שולפת צפורניים | הבעיה עם "ככה זה בנים"
130
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-130,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

הבעיה עם "ככה זה בנים"

תורגם ע"י ליאור בצר מפוסט מקור של סוראיה צ'מאלי

rape-culture

במשך חודשים, בכל בוקר שהבת שלי הייתה בגן, צפיתי בה בונה טירה מורכבת מקוביות, דיסקיות פלסטיק צבעוניות, חבלים קטנים, סרטים ונוצות, עד שהגיע ילד – תמיד אותו הילד – ושניות לאחר שהושלמה הטירה, רמס אותה בחדווה.

לא משנה כמה פעמים עשה את זה, ההורים שלו מעולם לא התערבו לפני השחזור התלת מימדי היומי של "גודזילה". זה מה שהיו אומרים תמיד:

"את יודעת! ככה זה בנים!"

"זה שלב כזה!"

"הוא כזה בן! הוא כל כך אוהב להרוס דברים!"

"יואו, מדהים! בנות ובנים הם כל כך שונים!"

"הוא. לא. מסוגל. להתאפק!"

ניסיתי ללמד את הבת שלי למנוע את ההתרחשות הזאת. היא ביקשה ממנו בנימוס לא לעשות את זה. דיברנו על מה היא יכולה לעשות. היא עברה לבנות במקום אחר. היא עמדה בדרכו. היא בנתה יסודות חזקים יותר לטירה כך שאם בכל זאת יהרוס אותה, שלא תצטרך לבנות את הכול מחדש. בינתיים, אני מניחה שההורים שלו חשבו, "איזה ילד לא היה הורס את זה?"

היא בנתה טירה יפהפייה ומנצנצת במרחב ציבורי.

זה היה כל כך מפתה.

הוא פשוט לא יכול לשלוט בעצמו, וכבן, יש לו נטיות לאלימות.

היא פשוט הייתה צריכה לשמור על הטירה שלה.

זה בכלל לא משנה מה היא רוצה. חוץ מזה, היא לא עשתה כזה בלאגן כשהוא הרס את הטירה. זו לא הייתה הריסת טירה "לגיטימית" אם היא לא הובילה לטנטרום מצדה.

היצר שלו – לשליטה, להרס, לכוח, למה-שלא-יהיה – היה מובן.

אולי היא פשוט לא הייתה צריכה ללכת לגן בכלל. או, היה עדיף לו הייתה עוסקת בבניית טירות בבית שלה.

אני יודעת שזו מטאפורה מחרידה, אבל לימדתי את הבת שלי את המקבילה של "איך לא להיאנס" בבנייה בקוביות, והילד הזה לא למד את המקבילה של "אל תאנוס".

אפילו פעם אחת ההורים שלו לא דיברו אתו על הפלישה למרחב האישי של אדם אחר, או ההשתלטות על משהו לא שלו למטרותיו. כבוד אליה, לעבודה שלה ולמילים שלה לא היה משהו שלימדו אותו.  כמה מתוך ההתנהגות של אותו הילד בשנים הבאות תזכה לתירוצים האלה, תכוון לעמוד בציפיות האלה ותחזק את ה"כללים" שההורים שלו שבו וחזרו עליהם?

יום אחד היה ילד אחר שניסה להרוס את הטירה שלה באותו האופן. כשעשה זאת, לקחה אותו אימא שלו הצדה, הסבירה לו שזו לא הטירה שלו ושאסור לו להרוס אותה, שאלה אותו איך הוא חושב שהבת שלי הרגישה אחרי שעבדה קשה כל כך לבנות את הטירה, וחזרה יחד אתו על מנת שיתנצל. זה בטח לא היה לו כיף, אבל הוא לא עשה את זה שוב.

היה גם ילד שלישי. הוא היה ממש חכם. הוא שאל אם הוא יכול להרוס את הטירה שלה. היא, השליטה רבת החסד של הבנייה בקוביות לפני מפגש הבוקר, אמרה כן… אבל רק אחרי שתסיים לבנות ותגיד שזה בסדר. הם תכננו יחד, ולבסוף הוא התחיל לבנות יחד אתה, ושניהם הרסו הכול יחד בהנאה צרופה. אי אפשר להמציא סיפורים כאלה.

