שולפת צפורניים | קראו לדבר בשמו – אלימות *גברית* נגד נשים
360
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-360,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive
אלימות גברית

קראו לדבר בשמו – אלימות *גברית* נגד נשים

אלימות גבריתמקור: איליין צ'רקובסקי תרגום: תמי דינס

לשבור את השתיקה ע"י מתן שם לפשע זוועה – ולמבצעים שלו – זהו השלב הראשון לקראת הפסקתו. הפטריארכיה היא מערכת חברתית בת 6000 שנה הנשענת על עליונות הגבר. על מנת לשמר אותה, "סבלותיהן של נשים מיד גברים צריכים להיות נסתרים תמיד. אם נשים יתחילו לומר את האמת באומץ לב ובעקביות ולא יפסיקו, לא יתפתו לשתף פעולה עם הקבוצה השלטת בשל טובות הנאה של מעמד ויוקרה, לא יפחדו, לא יהיה ניתן עוד להכחיש את האמת ואת השעבוד שלנו, והפשע יחשף," אומרת סוניה ג'ונסון ב"לומר את האמת", הפרק העשירי בספרה Going Out of Our Minds-The Metaphysics of Liberation (לצאת מדעתנו- המטאפיזיקה של השחרור).

אלימות גברית נגד נשים חייבת להיקרא בשמה במיוחד כדי לבודד ולהשמיד אותה. נשים, שהן רבות מגברים, הן הקבוצה האנושית המדוכאת הגדולה ביותר בעולם. גברים דיכאו נשים ללא הפסקה למשך זמן רב יותר מכל קבוצה מדוכאת אחרת, כ-6000 שנה (The Chalice and the Blade מאת ריאן אייסלר).

אשה צעירה אמרה לי פעם שההתמודדות עם אלימות גברית "היא פשוט חלק מהקיום כאשה!" אבל, זוהי האחריות המוסרית של הקבוצה שמחזיקה בכוח הרב יותר למנוע מחבריה לדכא חברות בקבוצה שמחזיקה בפחות כוח. כל הגברים הם אחראים להפסקת האלימות הגברית כנגד נשים. גברים אלימים חייבים להפסיק לתקוף נשים, וגברים שאינם אלימים לא יכולים לשבת ולתת לאלימות הגברית נגד נשים להמשיך. לעשות זאת זה למחול על האלימות הזאת. חוסר הפעולה שלהם או האדישות היא אלימות גברית פאסיבית כנגד נשים. שתיקה היא שותפות לפשע.

הנה תשע מצורות ההתחמקות שנעשה בהן שימוש לעיתים קרובות במיוחד כדי להימנע מלקרוא לאלימות גברית בשמה וכדי להימנע מהטלת אחריות למניעת אלימות גברית כנגד נשים על כל הגברים:

1. "לא כל הגברים אלימים."

אף אחת לא אמרה שכולם. מכיוון שגברים מחזיקים באופן קולקטיבי ביותר כוח מנשים, ומכיוון שכל הגברים מפיקים תועלת מחיים בחברה סקסיסטית הנשענת על עליונות הגבר, גם על גברים לא אלימים מוטלת האחריות לעצירת האלימות הגברית כנגד נשים. באופן דומה, על אנשים לבנים, שבאופן קולקטיבי מחזיקים ביותר כוח מאנשים צבעוניים מוטלת האחריות לעצירת הגזענות, אפילו על אנשים לבנים שאינם מבצעים מעשים גזעניים. זה כך משום שכל הלבנים מרוויחים מחיים בחברה גזענית שמעניקה ללבנים יתרונות שלא הרוויחו אותם.

2. "גם נשים הן אלימות."

לא מתקנים עוול בעוול. מרי דאלי קוראת לזה "אוניברסליזם". האוניברסליזם מעכיר את המים, מערפל את המיקוד באלימות גברית כנגד נשים ע"י ערבוב שלה עם אלימות באופן כללי (אלימות אוניברסלית) ומלהק אותה בתור נושא אנושי שהוא נייטרלי מבחינה מגדרית (דוגמאות לאוניברסליזם בתירוץ מס' 3 למטה).

