30 ספט תופעת העלמות נשים מעל גיל 40 : אנטי הזדקנות והכחדה סימלית

פורסם ב- 04-22-2013 בבלוג beauty redefined
מקור: http://www.beautyredefined.net/anti-aging-and-symbolic-annihilation/

תרגום: איילה לוינגר, אמא לשני ילדים ובת 37

אם את\ה חיה על פלנטה אחרת וכל מה שאתה יודע על בני האדם מגיע מתקשורת מיינסטרים תהייה בוודאי לגמרי המום לגלות כמה עובדות:

1. בנות אדם ממין נקבה לא מתות או זוחלות לתוך מערה כדי להעלם בגיל 40 בעוד בני אדם ממין זכר ממשיכים לחיות חיים פעילים לאורך זמן רב יותר

2. כשבנות אדם ממין נקבה מתבגרות הן נוטות לפתח קווים על פניהן במקומות שבהן מתרחשות תנועות בפנים, כמו כן עור רפוי יותר, כתמים כהים מהשמש, שיער אפור או לבן ותכונות נוספות המבדילות אותן מבנות עשרה ככל שהן מתקדמות לאורך חייהן. זה לא קורה רק לגברים.

למרבה המזל, לרוב האנשים יש את היכולת לפגוש פנים אל פנים מגוון רחב מספיק של בנות אדם שמפריך את המיתוסים התקשורתיים המגוחכים שנשים נעלמות עם הגיל או שהן לעד בעלות פרצוף וגוף של נערות. לרוע המזל, היכולת לראות את המיציאות לא הביאה לצמצום תעשיית האנטי-אייג'ינג שמוכרת
חרדת-מראה-חיצוני ושוברת שיאי רווחים בכל שנה ושנה. עדיין, מה שאנחנו רוצים להתמקד בו עכשיו הוא: המציאות. בעיקר, אנו רוצים להדגיש עד כמה המציאות שונה מאשר עולם התקשורת התמידית ורבת העוצמה ואיך היא משפיעה על א.נשים אמיתיות שמזדקנות. כאשר נזהה את ההשפעות של תופעת האנטי-אייג'ינג שאנחנו קונות במלייארדים נוכל להלחם בחזרה!

אחד מכמה גרפים מדהימים. הסתכלו בשאר הגרפים על ידי לחיצה על התמונה.

מחדשות הלילה מקומיות או לאומיות עד סרטי אנימציה לילדים, חלה ירידה דרסטית בייצוג של א.נשים מעגל גיל 40 בכל צורות המדיה, על אף העובדה כי הם מייצגים את רוב האוכלוסיה. אחוז עצום של 62 מן האוכלוסיה הנשית בארה"ב הן מעל גיל 40. אך אל תטעו: גברים מבוגרים מופיעים בתקשורת בתדירות שגבוהה לפחות פי 10  מנשים מבוגרות.
אך אפילו כאשר סרט מתאר מערכת יחסים של גברים מבוגרים,  בנות הזוג שלהם תהיינה לרוב צעירות בעשרות שנים (לראיות נוספות, ראו פוסט מעולה על איך גברים בתפקידים ראשיים מזדקנים אך הנשים שלהן לא, כולל גרפים המתעדים את ההפרשים בגיל) אפשר לקרוא לתופעה הזו תופעת ליאם ניסן\אוליביה ווילד (ראו גרף משמאל). גברים בכל צורות המדיה מיוצגים היטב גם לתוך שנות ה-70 שלהם, בעוד שנשים נוטות להתחיל להיות בלתי נראות בתקשורת כבר בסביבות גיל 40.
באקדמיה אפילו יש שם לרמה השערורייתית הזו של תת הייצוג: הכחדה סמלית. למרבה הצער, ההשפעות של השמדה זו על דימוי הגוף, תחושת הערך העצמי וחשבון הבנק של נשים אינן סמליות כל כך.
עם מספר נמוך באופן קיצוני של נשים מעל גיל 40 המיוצגות בתקשרות בכלל, הדרך בה הן מוצגות הופכת להיות חשובה במיוחד. ושוב, החדשות אינן טובות. חדשות מספר 1:  נשים מבוגרות מוצגות באופן שלילי  לעיתים קרובות יותר מאשר גברים. חשבו על דמות החכם, מצחיק, אינטליגנט, סקסי המיוצג במדיה על ידי גברים גם לתוך שנות ה-50 שלהם, ה-60 ואף מאוחר יותר: הריסון פורד, שון קונרי, ריצ'רד גיר, טום קרוז, ליאם ניסן, פירס ברוסנן, דנזל וושינגטון, מל גיבסון, קלינט איסטווד – לא קשה למצוא רשימה של דוגמאות מין העבר וההווה. למצוא רשימה דומה של נשים זה הרבה יותר קשה. קשה למצוא ייצוגים באמת חיוביים של נשים מעל גיל 40 – שאינן דמות הנוורוטית, המשוגעת, המרשעת, המנותקת מהמציאות, כי אלו הדמויות הבולטות ביותר. בטי ווייט (בנות הזהב) היא דוגמה  חריגה בולטת לכלל זה, כדמות מצחיקה באמת, מעוררת הזדהות וחיובית בתפקידיה הרבים שהיא לא מושא ללעג או החמות השתלטנית.