קחו כל אחד מהילדים האלה ותארו לעצמכן מה הוא יעשה כשיגדל ויהיה, נגיד, סטודנט שתוי במסיבה, שכועס על האקסית שדוחה אותו ומשתמשת במילים שהיא מצפה שיבין ויכבד, "לא, אני לא רוצה. די. לך."

התכונה שמייחדת ומאפיינת יותר מכל גברים מתעללים היא התחושה שזו זכותם.

http://www.rolereboot.org/family/details/2012-10-boys-will-be-boys-is-no-excuse-for-bad-behavior

7 Comments
  • מיקה
    Posted at 13:30h, 26 ספטמבר להגיב

    וואו. איזו רשומה יפה ומעוררת מחשבה!
    בחיים לא הייתי חושבת על זה ככה, כמובן. כלומר, אני בטח הייתי האמא השניה בסיפור שלך, או השלישית, זו שמלמדת את הבן שלה לכבד את האחר ואת מה ששלו, ולו היה הורס משהו של מישהו אחר הייתי לוקחת אותו להתנצל על זה. כמו שעשיתי בפעמים הבודדות בהן לקח משהו מילד אחר. אבל אני לא חושבת שהייתי לוקחת את זה למקום של הקבלה לאונס. לא עד שיהיה גדול יותר.
    אבל את ממש צודקת. הגישה הזו של "boys will be boys" היא מה שמאפשר למצבים של אונס ותקיפה מינית להתקיים, והחברה אכן מעודדת לרב בנות לא להיאנס במקום בנים לא לאנוס 🙁

    • Mal S.T.Rowland
      Posted at 22:15h, 26 ספטמבר להגיב

      זו הטעות להרבה אמהות כאן בארץ שהן חושבות שכך צריך ליהיות ובן כך צריך ליגדול בלי נימוסים ודרך ארץ ומוסר אהבה ואו עזרה וכל הסברה כי הוא בן !!! אם תיהיה אמא אחרת ותלמד את הבת שלה להרביץ לבן או להכאיב לו ממש בקטעים כאלה , אני מבטיחה לך שהית רצה להגיד לאמא שלה משהו או שהית קמה ונוזפת בילדה הזאת החינוך מגיע מהבית קודם כל ההורים ליפני שיש להם ילדים ואחר כך מעבירים את זה לכל ילד באשר תכונותיו -חומר למחשבה

  • עפר קוטלר
    Posted at 14:51h, 26 ספטמבר להגיב

    ראשית – כתיבה מרתקת ורבת כוח על נושא כואב שבנפשנו.

    הצבת גבולות לילדינו ומתן חינוך ערכי ראוי והולם בהתנהלות בין אדם וחברה הן אבני יסוד חיוניות שעל כל הורה, מחנכ/ת, גננ/ת, מורה לתת עליהן דעתו, ולפעול לאורן במתן דוגמה. עם זאת, אני חושב שההשוואה בין מעשיהם של ילדים קטנים ולא מחונכים לבין מעשיהם של אנשים בוגרים שלא מטמיעים מאף חשיפה בחברה (במשפחה, במערכת החינוך, בעיתונות…) את העובדה הבסיסית לכאורה – 'אל תאנוס ואל תטריד' מעט חורגת מגבולות ההשוואה הרלוונטיים. הסיבה?
    איני מאשים את הילד בכך שהרס את הטירה. הוא מעולם לא קיבל מהוריו, מקור החינוך בגיל הזה, הארה והערה בנושא. בגיל רך זה, הילד הוא תבנית נוף מולדתו, ולא הוא האחראי לגבולות המוצבים לו… בניגוד לכך – מוסכמות חברתיות, חוקים ולפחות י"ח שנים של חינוך ממלכתי והתנהלות בחלד מופרים על ידי אותו בגיר הבוחר להתעלם ולהטריד, לשלוח יד או לנסות לאנוס.
    בביתי, אמי מעולם לא אמרה לי 'אל תאנוס, אל תטריד מינית'. היא הורתה לי איך כן להתנהל – לנסות להיות אדיב, מנומס, ענייני ואיך כן לבטא אותו חיבה או משיכה – תוך תשומת לב לתגובת האדם המקבל את תשומת הלב, ומכך גזרה גבולות שהגדירו את המותר ואת האסור בהתנייה חיובית, ולא מתוך איום 'אל תאנוס', המהווה את המקבילה הרוחנית ל'אל תיאנסי' הנשי – כאילו שני הדברים הם בבחינת רעות חולות שלא ניתן לשלוט בהן.
    אותו ילד מתפרע, אם יוצבו לו גבולות – על ידי גננת, הורים, על ידייך בהיעדר אדם אחר שיטפל בנושא – לא יטריד יותר את בתך, ולא יהרוס יותר את טירות הבנות האחרות. את ה'אנס' – החוק כבר לא מרתיע, והוא פשוט בוחר להתעלם מהחינוך שהוקנה לו. זהו הבדל משמעותי, ולכן ההשוואה צרמה לי.

