שולפת צפורניים | לא, זה לא בסדר "להגניב נשיקות" – הנה הסיבות למה
717
rtl,post-template-default,single,single-post,postid-717,single-format-standard,ajax_fade,page_not_loaded,,vertical_menu_enabled,qode-title-hidden,qode_grid_1300,side_area_uncovered_from_content,qode-content-sidebar-responsive,qode-child-theme-ver-1.0.0,qode-theme-ver-13.4,qode-theme-bridge,disabled_footer_top,disabled_footer_bottom,wpb-js-composer js-comp-ver-5.4.5,vc_responsive

לא, זה לא בסדר "להגניב נשיקות" – הנה הסיבות למה

סוראיה שימאלי

מאנגלית: ליאור בצר

 

הרבה אנשים התרעמו על כך שילד בן שש מקולורדו הושעה לאחר שנישק ילדה מהכיתה שלו. הנה מדגם מההערות שנשמעו מאנשים שונים:

  • "הטמטום של הנהלת בתי הספר לא מפסיק להדהים אותי."

  • "עוד מעט גם קשר עין עם ילדה מהמין השני יוביל להשעייה."

  • "כבר הגענו למצב של אפלייה מינית כלפי ילדים קטנים."


הסיקור המקוון של רשת סיאןאן הניב למעלה מ-8,600 תגובות.

הילד נישק את בת כיתתו על ידה. הוא כבר נענש בעבר על כך שנישק אותה על לחיה ושנהג כלפיה בפראות. לאחר המקרה האחרון, הוא הושעה מבית הספר. הוא מתוק והוא בן שש וכמו שרביםות כל כך אוהביםות לומר: "ככה זה בנים". אבל הילדה שנישק ללא רשות גם היא ככל הנראה מתוקה, גם היא בת שש והיא לא מעוניינת שהוא ייגע בה. החלק הקשה והלא נעים לרבים הוא הרעיון שיש לה זכות לגיטימית לא להיות מעורבת בתהליך הלמידה שלו לשליטה עצמית.

little-boy-kissing-little-girl

מה שכנראה מטריד באמת כל כך הרבה אנשים הוא השימוש במונח "הטרדה מינית", שהוגדר כסיבה להשעיית הילד. לו היו מכריזות הכותרות, "בן שש הושעה בשל בריונות", מה אז? הטרדה מינית היא בריונות. פקידי חינוך מחוזיים החליטו שהמקרה לא יתויג כהטרדה מינית ושהילד יחזור לבית הספר. מה שהטריד יותר מכל את פרשני החדשות, את אמו של הילד ורביםות אחרותים שהתבטאו בנושא היה: עכשיו צריך להסביר לילד מה זה סקס, זה פשוט מוקדם מדי". פשוטבאמת?

אנחנו מדברות עם ילדים על סקס כל יום, כל היום מבלי להשתמש במילה עצמה. אנחנו עושות את זה כשסבתות מתעקשות על נשיקה וההורים מכריחים את הילדה להיענות. אנחנו עושות את זה כשאומרים לילדות "להתנהג יפה" ולהיות "ילדות טובות" כשהן לא רוצות. אנחנו עושים את זה כשאנחנו אומרים לבנים לנצל את מה שיש לחיים להציע. אנחנו עושות את זה כשאנחנו אומרים להם שאלוהים רוצה שיהיו "חזקים". אנחנו עושים את זה כשאנחנו צופים בכדורגל בטלוויזיה עם ילדים וחצי מהזמן מדברים על בנות הזוג של השחקנים כאילו הן גביעים או פרסים. אנחנו עושות את זה כשהנהלת בית הספר ממשטרת את הבגדים ומשתמשת בגופן של נערות ככלי להדגמת הפרת קוד לבוש ולחיזוק נורמות הטרוסקסואליות. אנחנו עושים את זה כשאנחנו לא מאפשרים לילדיםות לבחור בעצמןם את התלבושת והתסרוקת שהןם רוצותים. אנחנו עושות את זה כשאנחנו חושבות שזה מצחיק שילדים "מקניטים" זה את זה, אף על פי שהילדה המוקנטת אינוה מרוצה מכך. אנחנו עושים את זה כשדוד תופס את האחיין שלו ומדגדג אותו אף על פי שהוא שונא את זה ומנסה לברוח. מבלי. בכלל. להגיד. "סקס!"

מצבים כמו זה שאירע בקולורדו קורים כל הזמן.