טיילר פרי

מחקרים מראים שרובן המכריע של כל אמא מבוגרת, סבתא, דודה, בוסית, מורה, מלכה או דמות נשית אחרת מעל גיל 40 בכל אמצעי המקשורת מתאימה לסטריאוטיפ שלילי וזה ממש מבאס. פלח האוכלוסיה הגדול ביותר לא רואות את עצמן מיוצגות וכאשר הן כן מיוצגות אז זה בדרכים שליליות.
מה גם שהמידע הנ"ל הוא אך ורק על נשים לבנות. אין לנו שום מידע מדויק על כמה נשים מבוגרות מגזעים אחרים מיוצגות. ולמה זה? כי אין מספיק דוגמאות בשביל ליצור מימצאים משמעותיים. מחקר אחד בדק 835 דמויות טלויזיה ומצא רק 4 דמויות אפרו-אמריקאיות מעל גיל 60. אני לא גאונה במתמטיקה אבל 4 מתוך 835 זו סטטיסטיקה עגומה. מעניין הוא שהאשה הלא-לבנה המבוגרת הפופלרית ביותר של הטלויזיה משוחקת בכלל על ידי גבר שחור בן 42, טיילר פרי כמייבל "מדיאה" סימונס האהובה כל כך.

מלבד השיעור המפלצתי של תת הייצוג והייצוג הלא הולם של נשים מבוגרות, תקשורת מיינסטרימית יודעת בדיוק מה היא עושה לקבוצה הדמוגרפית בעלת כוח הקניה העצום. החלטה עסקית מצויינת מספר 1: לשכנע נשים שערכן לגמרי תלוי במראה שלהן ושהזדקנות היא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות למראה שלהן. אז זכרי, נשים מבוגרות הן הכי גרועות – רודפות אחרי בחורים צעירים, לא חתיכות כבר, לגמרי מנותקות עם העולם האמיתי, ניוורוטיות או – פלאי מעקבי-הזדקנות!
לכן, שכנעו אותן שזה אפשרי לעצור לחלוטין את תהליך ההזדקות ולהראות צעירה ב-15 שנים עם המוצרים האלו!  מאחר ואנשים מעל גיל 50 אוחזים ב 70% מהשווי הנקי של משקי הבית בארה"ב,  התמקדות בקבוצה הדמוגרפית רבת העוצמה הזו היא מהלך אסטרטגי – במיוחד בהתחשב בכך שנשים מעל גיל 40 בארה"ב משפיעות על 80% מהחלטות הרכישה. אני לא יודעת אם שמת לב, אבל "מעיין הנעורים" עתיק היומין אשר משחר הימים מספרים שהוא עוצר את תהליך ההזקנות לגמרי – התגלה והוא משווק ונמכר לנשים בכל רחבי העולם וגורף מילארדים בתעשיות שונות מדי שנה. אפשר לראות זאת במגזינים, שלטי חוצות, אינספור פרסומות, תוכניות טלויזיה וסרטים. את מכירה את זה, האשה בת ה – 55+ עם אפס סימני הזדקנות, ללא קוים או קמטים, עור מתוח, שום סימן לשיער כסוף מנצנץ על ראשה השופע שיער ברונטי או בלונדיני גולש. לעיתים נדירות אנחנו רואים אשה מבוגרת בתקשורת, אבל כשאנחנו כן רואים כזו אז היא מתאימה לתיאור זה. נשים אלו בוודאי לגמו ממעיין הנעורים אבל איך זה  עובד בדיוק?