בנוסף, תחת הפטריארכיה, נשים מואשמות בהשפלה של עצמן (למשל כשהן אלימות, משתפות פעולה עם גברים כנגד נשים). כפי שמרי דאלי כתבה בספרה Pure Lust, (עמוד 365) "בתוך המצב האלים של הפאלוקרטיה [שלטון הגבריות, ת.ד.], נשים הותקפו ופוצלו כנגד עצמן. משחר הפטריארכיה, אין-ספור אמהות נשברו והבנות השבורות כתוצאה מכך נשאו הלאה את שרשרת השבירה…. הן צומצמו לפעול לפי הדרבון הגברי לשכפל את עצמן שעוות  – (כלומר , את עצמן באופן בו שהפטריארכיה זיהתה אותן)- במעגל אינסופי של הרס עצמי. נשים שנכפה עליהן עיוות כזה נראו נורמליות בסביבה מתוצרת גברית."

למרות שהיא קיימת, אלימות נשית מחווירה בהשוואה לאלימות גברית. גברים מבצעים 88 אחוזים מהפשעים האלימים (סטטיסטיקה של משרד המשפטים האמריקאי). נשים לא בונות מחנות אונס כדי לענות גברים ולנצלם מינית עד למוות. נשים לא שולטות בממשל האמריקאי שמוציא יותר מחצי טריליון דולר בשנה על רצח המוני (מלחמה). בכל מקום בעולם, נשים לא יכולות לצעוד לבד מבלי שיהיו בסכנה שגברים יתקפו אותן. ההיפך אינו נכון. למרות שקיימות מי שמשתפות פעולה עם גברים פטריארכליים כדי לצבור כוח (למשל קונדליסה רייס, מרגרט תאצ'ר.) זה לא משנה את העובדה שגברים פטריארכליים הם השולטים והם נותנים למספר סמלי של נשים, מעין "גברים של כבוד", לתוך המועדון, אם הן מתנהגות כמו גבר פטריארכלי.

3. "מכיוון שאלימות היא בעיה אנושית שמבוצעת ע"י שני המינים, ומכיוון שנשים גם נוהגות באלימות כלפי נשים, אלימות גברית כנגד נשים לא צריכה להיות מבודדת ולהיקרא בשם בנפרד".

הנה כמה דוגמאות לאוניברסליזם ("גם נשים הן אלימות" וכו'.) חלוקת הכוח בין נשים לגברים היא הסיבה לכמה מההתנהגויות הלקויות של נשים. היא לא מתרצת אותן:

  •   "ישנן לסביות שמכות את הפרטנריות שלהן".

זו תוצאה של הפנמה של התנהגות הטרוסקסואלית לקויה שנקלטה מהחברה הפטריארכלית שבה הפרטנר הדומיננטי, הגבר, מכה את האשה. אלימות גברית נגד נשים היא הדוגמה שבדמותה נוצרה מערכת יחסים אלימה בה אשה, שמאמצת התנהגות פטריארכלית, מכה את בת זוגה.      

  • "ישנן נשים שנוהגות באלימות גזענית כנגד נשים".

גזענות (אלימות גברית שמבוססת על גזע) נוצרה ויושמה על ידי גברים שהתנהגותם לקויה על מנת לבצע "הפרד ומשול". אלימות גברית המבוססת על "אחרות" של המדוכאים היא הדוגמה שבדמותה נוצרו התנהגויות גזעניות של נשים כלפי נשים שהן "אחרות". זה קורה כאשר נשים מפנימות גזענות ומזדהות עת הגזע הדומיננטי (הכולל נשים וגברים) – במקום להתחבר עם הנשים המדוכאות.  גזענות היא אפשרית רק כשהיא נגרמת ע"י הגזע שמחזיק בכוח הפוליטי והכלכלי הרב ביותר (גזענות = דעה קדומה + יתרון כוח). לכן, נשים מגזעים מדוכאים אינן יכולות לבצע גזענות כנגד נשים מהגזע הדומיננטי- רק להחזיק בדעה קדומה כנגדן. אלימות גברית כנגד נשים מאותו גזע נתפשת באופן ברור כסקסיזם. אבל, אלימות גברית כנגד נשים מגזעים אחרים לעיתים קרובות מעורפלת ע"י תפישתה כגזענות בלבד במקום להיות כגזענות וסקסיזם.

