שולפת צפורניים | למה אנחנו צריכותים אמצעי מניעה הורמונלים לגברים ולמה עוד אין אותם
404
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-404,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

למה אנחנו צריכותים אמצעי מניעה הורמונלים לגברים ולמה עוד אין אותם

מאת סיגל גלקר

למה גברים צריכים להשתמש באמצעי מניעה הורמונלים יותר מנשים?

כפמיניסטית אין לי עניין אישי בכך שגברים יעברו טיפולים הורמונליים, אם וכאשר יהיו זמינים, לא יותר מכפי שנשים עוברות אותם. כל התערבות גופנית כזו היא דבר שדורש מחשבה. המצב האבסורדי הוא, שבזכות האפקטיביות הגבוהה של הגלולה בהשוואה לאמצעים הפיכים אחרים, נשים רבות נדרשות להשתמש בה מבלי לשקול את האלטרנטיבות. במצב זה לא רק שהאחריות על שימוש באמצעי מניעה נופלת אך ורק על בת הזוג, בין אם בתוך או מחוץ לקשר זוגי, אלא שגם המחיר הכספי, הגופני והנפשי, כולו עליה. מצב שבו האחריות הזו תוכל להתחלק בין נשים לגברים יהיה שוויוני יותר. בנוסף, ניתן לקוות, ניסיון לפתח אמצעי מניעה לגברים עשוי להניב טיפול שלא יגרום לתופעות לוואי מסוכנות ולא נעימות. כל עוד שלא קיימת גלולה בטוחה מספיק לנשים, פיתוח כזה עשוי להקל על גברים לקחת לעצמם את המושכות, כך שנשים יפסיקו לסכן את עצמן.

spermכך או כך, בכל מקרה שבו אמצעי מניעה נכשל – בין אם האמצעי הוא לנשים או לגברים – האישה היא שתשא לבדה בנטל הגופני. בין אם מדובר בגלולת חירום, הפלה מסוג שהוא או היריון בלתי רצוי. לכן אני מעוניינת שנקיים "שוויון (מגדרי) בנטל" במקומות שבהם אנחנו יכולות/ים.

פיתוח אמצעי מניעה הורמונלים לגברים: בריאות

גלולות למניעת הריון משמשות אמצעי מניעה יעיל לנשים, ומכילות לרב נגזרות סינתטיות של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. הורמונים אלה מיוצרים באופן טבעי בגוף האישה כחלק מהמחזור החודשי, ונטילה שלהם במשך כל החודש משרה על מערכת ההפרשה מצב של "הריון מדומה" בו לא מתרחש ביוץ. השימוש בנגזרות כימיות נועד לשפר איכויות שונות של ההורמון, כמו יעילות הספיגה שלו בגוף.

עם זאת, לגלולות תופעות לוואי קשות כגון עליה בקרישיות הדם, יתר לחץ דם וסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי ובהתקפי לב. כמו כן יש שורה של תופעות לוואי קלות שפוגעות באיכות החיים – שינוי במצבי רוח, אבדן חשק מיני, מיגרנות, בחילות, עליה במשקל ובשיעור הגוף, יובש בנרתיק ועוד. למרות הניסיונות לפתח גלולות בעלות מינון נמוך, הן עדיין לא הוכחו כבטוחות מספיק לשימוש.

עובדות אלו מציבות כמטרה פיתוח של אמצעי מניעה גברי, שיהיה יעיל באותה מידה כמו הגלולות, ויהיה בטוח יותר. כיום נגזרות של ההורמון טסטוסטרון הן מועמדות מובילות. במינון נמוך, הורמון זה מעכב את ההפרשה של הורמונים מסויימים מבלוטת יותרת המוח, אשר אחראים לתהליכים שונים באשכים ובשחלות. עיכוב זה מביא להפסקה ביצור הזרע ובפוריות של הגבר.

ארגון הבריאות העולמי קבע גבול תחתון ליצור תקין של זרע, העומד על ריכוז של 15 מיליון תאי זרע למ"ל של זירמה (בעבר 20 מיליון למ"ל). הטווח התקין נקבע כזה שמאפשר הפריה של בת הזוג בתוך פחות משנה של נסיונות [1]. מתחת לריכוז זה הגבר נחשב כבעל ספירת זרע נמוכה, או אוליגוספרמי (oligospermic). קיימות דרגות חומרה שונות של אוליגוספרמיה והן מתקשרות לירידה ברמת הפוריות. גבר שאינו מיצר זרע כלל קרוי אזואוספרמי (azoospermic) וצפוי להיות עקר. המטרה בתכנון אמצעי מניעה לגברים, כגון כריתת צינור הזרע, היא ליצור מצב של אזואוספרמיה כך שלא יהיה חשש להפריה. עם זאת, יש צורך באמצעי מניעה הפיכים שלא יפגעו בפוריות הגבר לצמיתות.