 הנשים הנורמליות המבוגרות אך חסרות הגיל של התקשורת הן תוצר של שני טריקים: הליכים קוסמטיים ושינויים דיגיטליים. בין אם נרצה בכך או לא, אנחנו מתחילים להראות שונה ככל שאנחנו מתבגרים. עבור גברים, השינויים האלו לרוב מתוארים כלהראות "מכובדים" והם לא משהו שגברים אמורים להתבייש בו. עבור נשים, השינויים האלו חייבים באופן מיידי להעצר,  להתבטל ולהיות מוסתרים בכל מחיר. ברצינות, בכל מחיר – כלכלי, מבחינת זמן וגם במחיר בריאותי. כי מגיע לך!

מותק, בואי נדבר על בוטוקס.  ניתוחים פלסטיים היא התעשייה הרווחית ביותר בארה"ב ובוטוקס הוא הטיפול הקוסמטי מספר 1. זאת אומרת, בשנה שעברה קיבלו כ- 5.7 מליון זריקת בוטולינום טוקסין לשרירי הפנים שלהם כדי לשתק אותם ולהסתיר הופעת קמטים, טיפול שיש לחזור עליו כל 3-6 חודשים. כ-92 אחוזים ממקבלי זריקת הבוטוקס היו נשים. הפרוצדורות הקוסמטיות הפופולריות ביותר הבאות גם הן היו פרוצדורות "מניעת הזדקנות" כולל מילוי רקמות רכות, טיפול בחומצה היאלורונית ופילינג כימי. כל הפרוצדורות האלו היו בעליה של בין 5 ל-9 אחוזים בין השנים 2010-2011 לנשים צעירות ומבוגרות מה שגורם ללחץ אוניברסילי על נשים בכל הגילאים לשאוף לפנים קפואים.

כשצפיתי בסדרה "הרווקה" בשנה שעברה (כן, כן, אני יודעת לא הבחירה הטובה ביותר) חברתי היפה בת ה-27 הכריזה שיש לה את "המצח של אשה בת 90". מה גרם לה לצאת בהצרה (הכל כך לא נכונה) הזו? לאמילי,  הרווקה היפיפיה מהתוכנית, שהיא בת גילנו היו את הפנים החלקות באופן מושלם ולגמרי חסרות קמטוטים. בדיוק כמו לכל אשה אחרת בטלויזיה, בסרטים או במגזינים. חוסר קמטוטים וחוסר הבעה מתחילים להראות נורמלים ואידאלים בעוד פרצופים מציאותיים בעלי הרבה הבאה נראים לנו לא בסדר, נחותים, איכס.

וזו הסיבה, למה רק בעשור האחרון היתה עליה של 446 אחוזים בהלכים הקוסמטיים בארה"ב שגרפו 12 מליארד דולר בשנת 2010 לבדה! האקדמיה האמריקאית למנתחים פלסטיים קוראת לטיפולי לייזר להעלמת קמטים "חסין מיתון". זה קצת מבהיל שבתקופה הכלכלית הקשה ביותר בעשרות השנים האחרונות, עדיין נשים תקרבה אלפי דולרים עבור תהליכים כואבים וזמניים שנועדו להעלים את סימני ההזדקנות.

