג אחד של יחסי כוחות. אממה: בכל רובד – ההיררכיה תהיה דומה. ז"א – ללבנים יש כוח על שחורים (הווה אומר גם לאישה לבנה על גבר שחור) כמו שיש לגברים על נשים, כמו שיש לעשירים על עניים, כמו שיש לסיסג'נדרים על אנשות לא בינאריות מגדרית, וכולי וכולי.

            אז זה לא שכל הגברים שולטים באותה מידה, וזאת – על כל הנשים. יש נשים מאוד פריווילגיוניות. אבל all else being equal – לגבר באותו מעמד יהיה יותר כוח/פריווילגיה. תיקח יהודים אשכנזים מהמרכז – לגברים אשכנזים יש פריווילגיה על נשים אשכנזיות. אם תתחיל לערבב – לנסות להשוות אישה טרנסג'נדרית אשכנזיה מהפריפריה, לנגיד גבר, סיסג'נדר, שחור, מהמרכז – זה נהיה יותר מסובך. אז, הטריק זה לפרק באיזה קונטקסט מדובר. לפעמים יהיה מאפיין אחד שהוא היחיד שמשנה בד"כ – נגיד, בישראל, להיות ערבי. או סודני. אבל גם לגברים האלה יש כוח להפחיד נשים ולהיות אלימים כלפי נשים, וזה עדיין דיכוי, גם לאישה הכי עשירה. וזאת הפואנטה.

Post A Reply to admin Cancel Reply