    פרט לכך – כולי תקווה שטיפה זו תתווסף לשטף המודעות לנושא האלימות הבין-מגדרית, ותמנע מקרים עתידיים על ידי הגברת מודעות, העצמה אישית וחיזוק מודלים להתנהלות חיובית.

    חג שמח!

    • רחל
      Posted at 09:51h, 30 דצמבר להגיב

      לעופר קוטלר,

      ע נ ק.

      תודה לך על ניסוח רגיש ומדויק.

      רחל

  • Mal S.T.Rowland
    Posted at 22:35h, 26 ספטמבר להגיב

    אכן יש לך ניסוח יפה ומעניין , האמת המילה אונס = או כפייה – להכריח את האחר לעשות משהו שהוא לא רוצה … פעמים רבות , כאשר הורים ומורים ממריצים את ילדיהם למלא את חובותיהם, הם משתמשים באמצעי כפייה , שטלתנות אונס,ודרכים שליליות אחרות והשפעתן השליליות של הגישה זו עלולות להטביע את חותמן על הילדים אף במהלך חייהם כבוגרים. כי אם לא אומרים להם כאילו כלום זה סימן שהכל בסדר ונותן להם להמשיך בדפוס התנהגות שכזה – חינוך בא מהבית תחילה משני ההורים ובמידה שהם מלמדים את הילדים שלהם בדרך ארץ, מידות טובות אהבה, כבוד, חיבה ואדיבות, אהבת ישראל , אהבת חינם וממריצים אותם בזאת ע"י שיטות חיוביות מניעות את הילד ומשפיעות עליו לטובה לטווח ארוך ע"י הסברה ואו לתת לו כמה אפשרויות בצורה חיובית ליבחור מה לעשות ולהכשיר אותם להצטרף לכלל ישראל , כחברים, כאחים, כאחראיים ויצירתיים התורמים את חלקם לתועלת הכלל ולא להרס ולהיתפרעות , איומים , וצעקות וכן הלאה הילד יגדל שכך אכן הוא אמור ליגדול ע"י הצבת גבולות טובות של הוריו ומחנכיו יש ללמוד כיצד להניע לעזור לילדים להצלחה מבלי לישבור אותם בבית ובכיתה ובסביבה שלהם חומר למחשבה (Y)

  • אחת שאוכלת
    Posted at 12:31h, 18 נובמבר להגיב

    כתבת מ ד ה י ם
    שיתפתי

  • אלימות כלפי נשים מתחילה בסטראוטיפים בבית הספר | שולפת צפורניים
    Posted at 13:28h, 01 דצמבר להגיב

    […] את הטענות באמירה שהוא רק רצה למשוך את תשומת לבן, או ש"ככה זה בנים". אם הפעולות האלימות של גברים כלפי נשים זוכות […]

Post A Reply to רחל Cancel Reply