שולפת צפורניים | הפלות לאמידות בלבד
147
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-147,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

הפלות לאמידות בלבד

כל אשה בהריון, חייבת שתהיה לה האפשרות להחליט האם להביא ילד לעולם, בהתבסס על הנסיבות שלה ושל משפחתה, לא חשוב מה ההכנסה שלה. אנחנו לא יכולות להמשיך לתת לפוליטיקאים ואנשי דת להתערב בהחלטה משפחתית על כמה ילדים להביא לעולם ומתי.

תמי דינס

במה זה באמת כרוך, להשיג הפלה באמריקה? ובישראל?

AbortionAccessהבלוג האמריקאי Feministing  מציין החודש את "חודש הגישה להפלות" (Abortion Access Month). באמריקה הזכות והגישה של נשים להפלות הן אחד מנושאי המחלוקת מרכזיים בין הרפובליקנים לדמוקרטים. בהתאם, הנושא של הזכות להפלה בארה"ב זוכה להתייחסות גם בתקשורת בארץ, בעיקר כשהיא מתייחסת לבחירות בארה"ב. אך משום מה, הזכות והגישה להפלה במדינת ישראל כמעט ולא זוכות לסיקור בתקשורת המקומית או לדיון ציבורי, למרות שהזכות והגישה להפלה בארץ מוגבלות במידה רבה ובאופן דומה.

וכך כותבות איישה פנדיט וורוניקה באייטי פלורס בבלוג Feministing:

ספטמבר הוא חודש הגישה להפלות, וזהו זמן לחשוב על השאלה הזאת. כפי שמסתבר, נדרש לא מעט על מנת להשיג הפלה בארץ הזאת, וכאשר מדינות בכל אמריקה עורמות דרישות של זמני המתנה מינימאליים (אישה נדרשת לשאת את העובר זמן מינימלי לפני שמותר לה לבצע הפלה, גם במקרים בהם ההריון הוא תוצאה של אונס, ת.ד.), בדיקות אולטרסאונד חובה, ואיסורים ומחסומים אחרים, הגישה להפלה חוקית ובטוחה מבחינה רפואית נעשית יותר ויותר קשה מיום ליום. אחת מהמשוכות הגבוהות ביותר שנדרשת לעבור מי שמבקשת הפלה היא העובדה שלרבות מהמבקשות, זה פשוט יקר מדי. מי הן הנשים שלא יכולות להרשות לעצמן הפלה?

מחוץ למשרות בשכר שלנו, אנחנו ממלאות תפקידים ברשת הלאומית למימון הפלות. הארגון מסייע לגשר על הפער בין הזכות לעבור הפלה חוקית לבין היכולת לשלם עבורה ע"י מאבק בחוקים לא הוגנים שפוגעים בגישה להפלות חוקיות ובטוחות, וע"י הגשת עזרה ישירה לנשים שצריכות הפלה היום. דרך העבודה הזאת, ועבודה אישית שלנו בגיוסים מקומיים של מימון, שמענו אין ספור סיפורים – כולם שונים זה מזה, אבל מה שמשותף לכולם היא העובדה שאיסוף המימון לטיפול הרפואי הנדרש נעשה כמעט בלתי אפשרי.

לילה היא אחת מהנשים שהתקשרו לרשת המימון כדי לבקש עזרה:

הבן שלי הוא בן 11 חודשים עם פגם חמור מלידה. הוא נכנס ויוצא מהמחלקה לטיפול נמרץ כל חייו ויש לו שלושה או ארבעה תורים לרופא בכל חודש. אחרי שהוא נולד, נאלצתי להפסיק את לימודי ואיבדתי את משרתי בגלל כל הטיפולים. הטיפול הרפואי של הבן שלי מכוסה ע"י מדיקאייד (תכנית הביטוח הרפואי של ארה"ב למשפחות או יחידים עם הכנסה נמוכה, ת.ד.), אבל זה לא מכסה את ההפלה שלי. איך אוכל להשיג את הכסף להפלה כשאין לי מספיק לחיתולים? ואיך אוכל לגדל שני תינוקות כשהאחד שיש לי עכשיו זקוק לכל מה שיש לי לתת? רק עברתי למדינה הזאת כדי לגור עם חברתי הטובה ביותר והתינוק שלה. חשבנו שאנחנו יכולות להצליח טוב יותר עם נעבוד ביחד, נדאג אחת לשניה.