אם כך השיקולים בעת פיתוח אמצעי מניעה גברי הם שיהיה בטוח לשימוש, בעל תופעות לוואי קלות ומעטות אם בכלל, שיאפשר אזואוספרמיה המלווה באבדן מוחלט של הפוריות, ושתהליך זה יהיה הפיך ככל הניתן. שיקול נוסף וחשוב הוא נוחות השימוש, למשל – גברים כמו נשים יעדיפו אמצעי מניעה הניתן לשימוש עצמי, על פני אחד שדורש ביקורים תכופים אצל הרופא. מבחינות אלה ואחרות, מחקרים רבים נחלו כשלונות והצלחות בפיתוח טיפול הורמונלי.

אמצעי מניעה הורמונלים לגברים מבוססים על טסטוסטרון

הבאתי (בנספח) תקציר של מספר מחקרים העוסקים בפיתוח אמצעי מניעה הורמונלים לגברים, מתוך סקירה שאיגדה את המוצלחים ביניהם [2,3]. במחקרים אלה אחוז גבוה מאוד מהנבדקים השיג אזואוספרמיה וירידה משמעותית בפוריות, ודווחו תופעות לוואי קלות בלבד.

רב המחקרים שילבו טיפול בנגזרת טסטוסטרון סינתטית ובפרוגסטין כלשהו. נגזרות טסטוסטרון מסויימות משמשות כיום לטיפול בגברים הסובלים מתת-פעילות של האשכים ומרמות נמוכות של טסטוסטרון, בעיקר בגיל מבוגר. פרוגסטינים אחדים משמשים לא רק בגלולות למניעת הריון אלא גם בטיפולים הורמונליים אחרים, בגלולות חירום ובסירוס כימי של פדופילים. חלק משיטות הטיפול הן הזרקה של ההורמון לשריר, הספגה שלו דרך העור בג'ל או במדבקה, השתלת כמוסה מתחת לעור הזרוע העליונה, החדרת כדור לרקמת השומן במותן או בליעה של גלולה.

מדוע עוד לא קיים אמצעי מניעה זמין לשימוש?

בכל המחקרים שהתבססו על טסטוסטרון, תמיד התקיימה קבוצת גברים אשר לא השיגה אזואוספרמיה. אזואוספרמיה לאו דווקא נקבעת כמחסור מוחלט בזרע, אלא במצב שבו הזרע מצוי בכמות כה קטנה עד שמכשירי המדידה לא מסוגלים לזהות אותו. הסיכוי של זרע כל כך דליל להשלים את המסע לביצית גם הוא נמוך, ולכן, גם אם נחשיב את ההבדלים ברגישות של מכשירים שונים, גברים אזואוספרמים יהיו עקרים בקרוב ל-100% מהמקרים. לעומתם, גברים שהגיעו לספירת זרע נמוכה מאוד, כ-1-3 מיליון תאי זרע למ"ל, עדיין פוריים במידה מסויימת. ככל שגבר אוליגוספרמי יוסיף לקיים חדירה וגינאלית, עולה הסיכוי שלו לעבר את בת הזוג. מסיבות אלה, אמצעי המניעה שפותחו אינם מספקים.

מספר מחקרים ניסו להסביר למה גברים מסויימים פיתחו אזואוספרמיה ואחרים לא, אך עד כה לא נמצא הסבר מספק.

האם גברים יסכימו להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים?

בסקר שנערך לגבי אחד מהטיפולים, אשר כלל הזרקה של שתי נגזרות הורמונים, כ-92% מהגברים טענו כי האחריות על שימוש באמצעי מניעה צריכה להיות שווה בין בן ובת הזוג. 75% אמרו שהיו מוכנים לנסות טיפול הורמונלי אם יהיה זמין. בסוף תקופת הניסוי, 66% מהמטופלים אמרו שהיו מוכנים לעבור טיפול בשיטה זו אם יהיה זמין, וכל המטופלים ציינו אותה כנסבלת ומעלה [4]. בסקר לגבי טיפול שכלל ג'ל טסטוסטרון וזריקת פרוגסטין, 55% מהנבדקים הביעו שביעות רצון מהשיטה, וכ-45% הביעו רצון להשתמש בה אם תהיה זמינה באופן מסחרי [5].