כשהייתי בת 6 או 7 היה משחק פופולרי שנקרא "תופסת נשיקות". מטרת המשחק הייתה שהבנים רדפו אחרי הבנות עד שהם תפסו אחת ונישקו אותה. בדרך כלל, הנשיקות בוצעו בכפייה, כשהבנות מנסות להשתחרר. באמת, זה היה המשחק. שנאתי אותו, אבל הייתי מהירה מאוד אז הייתי רצה ומתחבאת עד שהוא הסתיים. אני עדיין זוכרת שהתחבאתי מאחורי כל שיח בשכונה, מזיעה ולחוצה, עד שכולם סיימו. צחקו עליי שנעלמתי, ובהמשך גם לא רצו לשחק אתי כי משום שהתחבאתי נחשבתי למשביתת שמחות. יכולתי כמובן פשוט לא לשחק. אבל אז פשוט לא עלתה במוחי האפשרות אלה היו החברים שלי, וזה היה אמור להיות כיף. אז, כך חשבתי, זו בעיה שלי שאני לא אוהבת את זה.אני לא יודעת אם עדיין משחקים את המשחק הזה, אבל אני יודעת על מקרים דומים למקרה הילד מקולורדו שקרו לבנות שלי בבית הספר.

כמו ילד אחד בגן שהיה נוגע קבוע בחברתו לגן ומלטף את זרועה. היא לא אהבה את זה, אבל כשביקשה ממנו להפסיק, הוא סירב. והמשיך. לפחות מבוגר אחד הגדיר את ניסיונותיה של הילדה לגרום לו להפסיק כ"רגישות יתר". יופ אחד, הסבירה הילדה לאימא שלה שהיא לא רוצה ללכת לגן ושכואבת לה הבטן כי הוא הציק לה כל הזמן והיא רצתה להתחמק ממנו. אז פנתה האם לגננת, שהציעה בתגובה להוציא את הילדה מהכיתה ולהעביר אותה לכיתה אחרת. אמה ואביה נאלצו להגיע עד למנהלת הגן, והילד הועבר לכיתה אחרת.

ילדות קטנות ובכייניות?

אימהות קשות ועקשניות?

אפלייה כנגד בנים?

זה אבסורד. ילדיםות מוכרחים ללמוד לכבד את הגבולות של אחרותים ולהקשיב להןם כבר מגיל צעיר. מוקדם ככל האפשר, כי ההשלכות נעשות רציניות יותר עם הגיל.

לפי מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה, אחד מכל עשרה בני נוער בגיל 14-21 כבר ביצע עבירה של אלימות מינית. אולם הממצא המעניין ביותר היה שהילדים המעורבים בהתנהגויות אלה לא חשים כל אחריות למעשיהם. יש בכך היגיון, משום שאחת התכונות המגדירות אנשים מתעללים היא תחושת זכאות. זה פשוט מקרי שהזכאות הזו ממוגדרת ושאנחנו מטפחות חסך של אמפתיה אצל בנים.

מחקר של האגודה האמריקנית לנשות האוניברסיטה שנערך בשנה שעברה על הטרדות מיניות בבתי ספרבשם "לעבור את הגבול", חשף ש"הטרדה מינית היא חלק מחיי היוםיום בחטיבות הביניים ובתיכונים. כמעט מחצית (48%) מהתלמידיםות שנשאלו חוו איזשהו סוג של הטרדה מיניתורובןם (86%) העידו שהייתה לכך השפעה שלילית עליהןם. יותר נערות מנערים היו מטרותלהטרדה, (56% לעומת 40%) וההטרדות כלפיהן היו "פיזיות ופולשניות יותר". כתוצאה מכך, 22% מהנערות ו-14% מהנערים סובלים מנדודי שינה או הפרעות שינה; 37% מהנערות ו-25% מהנערים לא רוצות ללכת לבית הספר; ו-10% מהנערות ו-6% מהנערים רוצים לשנות את דרך ההגעה שלהןם לבית הספר וממנו.

זו לא רק בעיה בטווח הארוך לאפשר התנהגות שמחזקת חוסר כבוד כלפי הגוף והמילים של אחרות, אלא יש לכך גם השלכות ממשיות שנמחקות ומוקטנות. ילדותים שחוות הטרדה מינית קראו לה איך שתרצו שומעות לעתים קרובות ש"זה לא ביג דיל", ושהןם לא צריכות להיות "כל כך רגישיםות". זו הקטנה של החוויה שלהןם, הכחשת המציאות שלהןם שמלמדת אותןם שהמילים והמחשבות שלהןם לא חשובות. משום מה, כפי שאפשר לראות בגרף מהמחקר, השפעות ההטרדה על נערות הן פיזיות יותר ונמשכות זמן רב יותר.

