שולפת צפורניים | חיים בתוך חברה להטבופובית ומיזוגנית
2109
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-2109,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

חיים בתוך חברה להטבופובית ומיזוגנית

פוסט אורח, מאת ליבנה רגב

אני הומו.
אני הומו נשי.
אני חיי בעולם שמדיר את השניים, בעיקר כשהם ביחד.
יוצא לי לחשוב הרבה על הדרך בה נוהגים כיום באנשים להטבים נשיים, לחוות את היחס הזה.
לצערי מחשבות אלו נובעות מחוויות יומיומיות שעוברות עלי ועל רבים מהקהילה.
בקהילה שלנו נשיות היא חולשה.
היא חולשה כי היא מייצגת ערכים ונורמות שנשכחו מעולמנו התרבותי.
היא מייצגת רוגע ועדינות, אסרטיביות לא אלימה ורגישות.
היא מראה על איפוק ונכונות לשמוע.
נכון, זוהי לא השתקפותה היחידה של נשיות אלא הסממנים שבהם החברה מצביעה על נשיות.
היא (הנשיות) חולשה כי לא גדלנו למחשבה שנצטרך את כל המאפיינים האלו בחיינו.
במקומם החלפנו את הרגישות וההקשבה בכוחניות ושליטה, את הרוגע והעדנה בחמות מזג ובייצריות כואבת.
כבר תקופה שתשוקותינו המיניות מבוססות על מאפיינים פורנוגרפים.
רצוננו העז הוא בשליטה/להיות נשלטים, בלהפגין כוחניות או להיות כוחניים, ובתוך עולם דימויים שכזה, שחוסר ההתבוננות במאפיינים אנושיים שניצבים אל מולנו, מובנת לי התפישה שנשיות זה רע.
זה רע כי אני רוצה מערכת יחסים אלימה, כי אני רוצה מערכת יחסים לא שיוויונית, שאני אוכל לסמן לי מי הוא ה"נשי" ומי ה"גברי", מי ידו על העליונה ומי כפוף.
דימויים כאלה ואחרים שממשיכים לכרסם את הדעת ואת הצלילות שלנו, הם חודרים למוחנו בכל מדיה קיימת ורק ממשיכים לשמר את המצב.

יצא לי לדבר עם בחור לאחרונה באפליקציית ההכרויות של הומואים, הרי היא גריינדר, הוא שאל לשלומי ושאלתי לשלומו, הוא ביקש עד תמונות והסברתי שזה פלאפון חדש אז אין לי עד תמונות חוץ מתמונות דראג ותמונות מארוחת הערב האחרונה, הוא הסתפק בלבקש את הפייסבוק שלי.
הבאתי לו את הפייסבוק ומיד אחרי דקה בקשת חברות, בחור חמוד שגדל באשדוד, אחרי דקה הוא שולח לי הודעה, "אפשר שאלה?"
בטח שאל! בשביל מה אנחנו פה!
"אתה נשי?"
כן אני נשי.
"אוף".
ומשם השיחה המשיכה, את האמת למקומות מעניינים, אך הקושי שצף לי פתאום ושלא יכולתי להמשיך להתעלם ממנו במשחקי מילים בגריינדר, היא העובדה שאני לא מוערך כי אני נשי.

והנה צץ הוויכוח, "זה עניין של העדפה" יש שיגידו, "אתה לא נמשך להכול", "גם לך יש העדפה במי במשיכה לאדם".
נכון, מסכים לגמרי, גם לי יש העדפה שאני מכיר על עצמי, אז למה פתאום צץ לי הניגוד בין שני תהליכים, האחד הוא ההבנה מה היא משיכתינו ומה הן העדפותינו המיניות, לבין תהליך החשיבה של ממה נובעת משיכתי המינית? למה אני נמשך למה שאני נמשך ולמה אני מעדיף את האלים על המכיל?
זה צץ לי כי הבחור החמוד כנראה מצאתי חן בעינו, אני איש שיחה, בחור נחמד, אבל לא זה לא צלח, כי אני נשי, כי הידיעה שלו עכשיו עלי היא המאפיינים האלה שיושבים לו בראש ומתחברים לנשיות ולדברים שלא צריך להיות במערכות יחסים, כי יש מעמדיות בינינו ומובן שאני הנחות ומובן שאני בבחינה פה, לא הוא ו"גבריותו" אלא אני ונשיותי הן הבעיתיות.