  • "ישנן גם נשים שמנצלות נשים מינית וכלכלית".

שנאה ובוז של נשים- כולל את עצמן- זה הנושא שמתחת לפני השטח. נשם שמנצלות אחרות מזהות ורואות את עצמן דרך העיניים של המדכאים (הדוגלים בעליונות הגבר הבזים לנשים).

 4. הגורם הנעלם

ה"גורם הנעלם" מתייחס למשהו מבלי לתת לו שם. מרי דאלי בספרה "Quintessence" ("מופת") כתבה "קריאה בשם הסוכן מבצע הפשע נדרשת לניתוח ראוי של פשעי זוועה". כפי שהבלשנית ג'וליה פנלופה הראתה בספרה "Speaking Freely: Unlearning the Lies of the Fathers’ Tongues" ("לדבר חופשי: לשכוח את השקרים שנלמדו משפות אבותינו"), "מחיקת הסוכן מבצע הפשע היא מסוכנת וזו טעות מערפלת מחשבה נפוצה". מחיקת הסוכן היא נפוצה בנוגע לאלימות גברית נגד נשים. מונחים פשרניים כמו "אלימות מינית", " אלימות במשפחה", "אלימות מגדרית" ו"אלימות" מתייחסים לגברים מבלי לקרוא להם בם מפורש, אפילו בתיאורים של מצבים בהם זה ברור שאלו גברים שאנסו מאות אלפי נשים בבוסניה, דארפור, רואנדה ומדינות רבות אחרות. אפילו ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, שקורא לזה "מפגע עולמי", משתמש במונח "אלימות נגד נשים" ו"אלימות מינית" במקום "אלימות גברית נגד נשים".

5. "גברים אונסים גם גברים וילדים".

אונס הוא פשע שנאה גברי נגד נשים, אבל השימוש באוניברסליזם (ראו מס' 3) מנסה להציג אונס כפשע זוועה נייטרלי מבחינה מגדרית. העובדה שגברים אונסים גם גברים וילדים לא משנה את העובדה שבכל אומה בעולם, בכל רמות החברה, גברים אונסים נשים. גם כאשר גברים אונסים גברים, בוז לנשים הוא הנושא שנמצא מתחת לפני השטח. גברים אונסים גברים כדי להשפיל אותם ע"י כך שמתייחסים אליהם כאל נשים.

אם גבר שדוגל בעליונות האדם הלבן מכה או רוצח גבר שחור, זה באופן ברור נתפש כפשע שנאה גזעני, למרות שגברים לבנים מכים גם גברים לבנים. באופן דומה, אונס הוא פשע שנאה כנגד נשים, גם אם גברים אונסים גם גברים.

 6. "מה שמתנגדים לו ימשיך להתקיים" [סוג של "אם נתעלם זה יעלם", ת.ד.]

הטענה היא שהתנגדות למשהו נותנת לדבר שמתנגדים לו יותר כוח. אבל, אם לא היתה התנגדות ישירה לגזענות וסקסיזם בארה"ב, אנשים שחורים עדיין היו משועבדים. נשים עדיין היו רכושם של גברים בלי אפשרות להצביע, להיות בעלות עסק או לשמור לעצמן את שכר העבודה של עצמן. אם לא היתה התנגדות ישירה לנאצים, הם היו שולטים בעולם. התנגדות לדיכוי נשים באופן ישיר היא רק טקטיקה אחת. אחרת היא לנקוט יוזמה בתמיכה במאמצים של נשים להשיג זכויות אדם. זה יכול להיעשות ע"י התנדבות במקלטים למען נשים, תרומה לקבוצות שעוזרות לנשים במדינות מדוללות משאבים ודרכים רבות אחרות. שתי הטקטיקות נחוצות.

7. ה"לשון הפסיבית".

שימוש בלשון פסיבית (נשים נאנסו ע"י גברים) במקום בלשון אקטיבית (גברים אנסו את האשה) מעביר את הפוקוס מהמבצעים והמעשים שלהם (גברים מבצעים את האינוס) לקורבנות שלהם (הנשים שנאנסות).

