שולפת צפורניים | לכל מי שהטריד אותי ברחוב: התנצלות
1729
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-1729,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

לכל מי שהטריד אותי ברחוב: התנצלות

 מקור: אמנדה מרקוט
תרגום: אנה ווילן

הטרדה מינית במרחב הציבורי

כתבת הניו יורק פוסט דורי ליוואק עשתה עימנו חסד עם מאמרה על המנהג הכה-מחמיא של גברים להעיר לנשים ברחוב. ליוואק נוזפת בפמיניסטיות על כך שהן מוקיעות את מאמציהם המפרכים של המעירים – הגברים היפים הללו, עם הנהמות והשריקות שלהם – ומשבחת פועלי בניין מזילי ריר על כך ששיפרו את הערכתה העצמית. "אל תגלגלו לי עיניים, סטודנטיות למגדר: אני אולי מעודדת הערות, אבל אני מרימה את ראשי בגאון," כותבת ליוואק. "להנות מתשומת לב גברית לא הופך אותך לבוגדת במגדר שלך".

ליווק ממשיכה ומפרטת איך הערות מגברים זה בעצם מצוין להערכה העצמית שלה: "כשאני יודעת שאני נראית טוב, אני עוברת בחוסר בושה ליד אתר בנייה, מצפה לשריקה ולקריאה "היי, מאמי!". זה עובד כל פעם – אני והאגו שלי בקושי מצליחים לעבור בדלת!"

"עדיין יש לי פרפרים בבטן בכל פעם שאני עוברת ליד אתר בנייה," ליוואק ממשיכה. "זה הכי קדמוני, בנות! או שהם גונחים ומכירים בי, או שהם חוזרים להפסקת קפה. זה לא מדעי המוח – כשאדם זר מבחין בך, זה מאשר אותך."

כבר הרבה זמן שאני חווה הערות רחוב כסוג הטרדה בו משתמשים גברים כדי להשפיל ולהשתלט על נשים. אבל הטור של ליוואק, בצירוף צילום בו הא עומדת לפני שני פועלי בניין שמסתכלים לה בהערכה על התחת, גרם לי לשקול מחדש את התגובה הפריג'ידית מהחוג ללימודי נשים שפיתחתי כאשר זרים ברחוב צועקים על הציצים שלי. ולכן, כמה התנצלויות:

למטריד הראשון שלי: אני מבינה שנראיתי מבוהלת כשאמרת לי שיש לי תחת יפה. סלח לי. הייתי רק בת 11, ונאיבית מכדי להבין את דרכי האהבה. אתה בסך הכל עשית את מיטב יכולתך כדי לעזור לילדה צעירה להבין את הנשיות שלה, ואני העלבתי אותך בכך שברחתי. לו רק יכולתי להחזיר את השעון לאחור.

לכל הגברים שמצקצקים כשאני הולכת ברחוב: סליחה שאני מגלגלת עיניים וממהרת הלאה. אני פשוט נפעמת מהמחמאה, ומתוך פרץ ענווה נשית, קשה לי להתמודד עם המתנה שהענקתם לי כשצקצקתם והתנשפתם. כשאתה תופס לעצמך במפשעה, סלח לי שאני מגיבה עם אצבע משולשת. לקח לי הרבה יותר מידי זמן לקלוט שתנועות מיניות של גברים המכוונות לנשים הן בעצם מחמאות.

לבחורים בטקסס שרדפו אחרי עם הטנדר שלהם כשחזרתי הביתה מהעבודה: עכשיו אני מבינה שלא הייתה לכם ברירה אלא לכוון את הצמיג שלכם לתוך שלולית ולהתיז עלי מים. בכל זאת, אני התעלמתי מהשריקות והצעקות שלכם. התעלמתי מההיסטוריה המשותפת שלנו. ליוואק כותבת: "אני מתארת לעצמי שהערות רחוב מקורן בימי קדם, כאשר בני ישראל בנו את הפירמידות, ובנות ישראל הרווקות הרימו את אזור החלציים שלהן גבוה, בתקווה לקבל קצת תשומת לב." אילו רק הייתי חושבת על בני ישראל, אולי הייתי מחייכת אליכם.

לאין ספור אחרים: אני מצטערת שלא נעניתי למחוות האדיבות שלכם. אבל כדי שאבין טוב יותר, יש לי רק שאלה אחת: אם אתם פועלים רק מתוך נדיבות והערכה ליופי נשי, למה אתם לא מעניקים את האהבה הזו גם כשאני מלווה בגבר?

No Comments

Post A Comment