ושוב עניין של העדפה ומשיכה היא עניין שאני לא מפקפק בחשיבותו, להיפך, הוא גורם מרכזי בהתחברות שלנו לאנשים ופיתוח קשרים, לטוב ולרע.
אך עדיין מהדהדת לי השאלה האם אדם כיום עושה בדק בית ושואל את עצמו למה אני נמשך למה שאני נמשך? מה הקבעונות שיושבים לו לגבי מערכות היחסים הזוגיים בחייו אשר מעכבים ומעצבים לי דימוי שווא לקשר ה"אידיאלי" שהוא מחפש.

ורק לחידוד סופי, הקושי שלי הוא עם הכפפת הדיכויים שאנו חווים כיחידים בחברה על מערכות היחסים ועל הרצונות העמוקים שלנו, שאנחנו מגיעים למצב שהמוח והרגש מתורגלים באמירת והרגשת התחושות שצבועים כבר בצבע הדיכוי ולא השחרור, לא בצבע הרואה ומפתח אדם.

עוד סוגייה שמתחברת לי לכדי שלם בנושא זה היא עניין התעסוקה.

ושוב, בתור הומו נשי שהולך לחפש עבודה בחצור הגלילית, ראש פינה וקיבוצים פה באזור נתקלתי לא מעט באטימות.
אני אציג כמה מקרים.

המקרה הראשון של הלהטבופוביה הייתה כשהתחלתי לעבוד בחקלאות עם הגרעין שלי בצפון.

הגענו לצפון לעבודה חקלאית שבה נוכל כולנו לעבוד יחד בכיף ובנעימים, עד שהבנתי שאני עובד תחת חקלאים אטומים עם תפישות חברתיות מעוותות.

זה התחיל בהערות על הכובע הנשי שאני לובש, ועבר לאמירות שאני חייב לעבוד הרבה יותר טוב בכדי לפצות על זה שיש לי כובע של נשים.

זה המשיך באמירות מאחורי גבי על היותי הומו אז ברור שאני אבין באיפור ובשמים ובסופר פארם והגיע לשלב שבו נטפלו אלי בעבודה.

בהתחלה חשבתי אולי אני לא עובד טוב, בסדר, אני אשתפר, אני אקטוף מהר יותר, פחות אשיר, פחות אדבר, פחות כובע מצחייה גדול ונשי (פחחחח ממש) ויותר עבודה, זריזות, כח, משמעת ו"גבריות".

בקשתי מאחד מבני גרעיני שיבוא לעבוד איתי יום שלם כדי להגיד לי האם אני באמת גרוע בלקטוף תפוחים כלכך, או שיש כאן עניין של הטפלות לאדם אחר.

מה שקרה היה שיום למחרת עבדנו שנינו ביחד, בתיאום מושלם, עושים בדיוק את אותו הדבר אך עדין אני על הכוונת, מוזר…

כך זה המשיך ממקום למקום, מחקלאי לחקלאי עד שהוחלט לפטר אותי כי אני לא מתאים לעבודה.

האמנם אני לא מתאים לעבודה? לא מתאים למה? לבריונות והסללה שגברים עוברים בחייהם? נכון!
לשנאה ופחד מאדם שמדבר ומתנהג אחרת ממך? נכון!
מאדם שמשיכתו המינית, אוי ואבוי, שונה משלי? נכון!!!!
נכון נכון ונכון, אני לא מתאים לעבודה כזאת, חבל, דווקא רציתי, דווקא רציתי לשמר את החרא הזה, את החרא שכל אדם חיי כל חייו, את הדרישות הטענות העובדות הבקשות המילים והתחושות שכל אחת ואחד מאיתנו חייבים לייצג בגלל המין שלנו!!
אז לא נשארתי, פוטרתי יותר נכון, ומשם המשכתי לדרכי.
עבדתי במלצרות שבה התייחסו אלי כאל ה"הומו מחמד", שזה אומר, ההומו החמוד והעדין שאפשר לשאול אותו הכול כי הוא הומו, או להתייחס אליו כמו גור כלבים קטן ועד כל מיני התבטאויות שבעקרון גורמות לך לרצות להעיף כאפה לאותו בן אדם.

המשכתי ללכת לראיונות עבודה, בהם הרגשתי בטוח, ראיונות עבודה במשרה חינוכית הרי זה משובח! אני מחנך ומדריך בעצמי, חינוך העם תפקידי, אלא שגם פה גברה עלי התחושה שעדיין חסר בי משהו.

גם כאן אחרי חיפושים רבים הגעתי למשרה שבאמת מתאימה לי, שיש לי את הבטחון והתשוקה האמיתית אליה אך עדין חסר לי משהו, משהו שקטונתי מלהבין למה הוא חסר לי, וזה ה"גבריות".

