שולפת צפורניים | מחמאות ושבחים לילדות: אילו מסרים נחרטים
2134
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-2134,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

מחמאות ושבחים לילדות: אילו מסרים נחרטים

מאת: קטרינה שוורץ.

תרגום: ליאן טל.

איך לשבח ילדים: זהו נושא חם עבור הורים ואנשי חינוך רבים. חלק ניכר מהשיח בתחום נובע ממחקרים שנערכו על ידי קרול דווק (Carol Dweck), פרופסורית לפסיכולוגיה מסטנפורד, אשר חוקרת את הנושא מזה שנים רבות.

"מחקריי מראים ששבחים על אינטליגנציה או יכולות, חוזרים כמו בומרנג בסופו של דבר", אומרת דווק אשר השתתפה בעריכת המחקר החשוב על השפעותיהם של שבחים ומחמאות על מוטיבציה וביצועים. "הראנו שכאשר את משבחת מישהו, לדוגמא 'את חכמה בנושא הזה', בפעם הבאה שהילדה תתקשה, היא תחשוב שהיא לא חכמה. העניין הוא להחמיא לתהליך שעובר הילד, לא כמה חכם הוא או כמה הוא טוב נושא מסוים, אלא לשבח את הכלת הקושי, נקיטת כמה אסטרטגיות שונות, דבקות במטרה והשגתה בבוא הזמן".

אך מה שלא כולם יודעים הוא שפרדוקס זה חזק יותר בקרב בנות.

מחקרה של דווק, אשר התמקד בשאלה מה גורם לאנשים לתור אחר אתגרים, להתמיד גם כשמתעוררים קשיים ולהצליח לאורך זמן, הראה שילדות רבות מאמינות שיכולותיהן קבועות, שאנשים נולדים עם כישרונות מסוימים ואינם יכולים להשתנות. המחקר מוצא כי כאשר ילדות חושבות באופן זה, הן נוטות להרים ידיים ולא להתעקש ולהתמיד כשמתעוררים קשיים. הן לא חושבות שברשותן היכולת להשתפר, ותופעה זו ניכרת באופן בולט ביותר במתימטיקה.

"מכל המקצועות שבעולם, אנשים חושבים שמתימטיקה היא המקובעת ביותר", אומרת דווק. "זהו כישרון, או שיש לך אותו או שלא, והוא מבציע במידה רבה על האינטליגנציה שלך". גישה זו מבטאת בעיה עיקשת במיוחד עבור נשות חינוך שעובדות על העלאת עניינן והתלהבותן של בנות במדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה (באנגלית – מקצועות STEM: science, technology, engineering and math). עבור בנים רבים, אמונה בכך שמתימטיקה היא יכולת מקובעת, לא מונעת מהם הישגים – הם פשוט מניחים שיש להם יכולת זו, אומרת דווק. אך נראה שלבנות אין ביטחון שכזה, ובמאמציהן להשגת שלמות, מחקרה של דווק מראה שהן שומרות על מרחק בטוח ממקצועות בהם הן עלולות להיכשל.

"יש לנו מחקרים שמראים שנשים אשר מאמינות שמתימטיקה היא מערכת של כישורים נרכשים, ולא כישרון שנמצא או איננו, מתקדמות טוב מאוד", מספרת דווק. "גם אם הן חוות תקופה של קושי וגם אם הן נמצאות בסביבה שלדבריהן מלאה בסטריאוטיפים שליליים". מחקר זה מציע להורים ולאנשי חינוך לחשוב מחדש על המסרים המפורשים והמרומזים, הישירים והעקיפים, שהם משדרים לילדות ונערות לגבי הישגיהן.

אם מבוגרים ידגישו שכל הכישורים הינם נרכשים ונלמדים על ידי תהליך של מעורבות, יביעו הערכה לאתגרים וישבחו מאמצים כך שיחליפו תסכול, ולא יפגינו התלהבות רק למשמע תשובה נכונה, ילדות יַראו יותר חוסן. שינוי זה עשוי גם לעזור לספק מפת דרכים שתתקן את חוסר האיזון המגדרי הקיים בתחומים שדורשים מתימטיקה ומדע, עבודות ומשימות שלרוב כוללות צעד אחורה, עיכובים, "כישלונות" וצורך להתגבר על אתגרים.

"הילדים שזוכים לשבחים על התהליך, הם הילדים שרוצים באתגר"

דווק מצאה שחִברות ואמונות לגבי יכולות למידה, מתפתחים בגיל מוקדם ביותר. "שבחים של אימהות לתינוקותיהן בגילאי שנה עד שלוש, מנבאים את דפוס החשיבה של הילד/ה ואת שאיפותיהם לאתגרים חמש שנים מאוחר יותר", אומרת דווק. "אין זה אומר שזה חקוק באבן, אך זה כן אומר שסוג זה של מערכת ערכים – מה שאתה משבח, מה שאת קובעת כחשוב – משאירה את חותמה. הילדים שזוכים לשבחים על תהליך, על אסטרטגיה ועל התייצבות מול בעיות קשות יותר ודבקות בפתרונן, הם הילדים שרוצים באתגר". דווק מבינה שאין זה קל לשבח את התהליך ולהדגיש את ההנאה תוך כדי מצב מאתגר. ילדים אוהבים תגמולים מידיים וישירים, אך עבור דווק, הבלטה של ההישג דומה להאכלתם בג'אנק פוד – זה רע עבורם.

טיעון מרומז כאן למעשה אומר שכישלון בדברים קטנים עושה טוב. דווק אינה האדם הראשון שטוען כך; תומכים בלמידה מבוססת-משחק אומרים כי אחד ממאפייניה החיוביים והחזקים ביותר טמון ביכולתה של השחקנית להיכשל ולהתחיל שוב מחדש, ללא שתוצמד לה סטיגמה. תלמידים לומדים תוך כדי תהליך, משתפרים עם כל פעם שהם מנסים מטלה חדשה או משחק חדש. אך מערכת החינוך הנוכחית משאירה מקום מועט ביותר לכישלון, וכתוצאה מכך, הורים חרדים לרוב גם לא מראים סובלנות כלפי עיכובים קטנים בלמידה.

"אם את חווה כישלונות קטנים לאורך הדרך וגורמת לסביבתך להבין שזהו חלק מהלמידה ושאת למעשה יכולה להפיק מידע מועיל לגבי מה שאת יכולה לעשות בעתיד, מה טוב", אומרת דווק.

היא מאמינה שעל משפחות לשבת סביב שולחן ארוחת הערב ולדון באתגרים שצצו במהלך היום ובאסטרטגיות חדשות לטפל בהן. בחיים האמתיים, אף אחד או אחת לא יכולים להיות מושלמים, והיכולת לראות כישלונות קטנים כחוויות לימודיות או כהזדמנויות לצמיחה, יכולה להיות השיעור המשמעותי מכולם.

2 Comments
  • moran
    Posted at 20:41h, 14 יולי להגיב

    מעולה ומועיל. תודה!

  • א.ג.
    Posted at 14:37h, 04 פברואר להגיב

    אשמח לכמה דוגמאות למשפטים שאפשר לומר..
    תודה!

Post A Reply to moran Cancel Reply