נורה אפרון לא היתה היחידה שהרגישה רע בקשר לצוואר שלה!

עוד בשנת 2006 כשהייתי נאיבית בת 20 ומשהו למדתי מנורה אפרון, תסריטאית מצליחה שהלכה לעולמה ביוני 2012, עובדה עצובה על חרדת גוף כשראיתי אותה בתוכנית של אופרה וינפרי. לא היה לי מושג שנשים מבוגרות מרגישות כל כך רע עם הצוואר שלהן. היא דברה על הספר שלה, "אני שונאת את הצוואר שלי ועוד מחשבות על נשיות" [תוספת לתרגום: תורגם לעברית בהוצאת עם עובד] שהפך במהירות לרב מכר של הניו יורק טיימס. מה שלמדתי מאז הוא שההכרה ההומוריסטית של נורה שהיא נבוכה מאיך שהצוואר שלה נראה עוררה הזהות עצומה של נשים בכל רחבי העולם בגלל שזו תחושה מאוד נרחבת. העור בצווארינו (ובכלל בכל מקום בגוף) מאבד את האלסטיות שלו ככל שאנו מזדקנות, אך למרות שפע של פרוצדורות שזמינות כיום כדי להסתיר את גיל הפנים, הידיים וכל מקום אחר, אין שום טיפול מהיר שנותן לעור הצוואר מראה צעיר יותר ממה שהוא.

אבל זה מביא אותנו לטריק השני של מעיין הנעורים:  טיפול דיגיטלי. אם אשה היא לא מדהימה באופן שערורייתי, רזה ונראית צעירה לגילה, היא כמעט תמיד או מפוטשפת כדי להראות כפי שהיא נראית או לגמרי בלתי נראית במדיה המיינסטרימית. ולזה יש השלכות.  דימויים אלו שהם בולטים באופן מיוחד, השימוש בהם מתרחב יותר ויותר ושאי אפשר כמעט להמנע מלהתקל בהם המציגים נשים מבוגרות שנראות צעירות, יוצרים לא רק אידאל חדש ליופי נשים אלא גם מראה נורמלי חדש עבורינו.

אוסף פדיחות הפוטושופ הכי מביכות  שופך קצת אור על העיוותים הקיצוניים שבתמונות האלו על ידי השמת כל תמונה ליד התמונה המקורית לפני השינוי. כמה דוגמאות מובהקות להעלמת גיל הן: פיית' היל על השער של רדבוק וטוויגי בפרסומת קרם העיניים של אוֹלָי.

פיית' היל על השער של רדבוק יולי 2007. פוטושופ: הוספת יד ימין, הרזיית יד שמאל, העלמת קמטים וכל טקסטורה של עור הפנים, העלמת הגב.

במודעת קרם העיניים של אולי מ 2009 טוויגי, אחת מסמלי עולם האופנה\דוגמנות הגדולים בעולם במשך יותר מעשור, מציגה את העולם הלא זוהר של אסונות הפוטושופ לתעשיית שקר היופי.. שקר במצח נחושה.. למרבה התדהמה הפרסומת הזו נאסרה לשימוש בבריטניה לאחר שיותר מ 700 תלונות נקבלו על המודעה הזו לקמפיין נגד השימוש באיירבראש של חבר הפרלמנט הדמוקרט ליברלי ג' סווינסטון. המודעה נמצאה מטעה!