הגבריות כמובן לא כמו שאני רוצה שהיא תיהיה, הגבריות האסרטיבית, האלימה, הקשוחה והדכאנית, הגבריות שמותירה אנשים פצועים מאחור ואותך מעל. הגבריות הזאת שנובעת משליטה על מישהו, לא עם מישהו, כזאת גבריות.

הקושי שלי היה התחושה שאני חייב לשדר את זה, שאני חייב להראות את הצד הגברי שלי, כי אני נשי, כי אני עדין, כי אני בהכרח לא התכונות ה"גבריות" האלה וזה קשה!
זה קשה המיזוגניה שקיימת כלפי תכונות נשיות, כלפי תכונות אוהבות ובונות, כלפי הבנה וחום. קשה לי התחושה שכל אדם שפגש אותי ברעיונות האלה רק דיבר וניסה להכניס בעקיפין את העניין של הקווים האדומים ושל המשמעת, ושל הצבת הגבולות ושל העמידה על שלך, למרות שהסברתי לא פעם שזה עניין שכל מדריך חווה ועובר, ביוחד מדריך הומו נשי, ושזה מקום שאני מכיר ומתמודד איתו תמיד, אך התשובה לא סיפקה, לא אמרתי יש גבול! ולא העמקתי את קולי, לא השתמשתי במילים כמו "חד משמעי" ו"הכל בשליטה" (תקראו את המילים בקול עמוק כמובן, כמו מפקד בצבא אחרת זה לא עובד), אמרתי דברים כמו "אם מתיחת הגבולות של הנערים נובעת מתוך מצוקה או עניין אמיתי בנושא בחייהם אז אני לא אמהר לסרס את זה", תשובה חלבית, הייתי צריך יותר תקיפות… לא בעיניי לפחות, בעיניי האנשים שלא מוכנים לראות את כוחה ויופייה של ערכים ודפוסי התנהגות אחרים.

שכמו בהרבה דברים אצלנו בני האדם, דפוסי חשיבה בתחום אחד יקרינו את השפעתם על עוד תחומים בחיינו.

אם בצבא אני צריך לשלוט ולהיות החזק והכובש והמנצח והכי מהיר ועוצמתי ועם און וכן הלאה, אז גם בחברויות שלי עם נשים אני אהיה כך, ובמערכות היחסים שלי עם הוריי ואחי אני אהיה כך, ובזוגיות שלי אני אהיה כך, וכלפי המועסקים שלי והמעסיקים שלי, ואדם ברכבת ובאוטובוס וכלפי קשישים וחולים ובגני הילדים ובתורים בסופר ובקלפי ובאמירות, ובתחושות, מחשבות, רצונות, תשוקות, כמיהות לב וכל התבטאות כלפי חוץ ופנים. (רק להסברה, דפוסי החשיבה האלה לא מתחילים בצבא כמו שכתוב בפסקה כאן, זה רק אחד מהמקומות שבהן הדפוסים האלה מתחילים) בהכל יופיעו ההקרנות של דפוסי החשיבה האלה, דפוסי החשיבה המפלים תכונות ומין ספציפיים, שיוצרים מעמדיות והיררכיות בסוגי האנשים שאנו, דפוסי החשיבה שמכניסים אותנו לתוך מסגרות שלא נוכל למלא אלא אם כן נצטמצם כלכך בכדי להיכנס אליהם, נצטמצם עד שנאבד את היכולת שלנו להיות אנשים משוחררים, מחוץ למסגרת הקטנה הזאת, מחוץ למסגרת הלא נוחה הזאת, מחוץ למסגרות שהן לא עוצבו בידינו!!

מקווה שהשצף תחושות מחשבות האלה יעניין מישהו או יעלה שאלות למישהו, אני אשמח כמובן לדבר על הכל…..!

 Half-Drag-Miss-Fame

2 Comments
  • אחת
    Posted at 20:44h, 01 יולי להגיב

    מקסים ונכון
    אמרת כמה משפטים שהייתי ממסגרת.

  • ארז
    Posted at 13:59h, 18 יולי להגיב

    הי,
    כתיבה נכונה ומעולה. דבר אחד שלדעתי יעזור לפורר את ה״גבריות״ שאתה מדבר עליה זה הפרדה בין הבחנה של תכונות כגון כוחניות ותחרותיות עם גבריות סטריאוטיפית לעומת סובלנות, הקשבה ועדינות עם נשיות.
    על מנת לשנות את התפיסות הללו צריך ׳לנקות׳ את השפה משדות סמנטיים קלוקלים.

Post A Reply to אחת Cancel Reply