 8. "בנים תמיד יהיו בנים".

תרבויות פטריארכליות מעודדות "טבע על פני חינוך" (דטרמיניזם ביולוגי) וטוענים שגברים הם "אלימים באופן טבעי". זה נותן לגיטימציה ומנציח את המלחמה ואת פגיעתם של גברים בנשים.
"גבריות" אלימה לא נורמלית זוכה ליחס של נורמה. אבל, גברים באופן טבעי הם שלווים. ממצאים ארכיאולוגיים מראים שגברים נהנו ושימרו 1500 שנים של שלום בכרתים העתיקה! זה מוכח היום ע"י גברים לא אלימים מפורסמים כמו גנדי, מרטין לותר קינג, וגברים רבים אחרים שמתארגנים נגד מלחמה ומדברים נגד אלימות גברית כנגד נשים. דרושות שנים של עיצוב טראומטי (תוך כדי שקיעה בחברה אלימה) כדי להפוך גברים לאלימים. "מחנות אימונים צבאיים, אקדמיות משטרתיות ואפילו כמה מתוכניות ההגנה העצמית מחפשות באופן קבוע אחרי שיטות אפקטיביות יותר לדכא את הרתיעה האנושית מפני לקיחת חיי אדם". – ראו  “The Science of Creating Killers” (מדע יצירת הרוצחים). אם גברים היו "אלימים באופן טבעי", לא היה צורך בשנים של עיצוב ברוטלי ע"י מדיה אלימה ומחנות אימונים.

 9. "חברות תמיד היו פטריארכליות וגברים תמיד היו עליונים על נשים".

אלפי שנים של היסטוריה נשית כמעט נמחקו ע"י גברים פטריארכליים. מריה גימבוטס, הארכיאולוגית הידועה שכתבה את Goddesses and Gods of Old Europe  (אלות ואלים של אירופה הישנה) חשפה הרבה שרידים מרחבי העולם שמוכיחים שגברים לא תמיד שלטו בנשים ושנשים וגברים פעם חלקו כוח בחברות שלוות ולא פטריארכליות שסגדו לאלות. ספרה של ריאן אייסלר The Chalice and the Blade (הגביע והלהב) מצטט עוד דוגמאות רבות שמוכיחות זאת.

  "דמוקרטיה עדיין לא קיימת בשום מקום"

 רובין מורגן כתבה את The Demon Lover (המאהב השטני) שהוא מחקר על הקשר בין טרור בבית ("אלימות במשפחה", או באופן מדויק יותר, אלימות גברית נגד נשים בבית) וטרור גלובלי. טרור, (אלימות גברית נגד נשים) בבית ובכל החברות בעולם, תומך בפטריארכיה והוא מרכיב הכרחי שלה.

מורגן אומרת "רוב האוכלוסייה למעשה בכל מדינות הלאום היא נשית והיא נכפית בכוח ע"י הפטריארכיה לציית, לשתוק ולא לערער – כלומר ש'דמוקרטיה' עדיין לא קיימת בשום מקום".

היסוד ההכרחי ליצירת דמוקרטיה הן זכויות אדם אוניברסליות לנשים. לא ניתן להשיג זאת אלא אם האלימות הגברית הגלובלית נגד נשים תושמד. השאלה היא כיצד נוכל להשיג זאת? לגברים היו יותר מ-6000 שנה לעצור את המלחמה הבלתי נגמרת שלהם בנשים, והם לא הפסיקו. אם כך, המשימה נופלת על כתפיהן של הנשים.

 מתוך: The Ship that sailed into the Living Room (האניה שהפליגה לתוך הסלון) מאת סוניה ג'ונסון:

"שנות ההתפתחות שלי קרו בזמן מלחמת הגברים שכונתה מלחמת העולם השניה. מאז המלחמה הזאת ומתוך הקריאה שעשיתי מאז, למדתי כמה מהטקטיקות שהיו צריכים להמציא כדי למנוע בריחה של אסירים.

כככל, כאשר קבוצה של גברים נשבתה, מהר ככל האפשר השובים הכניסו אותם לתוך מכלאה – איזשהו שטח מרוחק – ושמו שומרים להשגיח עליהם.