עם זאת, סקרים אלו אינם מייצגים את כלל האוכלוסיה אלא רק את הנבדקים שהסכימו להשתתף במחקר. סקרים שבוצעו באוכלוסיה הכללית ברחבי העולם הראו כי לפחות רבע מכלל הגברים יהיו מוכנים לשקול שימוש באמצעי מניעה הורמונליים, אם לא יותר. כמו כן, רב הנשים יהיו מוכנות לבטוח בבני הזוג שלהן שישתמשו באמצעי המניעה. [6]

נספח:

מחקרים קלינים באמצעי מניעה הורמונלים לגברים

בשנות ה-80 המאוחרות ותחילת שנות ה-90, ערך ארגון הבריאות העולמי ניסויים בנגזרת טסטוסטרון (testosterone enanthate) כאמצעי מניעה גברי. ההורמון הוזרק למטופלים על בסיס שבועי במשך חצי שנה, והחוקרים בדקו את יעילות הטיפול בשני אספקטים: ירידה בספירת הזרע, וירידה בפוריות. מידת הפוריות נמדדה על פי מספר ההריונות שהתקבלו בבנות הזוג במשך שנה של טיפול.

בסך הכל, יעילות הטיפול עמדה על 96.6%. רב המטופלים (90-98%) ירדו מתחת לטווח התקין של יצור זרע, ומהם נתח ניכר הפסיק לחלוטין לייצר זרע. מספר ההריונות של בנות הזוג היה אפסי עד נמוך מאוד. נוסף על כך, יצור הזרע חזר לטווח הנורמלי לאחר שנפסק הטיפול. תופעות הלוואי כללו אקנה, ירידה בכולסטרול הטוב בדם, וירידה בנפח האשכים שנעלמה לאחר הפסקת הטיפול. לא נראתה עליה בסיכון לקרישי דם, ומחקרים נוספים אף הראו כי לטסטוסטרון פעילות הנוגדת יצירת קרישים. הטיפול לא פגע בפעילות הקוגניטיבית או המינית, במצב הרוח או באיכות החיים.

עם זאת, מטופלים רבים לא עמדו בחוסר הנוחות של שגרת הזרקות תכופה כל כך, ואף פרשו במהלך הניסוי. התעורר צורך לפתח אמצעי מניעה הפעיל לטווח ארוך יותר.

כמענה לכך, חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר בדקו נגזרת טסטוסטרון (testosterone decanoate) המתפרקת לאט יותר, וניתנת להזרקה כל 4-6 שבועות. הטיפול כלל גם גלולה המכילה פרוגסטין – נגזרת סינטתית של פרוגסטרון (etonogestrel), בדומה לזו הניתנת לנשים כאמצעי מניעה, בעקבות מחקרים שהראו שטסטוסטרון ופרוגסטינים הם בעלי אפקט שיתופי מוגבר כאשר פועלים יחד. אכן, יעילות הטיפול היתה מרשימה – מתוך 112 נבדקים, 111 השיגו אוליגוספרמיה חמורה מאוד או אזואוספרמיה.

חברת התרופות שייצרה את נגזרת הטסטוסטרון הסכימה לממן מחקר המשך, שישלב במקום הגלולה את השתל שהיא מייצרת לנשים (קפסולה המושתלת מתחת לעור ומשחררת באיטיות את הפרוגסטין). המחקר הביא לתוצאה מדהימה של 80-90% אזואוספרמיה, קבלה טובה של השתל ע"י הגוף ותופעות לוואי מינוריות. מסיבה לא ברורה, חברת התרופות לא רצתה להמשיך בפיתוח.

נגזרת נוספת שנבדקה (testosterone undecanoate) משמשת לטיפול בגברים הסובלים מתת-פעילות של האשכים, הגורמת ליצור מופחת של טסטוסטרון, בעיקר בגיל מבוגר. הפירוק שלה איטי והיא מוזרקת לחולים כל 12 שבועות. כדי לבדוק את יעילותה כאמצעי מניעה, היא הוזרקה אחת לחודש לגברים סיניים, והתקבלה יעילות של 97% בטיפול.