2013-12-16-CTL_figure7AAUW.jpg


בתי הספר נמצאים בבעיה. השיחה עם ילדותים על יושרה גופנית, אוטונומיה, הסכמה, זכויות האחרת כל הנושאים המובילים לשיחת הסקס לא יכולה להתקיים בבית הספר בוואקום. ושיחות כאלה לא מתרחשות מספיק בבתים, איפה שלמען האמת, התעללות מתרחשת כל הזמן.

הילדות היא אימון לקראת הבגרות. מה קורה כשילדותים לא לומדים לכבד את הגבולות של אחרותים?

  • נערה אחרת שאני מכירה התעוררה על מדרכה לפני מספר חודשים לאחר שיצאה לבר עם כמה חברות. היא דיממה, והייתה מסוחררת וכאובה. המשטרה טענה שהיא הייתה מסוממת ושלא היה שום דבר שהם יכלו לעשות.

  • אך הבת של חברה אחרת נשרה מקולג' לאחר שחבר לשעבר חיכה לה בחדר שלה, וכשהיא לא הופיעה, הפך את החדר ומילא אותו בדם ובשתן.

  • במקרה אחר, נאלצה צעירה שסבלה מהטרדות ואיומים בסדרת פוסטים גרפיים, ציבוריים ואלימים, להגיש בקשה לצו הרחקה, שמלכתחילה יעיל רק כנגד שומרי חוק, שזה לא התיאור המדויק ביותר למרבית התוקפים הנוקטים אלימות מינית.

  • ובאוניברסיטה סמוכה, רצח חבר לשעבר מתעלל, כועס ושיכור את אהובתו לשעבר ברגע של אלימות מינית.

כל אחת ואחד, עם קצת מחשבה, יכולה למצוא רשימה כזאת.

אז מתי אנשים רוצותים להתחיל לדבר עם ילדיםות על הבעיות האלה? על כל ילדה להבין וללמוד מהו מגע לא רצוי, איך לא לכפות אותו ואיך לשמוך על האינסטינקטים של עצמןם כשהןם המטרה שלו. זה מתחיל בהרגלים בבית ומחוזק בתרגול בבית הספר. האמת היא שאף אחת לא באמת יודעת מה קדם להשעייתו של הילד.

יש דרכים רבות לדבר על סקס בהתאם לגיל. באופן אישי, אני לא חושבת ש"הטרדה מינית" היא מונח שאומר הרבה לילד בן שש, יותר להורים שלו. הרשימה המקיפה ביותר של דרכים ללמד ילדותים בגיל 1-21 על הסכמה נכתבה על ידי ג'ולי ג'ילס, ג'יימי אט, אליסה רויז וג'ואנה שרדר. יש שם הוראות ברורות ומחושבות, המחולקות לפי גיל.

בתגובה למקרה בקולורדו, נשמעו הרבה קולות ששאלו "מה הנזק? ילדים מגניבים נשיקות כל הזמן". זה ביטוי מעניין, משום שאנשים לרוב גונבים דברים שאין להןם זכות לקחת. הםן למעשה "שוללים חירויות". אני יודעת כמה זה חמוד כשילדותים מחבבים זה את זה ומחקות את המבוגרים שסביבןם. מתחבקות, מתנשקים, מצחקקות. אבל כשזה מפסיק להיות כיף לאחת מהןם, זה מוכרח להיפסק.

מושג הגוף שלנו מתגבש בילדות, וזה הזמן לעצב אותו באופן מודע. גם אם 60% מכלל האמריקניותים מכירות שורדת אלימות גברית מצד בן הזוג, וגם אם כולנו מכירות שורדות אלימות מינית, 73% מההורים לילדיםות מתחת לגיל 18 לא דיברו אתןם על אף אחד מסוגי האלימות האלה. אבל אתן יכולות להיות בטוחות בדבר אחד: אם לא נדבר עם ילדינו על הגוף שלהןם, על הגבולות שלהןם, על הזכויות שלהןם ושלילתן בידי אחרותים, אנחנו בכל זאת מעבירות להןם מסר. זו הבעיה שבתי הספר נאלצים להתמודד אתה.

***

הפוסט המקורי:

http://www.huffingtonpost.com/soraya-chemaly/no-its-not-ok-to-steal-kisses-heres-why_b_4454920.html

No Comments

Post A Comment