אלו הן לא שתי תאונות מביכות, אלו הן החלטות מכוונות יומיומיות שלוקחים בעלי הכוח בעולם הפרסום שמרוויחים מכך שנשים חרדות על גופן ופניהן. הם טוענים שהם מוכרים את המפתחות למעין הנעורים בכל חנות פרפומריה במדינה, אך הפתרון האמיתי היחיד נגד הזדקנות טמון בידיהם של עורכי הצילום שלהם. האם אי פעם שמת לב להבדל הבולט באופן ששבו פניהם של גברים מוצגרים בתקשורת המונים בהשוואה לפני נשים? בין אם זה על שער של מגזין או מודעת פרסומת של שאנל? להלן דוגמה שחברנו בה רואים את הזוג הכי מתאים שמצאנו, אותו גיל, שניהם סלבריטאים גדולים, שניהם מופיעים בפרסומות לאותה חברה באותה שנה. יש רק הבדל אחד עיקרי: פני אחד אנושיות והשניה היא דמות מצויירת

תוהה מדוע לעולם אינך רואה נשים עם שיער אפור שמוצג באופן חיובי בתקשורת מיינסטרימית? זה בגלל שמשיער אפור עוד אף אחד לא הרוויח כסף. דוגמה טובה מתוך ספר החובה " מיתוס היופי" מאת נעמי וולף היא של מגזין אופנה משנות ה-90 שהציג נשים מבוגרות יפיפיות עם שיער אפור לבושות באופנה האחרונה. למרות התגובות החיוביות של הקוראות אחד המפרסמים העיקריים במגזים קליירול [חברת טיפוח שיער, כיום חברת בת של פרוקטר-אנד-גאמבל] איים להוציא את כל הפרסומות שלו מהמגזין אם נשים עם שיער אפור יוצגו אי פעם שוב באופן חיובי. מאז לא מוצגות נשים אפורות שיער באופן חיובי באף מגזין שתלוי בדולרים מפרסומות של תעשיית היופי.

עובדה מפחידה נוספת היא שהמאמצים הרבים שנשים מוכנות להשקיע על מנת להשיג אידאל נעורים לא מוגבלים רק לפעולות כירורגיות ולקרמים קסומים – הם גם כוללים הפרעות אכילה מכל הסוגים.
הכתבת מישל קונסטנטינובסקי מדווחת על מחקר מאוניברסיטת צפון קרוליינה לרפואה, שמצא במדגם של 1900 נשים בנות 50 ומעלה כי 60 אחוז מהן אמרו כי משקל גופן או צורתו של גופן משפיעים לרעה על חייהן. 13 אחוזים הודו כי יש להן הפרעת אכילה. אנחנו מסכימים עם מישל שכותבת "דההה" לתגלית המפתיעה שגם נשים מבוגרות סובלות מהפרעות אכילה..

אבל מספיק כבר עם החומר המדכא! בואו נמצא כמה פתרונות!

מה ניתן לעשות כדי לשבור את בעיות דימוי הגוף האלה?  הפתרון העיקרי של החוקרת הראשית הוא שיש לעזור לנשים לצאת ממעל ההתמקדות במראה החיצוני. היא ממליצה שבמקום לחפש פגמים נשים תתחלנה להתמקד בצדדים החיוביים של עצמן. מאפיין כלשהו שמחזיק מעמד זמן רב אחרי שהמראה החיצוני דוהה.
קל לומר מאשר לעשות. אפשר להתחיל מכמה צעדים לגמרי ברי ביצוע כמו : דיאטת תקשורת, להחמיא לאחרים על דברים אחרים ולא על המראה שלהם, לכבות מחשבות שליליות וצעדים רבים נוספים.
אנא, בחרי אפילו צעד אחד והתחילי כבר מעכשיו כדי לשנות את הדרך בה את מקבלת את הפנים והגוף שלך. זה לא מאבק אישי עם השלכות בודדות. הדרך בה אנו מרגישות לגבי עצמינו ומתנהגות אל גופינו משפיעה מאוד על הסובבות אותנו,  אפילו אם אנחנו לא מודעות לכך!

קחי בחשבון שאת משפיעה על המציאות של הבנות, הנשים, הנערים והגברים בחייך!

