09 יול גזענות סמויה
פוסט אורח מאת ג'ן (ז'ניה) שוקה
במאמר שזכה לתפוצה רחבה, כתב אמיר חצרוני שהוא ממליץ לגברים לקנות כלות אוקראינה, מכיוון שנשות ישראל הן "סחורה בינונית במחיר מופקע".
מעבר למיזוגניה שחצרוני הפנה כלפי נשים ישראליות, ניתן לזהות אמירה משמעותית אודות נשים ברה"מיות: הן סחורה איכותית, במחיר נמוך.
כשאני מנתחת לעומק את המשפט הזה, אני מגלה שהוא מתאר באופן ממצה ומדוייק את האופן בו גברים ישראלים מביטים על נשים שהיגרו מברה"מ.
את נקודת המבט הזאת ניתן לחלק לשתיים. קודם כל – סחורה איכותית. מהבחינה הזאת אני מנסה לזהות ולסמן את הסטריאוטיפים שמיוחסים לברה"מיות בחברה הישראלית. יפות, סקסיות, סקס טוב, חכמות, שואפות למצוינות, חזקות, עושות עבודות בית, לא מתלוננות. על סמך הסטריאוטיפים האלו ניתן להסיק שנשים ברה"מיות הן לרוב הנשים המושלמות, מהסוג שכל גבר היה רוצה למערכת יחסים. בנוסף לכך, המחיר שלהן נמוך. לא צריך להתאמץ יותר מדי כדי להשיג אותן, גם לא צריך לתת להן הרבה במסגרת הזוגיות. הן נותנות בקלות. הן שקטות ולא מתלוננות. הן מקבלות סמכות.
אישה ברה"מית בישראל צריכה להוכיח את עצמה הרבה יותר. להוכיח שהיא אכן סחורה איכותית.
אני חושבת שאחד הדברים המסוכנים בגזענות נגד ברה"מית, הוא כמה כולם בטוחים שהיא לא קיימת. שהמהגרים מבריה"מ הם אשכנזים לכל דבר.
נכון, אין ספק שישנם כאלה שהסתדרו פה לא רע.
למרות זאת, אי אפשר להתעלם מכמויות האנשים שלא הצליחו להתאקלם. מהאנשים שעדיין עובדים בעבודות שאינן תואמות את השכלתם, מהאנשים שלא מבינים את השפה ותלויים בכל מני פקידים, מהילדים שהתבגרו פה ומגיל צעיר היו צריכים לשחק את המבוגר מכיוון שהם היחידים שידעו את השפה, או מכיוון שהיה צריך לעזור למשפחה שלהם.
אי אפשר להתעלם מהתרבות השונה, שנבנתה לה במקביל לתרבות הישראלית ההגמונית. ומהאנשים שלא מעוניינים לוותר על התרבות הזאת, למרות כל הטענות שמופנות כלפיהם.
אי אפשר להתעלם מהרקע ומהמשטר הפאשיסטי שהם ברחו ממנו. מהטראומה שנוצרה, טראומה מושתקת שלא מקבלת מקום בשיח הישראלי.
No Comments