אבל עכשיו כבר נאלצתי לקחת כסף מתקציב הקניות במכולת שלנו כדי לנסות לממן את ההפלה. חברתי מבינה, אבל אנחנו נהיה במחסור של כסף לאוכל לזמן מה. לוויתי כסף מחברות וותיקות. מכרתי את הטלוויזיה. הצלחתי להשיג את הסכום שהייתי צריכה. אבל כשהגעתי למרפאה, נאמר לי שההפלה תעלה 100 דולר יותר.

100 דולר יותר ממה שהיה לי. 100 דולר יותר ממה שאני יכולה לדמיין להשיג.

בשום אופן לא יכולתי לחזור הביתה בלי לקבל את ההפלה. אז פתחתי את תיק החיתולים והתחלתי להוציא דברים החוצה – אבקת מזון תינוקות, בקבוקים, חיתולים – כדי למכור לנשים האחרות בחדר ההמתנה. אולי יכולתי לגייס את ה- 100 דולר האלו ממש שם.

נשמתי כל-כך חזק ומהר שחשבתי שאני הולכת לאבד את ההכרה.

למזלה, לילה לא סורבה באותו היום, אבל זאת המשמעות של האיסור הפדרלי על מימון הפלות, הידוע כתיקון הייד (קרוי על שמו של הנרי הייד, חבר הקונגרס הרפובליקני שקידם את החוק), בחיים האמיתיים. המשמעות היא שנשים עם הכנסה נמוכה, שהטיפולים הרפואיים שלהן ממומנים ע"י מדיקאייד, צריכות למצוא דרך לממן את הליך ההפלה מהכיס שלהן, למרות שהעובדה שהן בתכנית מדיקאייד מעידה על כך שגם ככה אין להן מספיק בשביל לגמור את החודש. זה אומר שנשים לא-לבנות (בארה"ב, למשל, נשים שחורות, לטיניות או אסייתיות), שהן עניות באופן שאינו פרופורציונלי לשאר האוכלוסיה, נושאות על כתפיהן את עול הגזרות האלו. זה אומר שטרנסג'נדרים, קוויריות, בעלות מגדר לא מותאם וג'נדרקוויריות – שגם הן עניות באופן לא פרופורציונלי, במיוחד כשהן צבעוניות – נושאות חלק כבד ממשקל הגזרות, בנוסף לכל המתח שנלווה לקושי למצוא רופא שמוכן ומסוגל לתת טיפול רפואי איכותי לבעלות מצג מגדרי לא נורמטיבי (הערת תרגום: במקור באנגלית נעשה בשימוש במילה folks שהיא נייטרלית מבחינה מגדרית ולכן מתאימה לשימוש גם בהתייחסות לטרנסג'נדרס או ג'נדרקווירים/יות, לעומת המילים אשה או נשים שנעשה בהן שימוש בתרגום הנוכחי. כמו כן הנאמר למעלה נכון או יהיה נכון בעתיד הלא רחוק גם לטרנסג'נדריות שיוכלו לקלוט ולהחזיק הריון באמצעות טכניקות שונות, כפי שמתואר למשל כאן).

ועדיין, הסקר השנתי של הרשת הלאומית למימון הפלות מראה שבממוצע, המימון מצליח לעזור רק ל-1 מתוך 7 נשים שפונות אליהן לעזרה. המתנדבות והמתנדבים במימון הפלות ברחבי הארץ יודעות היטב, כי הן משוחחות מדי יום עם נשים שמבקשות הפלה, שהזכות החוקית להפלה היא מציאות רחוקה עבור רבות. העבודה במימון, למעשה, היא על מנת לגשר בין מה שיש להן לבין עלות ההפלה. התהליך הזה כולל: קביעה האם מי שזקוקה להפלה גרה במדינה שמכסה הפלה דרך המדיקאייד (רק 17 מהמדינות בארה"ב עושות זאת); כמה ההליך עולה, כמה כסף כבר יש למי שמבקשת הפלה, ומה היא יכולה למכור כדי להתקרב לסכום הדרוש; האם ישנה קליניקה קרובה למקום מגוריה, והאם נדרש זמן המתנה מינימלי או קיימת חובת אולטרסאונד, או פרוצדורה לא רפואית אחרת שנדרשת; האם יש לה איך להגיע למרפאה, או מקום ללון בו אם מדובר בהליך של יומיים; ומידע על גנים לילדים שלה, או טיפול להוריה הקשישים, ושעות העבודה שלה.