 מה יקרה אם נשים בטוחות בעצמן, מאושרות, יפות תחלטנה לוותר על פרוצדורות אנטי-אייג'ינג יקרות וכואבות, הרמת וייצוב חזה, שאיבות שומן, הסרת שיער מכל הגוף וטיפולי שיזוף? איך זה יוכל לשנות את הדרך שבה הבנות שלהן, תלמידותיהן, חברותיהן, אחיניותיהן ועמיתות לעבודה, רואות את עצמן ואת "הפגמים" בפניהן האמיתיות? איך יכולה קבלה (והתייחסות יפה אל ודיבור נעים על) הגוף הכביכול "בלתי מושלם" שלנו  להשפיע לא רק על החיים שלנו אלא גם על חייהן של אלו שיש לנו השפעה עליהן? האם זה אפשרי, גם אם באיטיות אך באפן מכוון, לשנות את הגישה שה"פגמים" האלו הם משהו שצריך להתבייש בו, להסתיר אותו, לתקן בכל מחיר ולהפוך אותם למשהו שהוא מקובל ומבורך כי הוא נשי, אנושי ואמיתי? אנחנו אומרות כן!

כן, אולי כל אשה בת 50 בטלויזיה ובסרטים היא בעלת פנים לגמרי נטולות קמטים, מוזרקות ומתוחות באופן מושלם ונראית חסרת גיל אבל כשאני מסתכלת על אמא שלי, שמעולם לא הטלתי ספק בכך שהיא אשה יפה מאוד ואני רואה את הפנים האמיתיות שלה עם כל קמטי החיוך הטבעיים שיש לה, זה עוזר לי להרגיש בסדר עם הקטמטוטים החדשים שמופיעים סביב העיניים שלי. המחשבה הראשונה שלי היא לא איך הקמטוטים האלו אינם טבעיים ואינם רצויים וכמה מהר אני יכולה להתחיל את סיבוב הבוטוקס הראשון שלי אלא המחשבה שזה בסדר שהם שם. שזה נורמלי. שהם לא גורעים ממני  – הם עושים אותי מי שאני. אמא שלי לא זקוקה לזריקות בפניה כדי לתקן אותם או להפוך אותה ליפה יותר וגם אני לא.
אבל אם היא אי פעם תחליט כן לטפל בפניה, אני אבין. הלחץ לערוך בפוטושופ את עצמינו מתוך התקווה להתאים במדוייק לאידאלי יופי הוא מאוד אינטנסיבי ובקלש נגד הזדקנות של נשים הוא בלתי יאומן ברמתו! בגיל 27 אני בכנות עדיין לא יכולה לתפוס את הכאב האמיתי והחרדה שמלווים את ההזדקנות ואת ההשפעות שלה על פנים נשיים וגופים שהופכים להיות בלתי נראים וחסרי ערך במובנים מסויימים בחברה שמהללת נעורים מעל כל דבר אחר.

אבל אם אמא שלי לא תכנע ללחץ לשנות את המציאות הפיזית שלה וכתוצאה מכך, במציאות שלי אדע איך גוף ופנים של אשה אמורים וצריכים להראות, אני אהיה אסירת תודה לתמיד. קמטוטי החיוך שלי יראו את זה ואני מקווה שהקמטוטים האלו יזכירו לבנות ונשים שרואות אותי שהקמטוטים שלהן אינם מביכים ואינם חריגים. חיבוק המציאות היפה שלנו וניכוס שלה בשביל אחרות בחיינו זו תמצית השכתוב מחדש של הגדרות היופי. התקשורת תמשיך להכחיד באופן סמלי נשים שלא מתאימות לאידאלי יופי שעושים כסף אבל אנחנו לא חייבות להכחיד את הפנים והגוף שלנו כדי להתאימם לסטדנרטים בלתי מציאותיים.
מה שאנחנו יכולות להכחיד זה את הנאמנות לרעיון שנשים חייבות להראות צעירות לנצח ושנשים שלא נראות צעירות לנצח לא שוות ולא יפות. אני בטוחה שזה יותר מעצים והרבה פחות כואב. בואו נתחיל בהכחדת האנטי-אייג'ינג!