 "בקרב האסירים, יקומו מנהיגים, גברים שעלולים, למשל, לעודד אחרים מסביבם לא לשתף פעולה עם האויב עד שכולם מקבלים מים. באופן מסוים, אלו שפחדו פחות, היו בטוחים יותר בעצמם, ולכן היו צפויים יותר לארגן מרידות או בריחות, במהרה הראו את עצמם.

 "השובים שלהם גילו דרך ניסוי וטעייה שכדי למנוע צרות הם צריכים להרוג את המנהיגים מיד או לשים אותם בבידוד – גבר אחד לתא אחד עם שומר פרטי. האנלוגיה מובנת מאליה.

 "כאשר גברים שאפו לשלוט על נשים ועל העולם, כל אישה היתה כמו מנהיגה כזאת – אחת שתפריע ותמגר את תכניות הגהינום. כך שבזמן המלחמה שגברים לחמו אלפי שנים, הם היו חייבים או להרוג אותנו או לשים אותנו בבידוד – אשה אחת לשומר אחד בתא אחד …."

 היתה וישנה רק מלחמה אחת שהיא מלחמה עולמית באופן מילולי ממש, שהשפיעה על כל יצור חי, שהיא המלחמה הבלתי נפסקת, הכוללת, במשך אלפי שנים, שנלחמו גברים בנשים. מלחמה שלא רק ממשיכה עד לרגע זה ממש בלי סימני דעיכה אלא גם הולכת ומתגברת.

4 Comments
  • עדו
    Posted at 15:42h, 22 אוקטובר להגיב

    שוב נושא חשוב קיבל טיפול שטחי מדי. תחליטי : או שאלימות היא עניין אוניברסלי וצריך לעקור אותה מהשורש. או שאלימות של גברים נגד נשים היא דבר שיש לבודד אותו ואז אישה שמכה אישה אחרת אחראית בפני עצמה ואשמה בפני עצמה ואין להפחית מחומרת המעשה כי זה משהו שהיא למדה מגברים.

    • יוליאנה
      Posted at 09:45h, 23 אוקטובר להגיב

      לא, זה לא ״או-או״ (ונניח כרגע לכך ששיטת שתי הברירות היא כמעט תמיד כשל לוגי). יש הרבה סוגים של אלימות. בבואנו למגר אלימות מהעולם, עלינו להבין אותה, את הגורמים לה ואת הביטויים שלה. אלימות גברית נגד נשים היא לא האלימות היחידה הקיימת בעולם, אבל היא בהחלט קיימת, והיא מסוגי האלימות הנפוצים ביותר – ולכן תופעה בפני עצמה שדורשת התייחסות נפרדת. כן, תוך כדי הבנת הקשר שלה עם תופעה אוניברסלית יותר. בעצם לקחת שני דברים שקשורים באופן הדוק, ודרשת לבחור ביניהם, לטפל באחד ולהתעלם מקיומו של השני.
      וזה הרי בלתי אפשרי.  

      • עדו
        Posted at 09:50h, 23 אוקטובר להגיב

        אני מסכים עם כל מילה שלך יוליאנה. מי שהחליט שגם אישה שמכה אישה אחרת עושה זאת בהשפעת הגברים זאת כותבת המאמר.
        צריך להבין: שוויון פרושו גם אחריות. אם נשים יכולות להיות מנהלות ולתפוס עמדות מפתח לא ייתכן שכאשר הן חוטאות פתאום הן חוזרות להיות ילדות קטנות שלא אחראיות למעשיהן ( כאן זה בהחלט או-או)

  • יוליאנה
    Posted at 22:57h, 23 אוקטובר להגיב

    הבנה של תהליכים בחברה לא פוטרת מאחריות. הבנה של גורמים להתנהגות לא פוטרת מאחריות. להבין תופעה רחבה לא אומר שפוטרים מאחריות אישית את הפרטים שחוטאים במסגרתה. אל תבטל את הבנת התופעה בשם האחריות האישית. האחד לא מבטל את השני. להעמיד את הדברים נאלה כניגודים זה פשוט לא נכון.

Post A Comment