ואלו רק הדאגות הלוגיסטיות – לא נגענו עוד בפחד, בושה וסטיגמה. הפער הזה קיים בגלל שאנחנו כחברה פשוט לא מתייחסים להפלה כאל טיפול רפואי. אנחנו לא לוקחים את זה ברצינות כצורך חברתי ורפואי. ואנחנו מפחיתים מערכן של החוויות של מיליונים שעבורן הפער הזה הוא ההבדל בין קבלת הטיפול לו הן זקוקות לבין היותו של הטיפול לו הן זקוקות בלתי ניתן להשגה עבורן.

אנחנו חייבות לקרוא למחיקת האיסורים על מימון הפלות. הפלה עולה 451 דולר בשליש הראשון של ההריון ויכולה לפעמים לעלות גם 3000 דולר או יותר. זה סכום בלתי אפשרי עבור רבות – במיוחד כאשר אשה שעובדת משרה מלאה בשכר נמוך מרוויחה רק 1000 דולר בחודש וצריכה לכסות שכר דירה, ארנונה, מזון, תחבורה, והשגחה על הילדים. כל אשה בהריון, חייבת שתהיה לה האפשרות להחליט האם להביא ילד לעולם, בהתבסס על הנסיבות שלה ושל משפחתה, לא חשוב מה ההכנסה שלה. אנחנו לא יכולות להמשיך לתת לפוליטיקאים ואנשי דת להתערב בהחלטה משפחתית על כמה ילדים להביא לעולם ומתי.

לכן אנחנו מציינות את חודש הגישה להפלות. ב-30 בספטמבר זהו יום השנה ה-38 לתיקון הייד, וב-28 בספטמבר זהו היום הגלובלי לפעולה עבור גישה להפלה חוקית ובטוחה. במהלך החודש הזה, אנו מעודדות אתכן לפעול לסיום האי-שוויון העמוק שנוצר ע"י פוליטיקאים ששולטים בקרנות פדרליות, ולזכור שאנו המומחיות לחיים של עצמנו. מגיעים לנו הכלים וההזדמנות לבנות את העתיד ואת המשפחות שאנו רוצות וצריכות. אנו מזמינות אתכן לצרף את הקול שלכן לקריאה רמה ובלתי מתנצלת לכל קובעי המדיניות שלנו: בואו נשים סוף למערכת רפואית בלתי-שוויונית שמתייחסת לרפואה של איברי הרבייה כאל דבר נפרד משאר תחומי הרפואה. 

כמו שציינתי למעלה, המצב בארץ לא טוב יותר. וועדה לאישור הפלה עולה כ-300₪, סכום לא מבוטל עבור נשים שסופרות כל שקל כדי להגיע לחשבון מאוזן בסוף החודש, או בשביל נשים צעירות שתלויות כלכלית בהוריהן, שאולי מתנגדים להפלה, או מתנכרים לבנותיהן, או שפשוט אין באפשרותם לתת את הסכום. אבל זה עוד הכסף הקטן. עלות הפלה בארץ יכולה להגיע ל-3000₪. קופת החולים תממן את ההפלה רק במקרים של אונס או גילוי עריות.

כסף הוא לא המכשול היחיד: הוועדה לאישור הפלה מאשרת הפלות רק במקרים הבאים: כשמדובר בנערה מתחת לגיל שבע-עשרה או מעל גיל ארבעים, כשההריון הוא תוצאה של אונס, גילוי עריות, או יחסים מחוץ לנישואים, או כשיש חשש לבריאותה של האישה או לפגם חמור בעובר. במצב זה, בו מבחינת המדינה לאשה אין זכות עצמאית מלאה להחליט האם להמשיך את ההריון או להפסיקו, לא פלא שכמחצית מההפלות שמתבצעות בארץ הן הפלות לא חוקיות.

באתר http://pro-choice.org.il/ מופיע מידע רב ושימושי על הפלות בישראל וכן סיפורים אישיים של נשים שפנו לוועדות להפסקת הריון. בנוסף, מי שפועלת רבות בנושא היא שרון אורשלימי, שפרסמה חוויות של נשים שביקשו הפלה בבלוג שלה ובעמוד הפייסבוק שפתחה אשה תחת ועדה.

1Comment
  • יוסי
    Posted at 23:58h, 18 ינואר להגיב

    צריך לעדכן את הרשומה, כי הכנסת אישרה שהפלות יהיו בחינם עד גיל 33.

Post A Comment