אותה נגזרת נבדקה גם בשילוב עם הזרקה של פרוגסטין הפעיל לזמן ארוך (norethisterone enanthate). 14 גברים קיבלו את שתי הזריקות כל שישה שבועות, ומהם 13 חדלו לחלוטין ליצר זרע. תופעות הלוואי כללו ירידה בכולסטרול הטוב ועליה קלה במשקל.
במחקר אחר הטיפול נוסה במרווחים גדולים יותר של 8 שבועות בין ההזרקות, וכ-90% מהנבדקים חדלו ליצר זרע.

כמו כן נבדק בסין השילוב של testosterone undecanoate עם שתל של levonorgestrel, המשמש כאמצעי מניעה לנשים ובגלולות חירום כגון פוסטינור, או עם הזרקה שלDMPA (depo-medroxyprogesterone acetate), המשמש בין השאר לסירוס כימי של פדופילים, ובזריקת דפו-פרוברה. בשני המחקרים התקבלו אחוזים גבוהים של אזואוספרמיה, וטיפולים אלה מועמדים לניסויים בקנה מידה רחב יותר.

הנגזרת נבדקה גם בשילוב עם שתל של etonogestrel על 354 נבדקים. הטיפול גרם לאוליגוספרמיה חמורה ואזואוספרמיה ב-89-94% מהגברים בהתאם למינון, כאשר הזמן הנורמלי לחזור ליצור זרע תקין עמד על 15 שבועות. דווחו תופעות לוואי כגון עליה במשקל, מצבי רוח מתחלפים, אקנה, הזעה ושינויים בחשק המיני.

במדינות רבות, הטיפול בגברים הסובלים ממחסור בטסטוסטרון הוא ע"י הזרקה של כדורי טסטוסטרון לאיזור המותן, שם הם מתמוססים באיטיות ומשחררים את ההורמון לדם. שילוב של טיפול זה יחד עם שתלי etonogestrel נוסה כאמצעי מניעה והביא לאזואוספרמיה ב-85% מהנבדקים. בשונה מטיפולים אחרים, לא נראתה ירידה בכולסטרול הטוב.

בנוסף, כדורי טסטוסטרון ששולבו עם זריקת DMPA הביאו לאזואוספרמיה ב-93% מהנבדקים, ומנעו לחלוטין הריונות.

כתחליף לכדורים נערכו ניסיונות במדבקות טסטוסטרון להדבקה על העור, שכשלו בשל מינון נמוך מדי שהתקבל בסרום. בנוסף הן גרמו לגירוי בעור, עד כדי כך שכרבע מהנבדקים פרשו מהמחקר. לעומת זאת, ג'לים למריחה על העור נפוצים בשימוש בגברים בעלי טסטוסטרון נמוך, אינם גורמים לגירויים ומאפשרים ספיגה טובה יותר. ניסויים נערכו בג'ל טסטוסטרון בשילוב עם זריקת DMPA, והביאו לעיכוב של יצירת הזרע בכ-90% מהנבדקים. יתרון בטיפול זה הוא שהוא דורש רק מריחה יומית של הג'ל, וזריקה אחת ל-3 חודשים, דבר המקל מאוד על השימוש.

יש לציין כי טיפולים הורמונלים רבים הביאו לירידה בספירת הזרע רק כעבור תקופה מסויימת של טיפול.

מקורות:

[1] Cooper TG, Noonan E, von Eckardstein S, Auger J, Baker HW, Behre HM, Haugen TB, Kruger T, Wang C, Mbizvo MT, Vogelsong KM. World Health Organization reference values for human semen characteristics. Hum Reprod Update. 2010;16(3):231-45

[2] Grimes DA, Lopez LM, Gallo MF, Halpern V, Nanda K, Schulz KF. Steroid hormones for contraception in men. Cochrane Database Syst Rev. 2012;3:CD004316.

[3] Amory JK. Progress and prospects in male hormonal contraception. Curr Opin Endocrinol Diabetes Obes. 2008;15(3):255-60.

[4] Meriggiola MC, Cerpolini S, Bremner WJ, Mbizvo MT, Vogelsong KM, Martorana G, Pelusi G. Acceptability of an injectable male contraceptive regimen of norethisterone enanthate and testosterone undecanoate for men. Hum Reprod. 2006;21(8):2033-40.

[5] Amory JK, Page ST, Anawalt BD, Matsumoto AM, Bremner WJ. Acceptability of a combination testosterone gel and depomedroxyprogesterone acetate male contraceptive regimen. Contraception. 2007;75(3):218-23.

[6] Glasier A. Acceptability of contraception for men: a review. Contraception. 2010;82(5):453-6

No Comments

Post A Comment